לקראת חג השבועות

טֶנֶא

טנא הוא סל נצרים שהיו מביאים בו את הביכורים ככתוב בספר דברים: "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה… וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא…". את המילה טנא מקובל לקשור למילה מצרית בעלת צליל ומשמעות דומים, ויש הסוברים כי מקורה בכנענית. בספרות חז"ל נזכרת כמה פעמים המילה טְנִי במשמעות סל או קערה, וככל הנראה מדובר באותה מילה. המילים טנא וטני מצטרפות ל'סל המילים' העשיר: סַל, סַלְסִלָּה, כַּלְכַּלָּה, קֶלֶת, כְּפִיפָה וגם כְּלוּב וקֻפָּה.

הִבְכִּיר, בִּכֵּר

הִבְכִּיר פירושו הקדים להבשיל או להוציא פרי. פועל זה קשור כמובן למילה בִּכּוּרִים – הפרות והתבואה שהבשילו ראשונים והובאו לבית המקדש. הפועל קשור לבכור, כפי שנאמר בספר דברים: "וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו אֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ, לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר" (כא, טז). מן המשמעות 'הכיר בו כבכור', 'נתן לו את זכויות הבכורה' התפתחה מאוחר יותר המשמעות של העדפת דבר כלשהו על פני דבר אחר. להרחבה ראו ביכורים לחג