WP_Post Object
(
[ID] => 63601
[post_author] => 19
[post_date] => 2022-06-09 07:00:16
[post_date_gmt] => 2022-06-09 04:00:16
[post_content] => בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהתקיימה לאחרונה אושרו מילוני מונחים במדע המדינה ובבריאות הציבור, ובהם חידושים רבים, כגון אנושנות (הומניזם), גַּנזר (צנזור), נאום התשה (פיליבסטר), מלהיגוּת (דמגוגיה), שלומנות (פציפיזם), מולדתנות (פטריוטיות), מִסכם (קונסנזוס), אי־תסמיני (א־סימפטומטי), לבדוּת (solitude).
עוד הוחלט על ההגייה התקנית של מילים שאולות דוגמת אוקיינוס ובולמוס.
בישיבת המליאה האחרונה של האקדמיה ללשון העברית, שהייתה בכ"ט באייר תשפ"ב, 30 במאי 2022 (ישיבה שעו), אושרו שתי רשימות מונחים ששקדו עליהן ועדות מינוח מקצועיות ייעודיות לאורך תקופה ארוכה.
מונחי מדע המדינה
תחום מדע המדינה עתיר במונחים לועזיים, והוועדה המקצועית מצאה לנכון להציע במקרים רבים חלופות עבריות למונחים אלו. הינה מבחר מן החידושים ברשימה החדשה שבה כ־250 מונחים:
- אֱנוֹשָׁנוּת [הומניזם]; אֱנוֹשְׁתָנוּת [הומניטריות]
- אִרְגּוּן נֶבַע, הִתְאַרְגְּנוּת נֶבַע [התארגנות חברתית שצומחת מלמטה, מתוך צרכים של קבוצות ומגזרים; grassroots organization, grassroots organizing]
- גִּיּוּּשׁ [יצירת גוש פוליטי מכמה סיעות, alignment] כנגד פּוֹרְרוּת [נטישה של בוחרים את מחויבותם למפלגתם וכדומה; dealignment]
- גַּנְזָר [צנזוֹר], וכך גם גַּנְזָרוּת [צנזורה], גִּנְזוּר [צִנְזוּר]
- דְּפוּסָה [פרדיגמה]
- הוֹנְתָנוּת [קפיטליזם]
- הֶחְסֵם [אמברגו]
- הֶסְמֵךְ [מנדט, הוראה או הסמכה הניתנת לגורם מסוים לפעול בעניין ציבורי]
- הַעֲדָפַת קְרוֹבִים [נפוטיזם]
- חֵרוּתִיּוּת [ליברליזם]; חֵרוּתָנוּת [ליברטריאניזם]
- כָּרְחָנוּת [דטרמיניזם]
- כִּשְׁרוּר [לגיטימציה] וניגודו הַפְסָלָה [דה־לגיטימציה]
- לוֹפְתָנוּת [טוטליטריזם]
- מוֹלַדְתָּנוּת [פטריוטיזם]
- מַלְהִיגוּת [דמגוגיה]
- מִסְכָּם [קונסנזוס]
- מַתְרִיעָן [אדם המתריע על שחיתויות, על מחדלים וכיו"ב; whistleblower]
- נְאוּם הַתָּשָׁה [פִילִיבַּסְטֶר]
- עֲדָתִיּוּת [אתניות]; עֲדָתָנוּת [אֶתְנוֹצֶנְטְרִיּוּת]
- פּוֹלִיטִיקָה מְצִיאוּתָנִית [ריאלפוליטיק]
- שְׁלוֹמָנוּת [פציפיזם]
- שִׁלְטוֹן אַנְשֵׁי דָּת [תאוקרטיה]
- שִׁלְטוֹן בַּעֲלֵי הוֹן [פלוטוקרטיה]
- שִׁלְטוֹן בַּעֲלֵי כִּשּׁוּרִים [מריטוקרטיה]
- שִׁלְטוֹן יָחִיד [אוטוקרטיה]
- שִׁלְטוֹן מֻמְחִים [טכנוקרטיה]
בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהתקיימה לאחרונה אושרו מילוני מונחים במדע המדינה ובבריאות הציבור, ובהם חידושים רבים, כגון אנושנות (הומניזם), גַּנזר (צנזור), נאום התשה (פיליבסטר), מלהיגוּת (דמגוגיה), שלומנות (פציפיזם), מולדתנות (פטריוטיות), מִסכם (קונסנזוס), אי־תסמיני (א־סימפטומטי), לבדוּת (solitude).
