מושב ישע נוסד בצפון־מערב הנגב בשנת תשי"ז (1957), לאחר מבצע קדש, ויושביו הראשונים – מעולי מצרים (שעזבוה בעקבות המלחמה). בתחילה נקרא שמו מבטחים ג', כשם המושב הסמוך, ואולם בהמשך נקבע שמו הרשמי יֵשַׁע, אולי על פי הפסוק "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ ה' מְשִׁיחוֹ, יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קׇדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֶשַׁע יְמִינוֹ" (תהלים כ, ז) ואולי על פי הפסוק "יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ לְיֵשַׁע אֶת מְשִׁיחֶךָ" (חבקוק ג, יג).

יֵשַׁע (או יֶשַׁע) פירושו יְשׁוּעָה, ואומנם מילים מן השורש יש"ע הן היסודיות ביותר במקרא להבעת הציפייה להצלה מצרה ומצוקה – מידי אדם או בעזרת האל, למן המעשה היום־יומי ועד הגאולה העתידה לבוא. יעידו על כך ריבוי המילים הכלליות: ישע, ישועה, תשועה, מוֹשָׁעָה, והשמות הפרטיים: יהושע, הושע, ישעיהו, יִשְׁעִי, יֵשׁוּעַ, הושעיה ומֵישָׁע. חלקם אומצו כשמות יישובים בימינו: ישע, ישעי והושעיה, וכן כפר יהושע, בית יהושע וגבעת ישעיהו.