הברכה מעלה שתי תמיהות? מה פשר צירוף שני הלוואים השונים – האחד שם עצם (שלום) והאחר שם תואר (מבורך), ומדוע 'מבורך' בזכר ולא בנקבה בהתאמה למין המילה שבת?
המשך קריאה >>
עברית לשבת
![איור מתקופת ימי ביניים של משפחה מקבלת את השבת](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/moritzdanieloppenheim-248x300.jpg)
שבת שלום ומבורך![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
מאת: ניסן ברגגרין
עיונים בלשון העברית, תשנ"ה, עמ' 170-168
![איור נרות שבת וחלה](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/shabat-300x281.jpg)
הבדלה![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
המילה הבדלה שקולה במשקל הַפְעָלָה – שם הפעולה של בניין הפעיל. הפועל הִבְדִּיל במשמעות 'הפריש', 'הפריד' מוכר כבר מן המקרא: "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד).
המשך קריאה >>
![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/default/2.png)
פרשת וארא – כי השעורה אביב והפשתה גבעול![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
בספר שמות מתארים שני פסוקים אילו גידולים ניזוקו ואילו גידולים לא ניזוקו ממכת הברד: "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל, וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה" – מה פירושיהן של המילים נֻכּוּ, אָבִיב, גבעֹל, אפילֹת בפסוקים אלו?
המשך קריאה >>
![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/default/3.png)
פרשת שמיני – הצב, החרדון והקרפדה![](https://hebrew-academy.org.il/wp-content/themes/coralineacad17/images/icon1.jpg)
השם צב בתנ"ך נזכר ברשימת שרצים בפרשת שמיני שבספר ויקרא, ושם הוא מציין סוג של חרדון. איך ומתי קיבל בעל השריון את השם צב?
המשך קריאה >>