הברכה מעלה שתי תמיהות? מה פשר צירוף שני הלוואים השונים – האחד שם עצם (שלום) והאחר שם תואר (מבורך), ומדוע 'מבורך' בזכר ולא בנקבה בהתאמה למין המילה שבת?
המשך קריאה >>
עברית לשבת
שבת שלום ומבורך
מאת: ניסן ברגגרין
עיונים בלשון העברית, תשנ"ה, עמ' 170-168
הבדלה
המילה הבדלה שקולה במשקל הַפְעָלָה – שם הפעולה של בניין הפעיל. הפועל הִבְדִּיל במשמעות 'הפריש', 'הפריד' מוכר כבר מן המקרא: "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד).
המשך קריאה >>
פרשת וארא – כי השעורה אביב והפשתה גבעול
בספר שמות מתארים שני פסוקים אילו גידולים ניזוקו ואילו גידולים לא ניזוקו ממכת הברד: "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל, וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה" – מה פירושיהן של המילים נֻכּוּ, אָבִיב, גבעֹל, אפילֹת בפסוקים אלו?
המשך קריאה >>
פרשת שמיני – הצב, החרדון והקרפדה
השם צב בתנ"ך נזכר ברשימת שרצים בפרשת שמיני שבספר ויקרא, ושם הוא מציין סוג של חרדון. איך ומתי קיבל בעל השריון את השם צב?
המשך קריאה >>
פרשת בהר – לחלוטין
הצירוף לַחֲלוּטִין בנוי משם בצורת רבים בתוספת ל' היחס, והוא משמש תואר הפועל; כמוהו גם לְמֵישָׁרִין, לְסֵרוּגִין ועוד. ומניין לנו צירוף זה?
המשך קריאה >>
