סָאסָא
קיבוץ סאסא נוסד בי"ב בטבת תש"ט (13 בינואר 1949) בגליל העליון, מצפון־מערב להר מירון. סאסא הוא כתיבו העברי של השם הערבי סעסע בכתבי נוסעים בימי הביניים, שגם זיהו במקום את ציון קבורתם של חכמי ארץ ישראל לבית סיסי (ר' סיסי, ר' לוי בן סיסי ור' יוסי בר סיסי) בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים. ואומנם שרידי יישוב יהודי מצויים במקום למן תקופה זו.
המילה סאסא מציינת בארמית של התלמוד הבבלי את חלקהּ העליון של השיבולת: "סאסא דשיבלתא" (בגמרא נכתב שזהו "רֹאשׁ שִׁבֹּלֶת" שבאיוב כד, כד). מילוני הארמית מעידים על קיומה של מילה זו באכדית, כנראה במובן כללי יותר. המקבילה העברית היא מַלְעָן (או מֶלַע) כגון במשנה במסכת עוקצין: "ומלעין שלשבולין" (א, ג), וההגדרה המדויקת: 'זיף קשה בקצה המוץ או הגלומָה (glume) של מינים רבים במשפחת הדגניים'.