שלוש רגלים או שלושה רגלים?
בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר כב, כח).
בספרות חז"ל – בעקבות הצירוף שָׁלֹשׁ רְגָלִים מספר שמות – קיבלה המילה רֶגֶל משמעות נוספת: כל אחד משלושת המועדים שהפסוק מכוון אליהם: פסח, שבועות וסוכות. מכאן הביטויים 'לעלות לרגל' ו'עולי רגלים'.
בד בבד נוצר בלשון חז"ל בידול דקדוקי בין שני השימושים של המילה: רגל במשמעות הראשונית של שם איבר בגוף משמשת בלשון נקבה, ואילו רגל במשמעות חג – בלשון זכר: 'רגל ראשון', 'רגל אחרון', וגם 'שלושה רגלים'.
יש אפוא מקום לשתי דרכי ההבעה: 'שלוש רגלים' על פי הכתוב בספר שמות ו'שלושה רגלים' על פי הנוהג בלשון חז"ל בשינוי המשמעות ובשינוי המין הדקדוקי שחלו במילה.
בהקשרים אחרים מומלץ להשתמש במילה רגל במשמעות חג רק בלשון זכר, כגון 'הרגל שעבר', 'ברגל הבא'.
