קיבוץ חניתה עלה לקרקע בי"ח באדר ב' תרצ"ח (21 במרץ 1938), ראשון ליישובי חומה ומגדל בגליל המערבי בגבול הלבנון. השם חניתה משמר שם יישוב עברי קדום בסביבת מקום, שנשתמר בשם הערבי חִ'רבת חאנותא.

חניתא (או חנותה) היה יישוב עברי מוכר בתקופת התלמוד (אף כי שרידי יישוב קיימים במקום גם מתקופות קדומות יותר). הוא נזכר בתוספתא במסכת שביעית (ד, ט; "ברייתא דתחומין") ובכתובת הפסיפס מתל רחוב כאחת מן העיירות שבתחום צור (לעניין חיוב במצוות התלויות בארץ). לאמיתו של דבר נזכרים במקורות אלו שתי עיירות סמוכות בשם זה: חניתא עיליתא וחניתא ארעיתא – היינו העליונה והתחתונה או העילית והתחתית. יישוב הקבע בימינו נמצא במקומה של חניתה עילית. אפשר שהשם מרמז על היותן מקום חניה באזור הסְפר שבין הגליל ללבנון ולסוריה.