זאב בן־חיים

תרס"ח –תשע"ג, 1907–2013

נבחר לחבר בשנת תשי"ד
נשיא האקדמיה בשנים תשל"ד–תשמ"א
נשיא כבוד משנת תשס"ג

זאב בן־חיים (גולדמן) נולד במושציסקה שבגליציה. בשנת תרצ"א (1931) שהה בארץ שנה אחת ולמד במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת תרצ"ג (1933) הוא הוסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים בעיר ברסלאו והוכתר בתואר דוקטור לפילוסופיה בבלשנות שמית באוניברסיטת ברסלאו. במוצאי שנת תרצ"ג עלה לארץ ונעשה למזכיר המדעי של ועד הלשון העברית בנשיאותו של חיים נחמן ביאליק.

בשנת תש"ח (1948) הוא התמנה למרצה ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת תשל"ו (1976) פרש לגמלאות בדרגת פרופסור מן המניין בקתדרה ע"ש ח"נ ביאליק. בתשי"ג (1953) הוא נמנה עם החברים המייסדים של האקדמיה ללשון העברית. על פי התכנית שהתווה בן־חיים הקימה האקדמיה בשנת תשי"ט (1959) את מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית, והוא היה עורכו הראשי עד שנת תשנ"ב (1992). בשנת תשכ"א (1961) נבחר לסגן־נשיא האקדמיה, וזמן מה לאחר מכן שימש נשיא האקדמיה בפועל. בשנת תשל"ד (1973) היה לנשיאה השני של האקדמיה. בשנים תשט"ו–תשכ"ה (1955–1965) היה עורך "לשוננו".

בשנת תשכ"ו (1966) נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולחבר מכותב באקדמיה למדעי היהדות באמריקה.

תחום עיסוקו המדעי

הלשון העברית לתקופותיה ומסורות השומרונים.

זאב בן־חיים פרסם תשעה ספרים וכמאתיים ושישים מאמרים בכתבי עת מדעיים בארץ ובחוץ לארץ.

הוענקו לו הפרסים האלה: פרס ישראל בלשון עברית לשנת תשכ"ד (1964), פרס רוטשילד לשנת תשל"ב (1972) על תרומתו לחקר מסורת השומרונים לעברית ולארמית ולחקר תרבותם ופרס בובליק מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים לשנת תשנ"ד (1994).

מפרסומיו

עברית וארמית נוסח שומרון, כרך ראשון: מבוא, כתבי הדקדוק, ירושלים תשי"ז
עברית וארמית נוסח שומרון, כרך שני: ענייני המסורה, המילון, מפתחות, ירושלים תשי"ז
עברית וארמית נוסח שומרון, כרך שלישי, ספר ראשון: הקריאה בתורה; ספר שני: קול רינה ותפילה, ירושלים תשכ"א–תשכ"ז
עברית וארמית נוסח שומרון, כרך רביעי: מלי תורה, ירושלים תשל"ז
עברית וארמית נוסח שומרון, כרך חמישי: לשון תורה, ירושלים תשל"ז
תיבת מרקה: והיא אסופת מדרשים שומרוניים, מקור תרגום ופירוש, ירושלים תשמ"ח
במלחמתה של לשון, ירושלים תשנ"ב
"מסורת השומרונים וזיקתה למסורת הלשון של מגילות ים המלח וללשון חז"ל", לשוננו כב תשי"ח, עמ' 223–245
"לעשייתו של המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית", לשוננו כג תשי"ט, עמ' 102–123
"בדבר מקוריותה של הטעמת מלעיל בעברית", ספר חנוך ילון: קובץ מאמרים, ירושלים תשכ"ג, עמ' 150–160
"עיונים בארמית של ארץ-ישראל ובפיוט השומרונים", ספר חיים שירמן: קובץ מחקרים, ירושלים תש"ל, עמ' 39–68
"לעניין הכרונולוגיה של הערך במילון ההיסטורי" (הרצאה בקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות, ירושלים, אב תשכ"ט), דברי הקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות, כרך ה, ירושלים תשל"ג, עמ' 3–11
"הרהורים על מערכת התנועות בעברית", מחקרים במקרא ובמזרח הקדמון: מוגשים לשמואל א' ליונשטם, ירושלים תשל"ח, עמ' 95–105 ובחלק הלועזי, עמ' 189–190
"מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית – עשיית קונקורדנציות כיצד?" דברי הקונגרס העולמי השישי למדעי היהדות, כרך ד, ירושלים תש"ם, עמ' 209–213
"השורש ערב: מחברת לדוגמה של המילון ההיסטורי ללשון העברית", לשוננו מו תשמ"ב, עמ' 173–267
"בקשה לרב סעדיה גאון – תפילה שומרונית", Jerusalem Studies in Arabic and Islam IX (1987), עמ' 1–38
"מן הדקדוק ומן המילון", מחקרים בלשון ב-ג, תשמ"ז, עמ' 99–109
"מטבע של ברכה שנשתקע", תרבות וחברה בתולדות ישראל בימי-הביניים: קובץ מאמרים לזכרו של חיים הלל בן־ששון, ירושלים תשמ"ט, עמ' 9–17
"על ניסוחים שומרוניים-ראשוניים של התורה: הערות והשגות", מחקרים בלשון ה-ו ספר היובל לישראל ייבין; תשנ"ב, עמ' 13–23
"שמונים שנות עשייה בעברית", במלחמתה של לשון, ירושלים תשנ"ב, עמ' 123–129
"הדיבור העשירי בתורת השומרונים", מחקרי תלמוד ב: קובץ מחקרים בתלמוד ובתחומים גובלים מוקדש לזכרו של פרופ' אליעזר שמשון רוזנטל, ירושלים תשנ"ג, עמ' 33–38
"עוד הפעם תיבת מרקה", מחקרים בשומרונות, בעברית ובארמית, מוגשים לאברהם טל, תשנ"ט
A Grammar of Samaritan Hebrew: Based in the Recitation of the Law in Comparison with the Tiberian and Other Jewish Traditions, a revised edition in English, with assistance from A. Tal, Jerusalem–Winona Lake 2000
"Observations on the Hebrew and Aramaic Lexicon from the Samaritan Tradition", Hebräische Wortforschung: Festschrift zum 80 Geburtstag von Walter Baumgartner, Leiden 1967, pp. 12–24
"Towards a New Edition of Tîbåt Mårqe", Études samaritaines: Pentateuque et Targum, exégèse et philologie, chroniques, Louvain–Paris 1988, pp. 107–108