פרס האקדמיה ללשון העברית ע"ש זאב וציפורה בן־חיים לשנת תשפ"ה מוענק לפרופ' אליצור א' בר־אשר סיגל.

נימוקי ועדת הפרס

פרופ' אליצור א' בר־אשר סיגל קנה לו שם בארץ ובעולם כחוקר מוביל של העברית והארמית, בחקר התחביר והסמנטיקה של השפות השמיות ובדרכים לשילוב הסמנטיקה הפורמלית עם המחקר הדיאכרוני של השפה. בספריו ובמחקריו שפורסמו בעברית ובאנגלית עסק בדקדוק הארמית הבבלית ובעיונים בלשניים פילולוגיים וסמנטיים בחקר העברית והארמית. נושאי המחקר של בר־אשר סיגל מתפרשׂים על כל תחומי הלשון העברית, והוא בולט בחדשנות שלו בשילוב מתודות שונות מתחומי הבלשנות הסמנטיקה והתחביר. הוא מצליח לשלב את המצוינות המחקרית שלו בבלשנות הפילולוגית המסורתית (חקר העברית, הארמית, ועוד) עם מצוינות מחקרית בבלשנות מודרנית.

בשני מאמרים שפרסם בעברית בשנת תשפ"ב הוא בוחן את גלגוליהן של המילית 'אלמלי' ושל הצירוף 'כל שהוא' בכמה רבדים של הלשון העברית, ומציג הצעה חדשה לניתוח היסטורי חוצה תקופות ודיאלקטים של שימושיהם, מתוך התייחסות לעברית ולארמית.

בדיונו במילת התנאי 'אלמלי' הוא מציע פתרון לַחידה מדוע בעברית ובארמית של התלמוד הבבלי הוראת המילה 'אלמלי' שלילית לפני שם עצם וחיובית לפני פסוקית. לפי הצעתו בצירוף 'אלמלי לא' אירע ניתוח מחדש (ריאנליזה) סמנטי, וזה יכול לחול רק כאשר המילה 'אלמלי' שימשה ציין של משפט תנאי. בדיונו בצירוף 'כל שהוא' הוא משתמש בכלים מן הבלשנות ההיסטורית כדי להסביר את השינויים שחלו בצירוף הזה בלשון חז"ל ואחר כך בימי הביניים ובעברית החדשה, ומזהה כאן ביטוי לרצף בין העברית הקלסית לעברית החדשה. שני המחקרים האלה מייצגים את דרכו הייחודית של בר־אשר סיגל, והם חלק מן המסכת הרחבה של מחקריו המשלבים ניתוח פילולוגי עם תובנות תאורטיות ויוצרים בכך פרספקטיבה בין־תחומית.

בר־אשר סיגל פרסם עד כה שלושה ספרים (ובהם ספרו על דקדוק הארמית הבבלית שיצא לאור בשתי מהדורות), מעל 65 מאמרים ופרקי מחקר, וכן ערכים אנציקלופדיים. הוא ערך ספרי מחקר שונים וכתב מאמרי ביקורת רבים. מחקריו המגוונים זכו להערכה רבה ועוררו שיח אקדמי ער וחיובי של מלומדים בכירים.

בר־אשר סיגל הוא חוקר חדשן וחריף, חלוץ מבריק המראה לקהילה הבלשנית שגישות המחברות בין ענפים שונים בבלשנות, ובין בלשנות ומדעים אחרים, הן דרך נכונה ומבטיחה במחקר. הוא עסק בנושאים שנכתב עליהם רבות בבלשנות, כגון שלילה, הדדיות, מבני סיבה ומבני דאטיב, והצליח להציע ניתוחים מקוריים לתופעות אלו, הנראות לעיתים מורכבות מדי להכללות משמעותיות. הוא פיתח מתודולוגיות מקוריות לחקר קורפוסים לשוניים והציע כלים חדשים לניתוח שינויים וגיוונים לשוניים. הוא קידם את המחקר של העברית ושל הארמית בשיח הבלשני העולמי, ואנו מאמינים שנכונו לו הישגים רבים נוספים בתחומים האלה בעתיד.

הלכך חברי הוועדה החליטו להעניק את פרס האקדמיה ללשון העברית על שם זאב וציפורה בן־חיים לשנת תשפ"ה לפרופ' אליצור א' בר־אשר סיגל.

בירושלים, ג' באדר תשפ"ה, 6 במרץ 2025

ועדת הפרס: פרופ' יוסף עופר (יו"ר), פרופ' עדינה מושבי, פרופ' מיכאל ריז'יק