עוד הוחלט על ההגייה התקנית של מילים שאולות דוגמת אוקיינוס ובולמוס.
בישיבת המליאה האחרונה של האקדמיה ללשון העברית, שהייתה בכ"ט באייר תשפ"ב, 30 במאי 2022 (ישיבה שעו), אושרו שתי רשימות מונחים ששקדו עליהן ועדות מינוח מקצועיות ייעודיות לאורך תקופה ארוכה.מונחי מדע המדינה
תחום מדע המדינה עתיר במונחים לועזיים, והוועדה המקצועית מצאה לנכון להציע במקרים רבים חלופות עבריות למונחים אלו. הינה מבחר מן החידושים ברשימה החדשה שבה כ־250 מונחים:לרשימת המונחים המלאה (בקובץ PDF) הרשימה תתפרסם בהקדם באתר המונחים של האקדמיה.
את הקמת הוועדה למונחי מדע המדינה יזם ד"ר נדיר צור ז"ל בשנת תשע"ג (2013), והוא אף עמד בראשה בתחילת דרכה עד לפטירתו בטרם עת. בראש הוועדה עמד ברוב שנותיה פרופ' דן אבנון מן המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. חברי הוועדה: פרופ' אורן ברק, פרופ' יצחק גל־נור, פרופ' הנרייט כלב-דהאן, ד"ר גייל טלשיר, ד"ר אפרת קנולר ופרופ' מיכאל קרן; חברי האקדמיה ללשון העברית – פרופ' דוד רוזנטל ופרופ' עפרה תירוש־בקר. בשיקולי הוועדה הובאה בחשבון התאמת החלופות העבריות למשמעות המדויקת של המונח הלועזי ולשימוש במונח במחקר ובהוראה של מדע המדינה. אנשי המקצוע בוועדה הביעו רצון למצוא חלופות עבריות למונחים הלועזיים הרבים המשמשים בתחום, וקיבלו עליהם להשריש אותם בקרב עמיתיהם ותלמידיהם.מונחי בריאות הציבור
עולם בריאות הציבור נחשף לציבור הרחב בשנתיים וחצי האחרונות בעקבות מגפת הקורונה, ואולם יש בו תחומים רבים נוספים שחשיבותם רבה לשמירה ולקידום של בריאות האוכלוסייה. במטרה להעמיד מינוח מקצועי אחיד לכל העוסקים בבריאות הציבור הוקמה בשנת תשע"ד (2013) ועדת מינוח שבה חברו מומחים בבריאות הציבור ונציגי האקדמיה. הוועדה הכינה רשימה של כ־300 מונחים העוסקים בהיבטים שונים, ובהם קידום הבריאות, שירותי הבריאות, תזונה ומשקל, פעילות גופנית, סיכונים ועוד. רשימה זו מצטרפת לרשימת מונחי האפידמיולוגיה שאושרה לפני כשנה. בחידושים שאושרו ברשימה:- תַּסְמִינִי [סימפטומטי] כנגד אִי־תַּסְמִינִי [א-סימפטומטי]
- עִלּוּם נְתוּנִים מְזַהִים, ובקיצור: עִלּוּם [de-identification, במקום התממה]
- שְׁמֵנוּת [obesity]; שְׁמֵנוּת קִיצוֹנִית [morbid obesity; מונח זה מחליף את המונח אַבֶּסֶת שנקבע בעבר]
- הֲלִיכוּת [walkability], רְכִיבוּת [bikability]
- לְבַדּוּת [solitude]; לְבַדּוּת חִיּוּבִית [זמן איכות המוקדש לעיסוק משמעותי המסב לנמצא בו הנאה ואף מאפשר התפתחות אישית; positive solitude]
- הֵעָדְרָנוּת [היעדרות דרך שגרה מן העבודה או ממחויבות אחרת] כנגד נוֹכְחָנוּת [נוכחות עובד בעבודה אף אם אינו מבצע את עבודתו מפאת חולי או מסיבות אחרות]
