גלגולו של זנב: מחצרות החסידים אל הסלנג הישראלי

מאת: דוד אסף, ישראל ברטל

לשוננו לעם מד, ב (גיליון פורים, תשנ"ג), עמ' 73–79

לקריאת המאמר

"שאלת מקורו של הכינוי העממי וולגרי הרווח זַיִן לאבר המין הזכרי היא מן החידות שאין להן פותר בתולדות הסלנג הישראלי. כיצד הפכה אות מאותיות האלפבית – ודווקא זי"ן – למציינת איבר מין? והלוא עומדים לה ללשון העברית כמה וכמה שמות נושנים לאותו איבר קטן, כגון אמה, גיד, אבר, עטרה, ראש הגוויה ועוד."