החלפת צבע הפנים יכולה להעיד על מצבו הפיזי של האדם או על רגשותיו. על מי שמבייש את חברו אומרים שהוא 'הלבין את פניו', ועל מי ששרוי בצער – 'השחירו פניו כשולי קדרה'. ואיזה צבע יש למי ש'נתכרכמו פניו'?
*הערה: ההגייה הנכונה היא "צְהוּבִים זה לזה" – בבי"ת רפה, ולא כמו שאמרנו בטעות.
מבחר מקורות:
- זאב בן־חיים, 'חקרי מילים', תרביץ יב, א (ת"ש), עמ' 75–77
- צמחי המקרא, זהר עמר, ירושלים תשע"ב, עמ' 97–98
- שמעון שרביט, תורת ההגה של לשון חכמים, ירושלים תשע"ו, עמ' 132
עוד על המילים שנזכרו ברשומה:
הִלְבִּין אֶת פָּנָיו, הִשְׁחִיר אֶת פָּנָיו, הִשְׁתַּנּוּ פָּנָיו כִּכְרוּם, הִתְכַּרְכֵּם (פועל), זְעַפְרָן, חָוַר (פועל), כַּרְכֹּם, נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו, פָּנִים, פָּנִים צְהֻבִּים, צָהֲבוּ פָּנָיו
הִלְבִּין אֶת פָּנָיו, הִשְׁחִיר אֶת פָּנָיו, הִשְׁתַּנּוּ פָּנָיו כִּכְרוּם, הִתְכַּרְכֵּם (פועל), זְעַפְרָן, חָוַר (פועל), כַּרְכֹּם, נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו, פָּנִים, פָּנִים צְהֻבִּים, צָהֲבוּ פָּנָיו