היישוב שלומי (במלרע) החל את דרכו כמעבֶּרֶת עולים בשנת תש"ט (1949) בגליל המערבי וכעבור זמן קצר היה ליישוב קבע. הוא נקרא על שמו של שלומי המקראי – "וּלְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר נָשִׂיא אֲחִיהוּד בֶּן שְׁלֹמִי" (במדבר לד, כז) – על שום היותו בתחומי נחלת אשר המקראית. ואומנם יישובי הסביבה שייכים למועצה האזורית מַטֵּה אָשֵׁר, ואף השם אֲחִיהוּד ניתן לאחד המושבים באזור.

במחקר ניתנו כמה הסברים לשם המקראי: אפשר שהוא שם עצמאי שהוראתו 'השלום שלי' ואפשר שהוא קיצור של שם תאופורי (שם הנושא רכיב של שם או כינוי לאלוהות) הכולל את הרכיב 'שלום' (דוגמת שְׁלֻמִיאֵל) או 'שלם' (במובן שלמות או תשלום; דוגמת שֶׁלֶמְיָה). יש מי שסברו שהשם המקראי שְׁלֹמִית לאישה הוא צורת נקבה של שְׁלֹמִי. שמות דומים לשלומי ושלומית מוצאים בלשונות שמיות עתיקות, מן הלבנון ועד דרום ערב, ואף בעדויות ארכאולוגיות מארץ ישראל נמצאו חותמות (=בולות) הנושאות את השמות שלמי ושלמית.