עֹפֶר – בתנ"ך עופר הוא שם צאצא הצבי או האייל, והמילה נזכרת רק במגילת שיר השירים: "כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה", "דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים".