מושב נטועה נוסד בשנת תשכ"ו (1966) בגליל העליון סמוך לגבול לבנון. שם היישוב ניתן לו על פי ההקשר החקלאי ואולי גם בהשראת הפסוק מספר קהלת: "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד" (יב, יא). הקמת היישוב הייתה חלק מתוכנית סו"ס (סוף־סוף) לעיבוי ההתיישבות בגליל – לצד המושבים זרעית ושתולה (שהוקמו מאוחר יותר).

בעברית בת ימינו, כמו בתנ"ך, נָטַע ושָׁתַל הם פעלים נרדפים בלא הבדל משמעות. בספרות חז"ל נוצרה הבחנה בין שני הפעלים: נָטַע פירושו 'הכניס שתיל או עץ צעיר למקומו הקבוע בקרקע', ואילו שָׁתַל פירושו 'העביר צמח ממקום אחד למקום אחר'. בימינו נוצרה הבחנה אחרת: שָׁתַל משמש לכל סוגי הצמחים, ובכלל זה עצים, ואילו נָטַע רגיל בעיקר בהקשר של עצים – במטעים וביערות.