במאמר יידונו יחסי ההוראה שבין צֶדֶק לצְדָקָה על פי לשונה של ברכה מתפילת העמידה.
המשך קריאה >>
מאמרים מאת משה בר־אשר
צֶדֶק וּצְדָקָה – ביאורן של שתי מילים במקרא בלשון ברכה
מאת: משה בר־אשר
לשוננו פו, ד (תשפ"ד), עמ' 357—365
רסיסים אמתיים ומדומים וחיקויים אמתיים ומדומים של דקדוק עברית המקרא בעברית החדשה
מאת: משה בר־אשר
לשוננו עח, ד (תשע"ו), עמ' 421–439
בעברית הנכתבת ובעברית המדוברת נותרו בצידי הדרך כמה מקווי לשון המקרא שנפלטו מלשון חכמים ומהעברית החדשה. יש מהם שהם שרידים אמתיים שנשארו בעינם, ויש מהם שהם אך רסיסים מדומים.
המשך קריאה >>
מקומה של הארמית בעברית החדשה
מאת: משה בר־אשר
פרקי עיון בעברית החדשה ובעשייה בה, תשע"ב, עמ' 3–55
המאמר מתחקה על מקומה ותפקידה של הארמית בעברית החדשה – הן מצד אוצר המילים הן מצד הדקדוק.
המשך קריאה >>
איש יהודי היה בשושן הבירה
מאת: משה בר־אשר
לשוננו לעם נ, ב (תשנ"ט), עמ' 76–79
המילה יהודי שינתה את הוראתה אחרי גלות עשרת השבטים, והיא מציינת מאז שם כולל לכל אחד מבני ישראל. לכך יש להוסיף שינויים שחלו בהוראת המילה רק בראשית ימי הבית השני.
המשך קריאה >>
מלחמת השפות ומלחמת השפה
מאת: משה בר־אשר
מכתב לשר החינוך, טבת תשע"ד
בדור האחרון קמו על העברית גם המוסדות להשכלה גבוהה, והרושם הוא שיש כיום תחרות בין המוסדות מי יציע יותר לימודים בשפה האנגלית שהיא "שפת עולם התרבות והחיים".
המשך קריאה >>
על העשייה בלשון העברית בזמן החדש
מאת: משה בר־אשר
פרקי עיון בעברית החדשה ובעשייה בה (תשע"ב), עמ' 93–120
כבר בדור הראשון לדיבור העברי התחיל עיסוק גם בדקדוק העברית המתחיה. תחילה היה זה עיסוק נורמטיבי שבא לכוון את התפתחותה ואת הסתגלותה לעולם החדש ולחיים החדשים, לפי שלשון המקורות לא נתנה להם מענה שלם.
המשך קריאה >>
