הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה >>
מאמרים מאת דוד טלשיר
![](http://ahl.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/default/8.png)
הצב, החרדון והקרפדה![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
מאת: דוד טלשיר
לשוננו סה (תשס"ג), עמ' 351–371
![איור דג עמלץ (כריש)](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/Amlets-300x300.jpg)
ברייה ועמלץ שמהּ![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
לשוננו לעם מג, ב (תשנ"ב), עמ' 47–52
לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת כרישים, קיבל את שמו מהצעת תיקון לנוסח של כתוב מקראי קשה.
המשך קריאה >>
![צילום בשחור ולבן: ישראל אהרוני](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/akad46ya.jpg)
הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
מאת: דוד טלשיר
אקדם 46, תשע"ב
חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים והטביע עליה חותם עז – ישראל אהרני.
המשך קריאה >>