"גורם מכריע לעליית משקלה של תל אביב בשדה הפעולה הלשונית שימשה כניסתו של חיים נחמן ביאליק לוועד הלשון. הוא לא היה בלשן בנוסח ירושלים, המרבה בעיון בספרים ומפיק מהם ניבים ומונחים. חידושי הלשון היו באים אצלו כמעיין נובע, פורץ פריצה טבעית מנבכי מסורת הלשון הטבועה בעצם יצירתו הספרותית. לחידושיו הייתה זרה כל שיטתיות ושיגרה, אבל היה בהם משום כוח פנימי, שריכז סביבו את שאר חברי הוועד ושיתף אותם לפעולה".
שם, עמ' 176