העיר קריית שמונה, העיר הצפונית ביותר בישראל, התחילה דרכה כמעברה בשנת תש"ט (1949). בתחילה נקראה המעברה קריית יוסף על שם יוסף טרומפלדור, אך לאחר זמן קצר הוסב שמהּ לקריית שמונָה – על שם שמונת מְגיני תל חי, ובראשם יוסף טרומפלדור, שנהרגו בקרב על תל חי בשנת תר"ף (1920). כאמור שמונָה – בלשון זכר – על שם שמונת המְגינים, כמו המספר שלושה בשם הקיבוץ עין השלושה או המספר עשרה בשם הקיבוץ נתיב העשרה.

המילה קריה מציינת 'מקום יישוב', ובעברית בדרך כלל 'עיר'. היא משמשת למן המקרא בשמות יישובים כמו קריית ארבע וקריית יערים ונודעת מפסוקים רבים על ירושלים דוגמת "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה, אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק, קִרְיָה נֶאֱמָנָה" (ישעיהו א, כו), "יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ, הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן, קִרְיַת מֶלֶךְ רָב" (תהלים מח, ג). צורה עברית אחרת למילה היא קֶרֶת. במקרא תימצא המילה בהפסק (קָרֶת), למשל: "בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה, וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה. בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת, וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס" (משלי יא, י–יא). המילה מוכרת משפות שמיות אחרות, ובהן ארמית (קַרְתָּא), פניקית (קרת, כמו בשם העיר קרתחדשת 'עיר חדשה', היא קרתגו) וערבית (קַרְיַה – قرية – כיום בעיקר במשמעות 'כפר').