נשאלנו מה צורת הנקבה של הצירוף רוֹפֵא כּוֹנָן. האקדמיה לא נדרשה להחלטה בעניין זה, ונשיב אפוא על פי מה שהדקדוק מלמדנו.
מבחינה עקרונית צורת הנקבה בעברית יכולה לבוא בשלוש צורות: סופית ־ָה (כגון מַנְהִיג–מַנְהִיגָה, רַוָּק–רַוָּקָה), סופית ־ִית (כגון רַקְדָן–רַקְדָנִית, סַפָּר–סַפָּרִית), או צורה על דרך המשקלים הסגוליים בסיומת ת (זַמָּר–זַמֶּרֶת, שׁוֹטֵר–שׁוֹטֶרֶת).
מכאן שהצורות האפשריות הן: כּוֹנָנָה, כּוֹנֶנֶת, כּוֹנָנִית.
יש המעדיפים את הצורה הסגולית כי היא שכיחה יותר במקורות, ולכן לשיטתם 'רופאה כּוֹנֶנֶת', 'אחות כּוֹנֶנֶת', 'מיילדת כּוֹנֶנֶת'; וברבים: 'רופאות כּוֹנָנוֹת', 'אחיות כּוֹנָנוֹת', 'מיילדות כּוֹנָנוֹת'. לצורה זו יש מהלכים בקרב העוסקים בתחום, והיא צורת הנקבה המובאת במילון אבן־שושן.
במילון ההווה ובמילון רב־מילים מצאנו את הצורה כּוֹנָנִית – על דרך תּוֹרָנִית – ומתקבל הרושם שהיא הצורה הרווחת בפי אנשי המקצוע: 'רופאה כּוֹנָנִית', וברבים 'רופאות כּוֹנָנִיּוֹת' וכדומה. אף על פי שהצורה כּוֹנָנִית תפוסה למשמעות אחרת – ארון מדפים קטן – נראה שההקשרים הרחוקים מונעים את הבלבול.
סיכומו של דבר: כל הצורות כשרות מבחינת הדקדוק, והבחירה נתונה אפוא לדוברים.
- רות אלמגור־רמון, 'כּוֹנָן וכוֹנָנִית', רגע של עברית, ירושלים תשס"א, עמ' 70