קברים וקברות
למילה קֶבֶר שתי צורות רבים בלשון המקרא – קְבָרִים וקְבָרוֹת (הצורה השנייה בעיקר בלשון המקרא המאוחרת). לעומת זאת בלשון חז"ל צורת הרבים הרגילה היא קְבָרוֹת. הבדלים בצורת הרבים בין לשון המקרא ללשון חז"ל ידועים גם במילים אחרות. לדוגמה: צורת הריבוי של מוֹעֵד במקרא היא מוֹעֲדִים, ואילו בלשון חז"ל משמשת גם הצורה מוֹעֲדוֹת.
פעמים רבות צורת ריבוי אחת היא הצורה השגורה, והצורה האחרת מופיעה רק בביטוי מסוים. כך קרה במקרה שלנו: בצירוף 'בית קברות' נתקבעה צורת הריבוי קְבָרוֹת, ואילו בשאר השימושים משמשת בדרך כלל צורת הרבים קְבָרִים (אך בנסמך נוהגות לפעמים שתי הצורות, כגון 'קברי צדיקים' לצד 'קברות צדיקים'). דוגמאות נוספות: 'לאלוהים פתרונים' (צירוף מקראי), לעומת צורת הרבים השגורה פתרונות; 'טְעָנוֹת וּמַעֲנוֹת' לעומת מַעֲנִים בשאר ההקשרים.
הצירוף 'בית קברות' נזכר פעם אחת במקרא, בנסמך, בספר מתקופת בית שני: "בֵּית קִבְרוֹת אֲבוֹתַי" (נחמיה ב, ג). בספרות חז"ל הצירוף הזה נזכר בתלמוד הבבלי, ואילו בחיבורים הארץ־־ישראליים (משנה, תוספתא, ירושלמי) מוצאים בעדי הנוסח הטובים 'בין הקברות'.
