כנס וכינוס

על המילים כנס וכינוס כתבה שושנה בהט במאמרה "דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים": "עד שלא נתחדש הכֶּנֶס היו בארץ כינוסים: כינוס המקהלות, הכינוס למקרא וכינוסים מכינוסים שונים. את הכֶּנֶס אימצה האקדמיה ללשון העברית ביזמתו של השר רמז ע"ה. הוא ייחד אותו לסדרת ישיבות בכנסת. סבור היה רמז שיפה השם כֶּנֶס לכנסת. משראה הכֶּנֶס את אור העולם גווע הכינוס" (לשוננו לעם לח [תשמ"ז], עמ' 515).

נוסיף על דבריה כי בפועל נפוץ השימוש במילה 'מושב' במשמעות שנקבעה לכתחילה ל'כנס', כגון 'מושב החורף של הכנסת'. ואולם רשמית מושב של הכנסת הוא כנס קיץ וכנס חורף של שנה אחת.

מה שקרה למילה כֶּנֶס הוא תופעה של לשון חיה: המילה נוצרה לצורך מסוים, אולם משעה שנעשתה נחלת הכלל, חל בה שינוי משמעות. שינויים כאלה קשה לעצור, אבל עודנו ממליצים להשתמש במילה 'כינוס' לציון התוועדות רבת משתתפים לשמיעת הרצאות וכדומה, ולוּ כדי שהמילה לא תאבד מן העולם.