קיבוץ ניר עוז – הקיבוץ השבעים של הקיבוץ הארצי – עלה לקרקע כהיאחזות נח"ל בשנת תשט"ז (1955) ממול העיירה ח'אן יונס. השם ניר עוז מורכב משני רכיבים בולטים בשמות היישובים בעוטף עזה: ניר (ניר עם, ניר יצחק ונירים) על שום ההתיישבות החקלאית הענפה המאפיינת את האזור; ועוז (נחל עוז) לציון עוז רוחם של המתיישבים באֲזורי הספר.

למילה ניר במקרא ניתנו כמה הסברים: 'שדה חרוש', 'שדה שנועד לחרישה', 'תלם שנחרש'. בספרות העברית החדשה המילה ניר משמשת הן במשמעות שדה מעובד הן במשמעות תלם שנחרש, ולהוראה זו קרובות המילים המקראיות מַעֲנָה ומַעֲנִית וכן המילה תֶּלֶם עצמה.