קיבוץ שניר החל את דרכו באלול תשכ"ז (1967) כהיאחזות נח"ל בגליל העליון בצפון עמק החולה. בתחילה נקבע שמו הרשמי כְּפַר מֹשֶׁה שָׁרֵת, על שם ראש הממשלה השני, אך חבריו התמידו בשם שניר, כשמו של הנחל השופע הזורם לא רחוק משם ממערב. עם זאת הנחל שערוצו קרוב יותר אל הקיבוץ הוא דווקא נחל חרמון (בניאס).

שניר הוא השם שניתן בימינו לנחל החצבאני. במקרא שניר הוא שמו האֱמורי של הר חרמון: "צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר" (דברים ג, ט). מפסוקים אחרים המפרידים ביניהם אפשר אולי ללמוד ששניר היה שם של אחד משיאי החרמון או של הר אחר מהרי מוּל הלבנון, למשל בפסוק הציורי משיר השירים: "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים" (ד, ח). שניר נזכר במקורות חוץ־מקראיים רבים, ובהם תעודות מצריות, חיתיות, אוגריתיות ואשוריות.