- זִהוּמַאי [במקום "זיהומולוג"]
- מַחֲלָה מִתְמַשֶּׁכֶת [מחלה כרונית]
- חֲסִינוּת קְהִלָּתִית עֲקִיפָה (לצד חֲסִינוּת עֵדֶר)
- חִסּוּן [גם לציון החומר שבאמצעותו מחסנים; בעבר תַּרְכִּיב]
- תּוֹצָא בְּרִיאוּתִי, ובקיצור: תּוֹצָא [outcome; להבדיל מן תּוֹצָאָה = result]
- חוֹלְלוּת בְּרִיאוּת [סָלוּטוֹגֵנִיּוּת]
- חוֹנֵךְ [מנטור]
- שִׁחוּר [יציאה אל הצרכנים והמטופלים, והבאת המידע לפתחם, איתור פעיל של אנשים בסיכון וכדומה; outreach]
- שֵׁרוּתֵי בְּרִיאוּת רִאשׁוֹנִיִּים [שאינם טעונים הפניה, כגון רפואת משפחה, רפואת נשים, שירות אחיות]
- שֵׁרוּתֵי בְּרִיאוּת שְׁנִיּוֹנִיִּים [במרפאות בקהילה או במרפאות חוץ של בית החולים שנותנים רופאים מקצועיים (שאינם רופאים ראשוניים)]
- שֵׁרוּתֵי בְּרִיאוּת שְׁלִישׁוֹנִיִּים [דורשים מומחיות מיוחדת או מכשירים מיוחדים; בדרך כלל כרוכים באשפוז]
החלטות בדקדוק
בתחום הדקדוק אושר הניקוד בשורוק במילים שאולות בעלות הסיומת ־וס בהתאם להגייה הרווחת ולאו דווקא לפי התיעוד בספרות חז"ל. כך ינוקדו המילים אוקיינוּס, אפוטרופוּס, קולמוּס, בולמוּס, תרמוּס (בעברית שְׁמַרחֹם) בשורוק בסופן. הצורות המקבילות בסיומת ־וֹס כמובן עודן תקניות. עוד אושרה הצורה הרווחת קָנַבִּיס לציון הצמח והחומר המופק ממנו לעישון וכדומה, לצד הצורה המתועדת בספרות חז"ל קָנַבּוֹס. עוד החלטות בדקדוק שהתקבלו בישיבה שעו ראו במדור עדכונים אחרונים. [post_title] => החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אייר תשפ"ב, מאי 2022) [post_excerpt] => אושרו מילונים במדע המדינה ובבריאות הציבור, ובהם חידושים רבים: גַּנזר (צנזוֹר), נאום התשה (פיליבסטר), מלהיגוּת (דמגוגיה), מִסְכָּם (קונסנזוס), אי־תסמיני (א־סימפטומטי), לבדוּת (solitude). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-01-26 00:24:38 [post_modified_gmt] => 2024-01-25 22:24:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=63601 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw ) אושרו מילונים במדע המדינה ובבריאות הציבור, ובהם חידושים רבים: גַּנזר (צנזוֹר), נאום התשה (פיליבסטר), מלהיגוּת (דמגוגיה), מִסְכָּם (קונסנזוס), אי־תסמיני (א־סימפטומטי), לבדוּת (solitude).המשך קריאה >> המשך קריאה >>
עוד חלופה עברית ששימשה תמורת אינרצייה: פַּגְרוּת, מתוך "קסמוגרפיאה" מאת חיים אריה חזן, תרפ"ח.
מנסרה היא גוף ששני בסיסיו הם מצולעים זהים ומקבילים. מנסרות העשויות זכוכית או חומר שקוף משמשות בתחום האופטיקה לשבירה או להחזרה של קרני האור. המילה מנסרה נגזרה מן השורש נס"ר בהשראת המילה פריזמה – שהתגלגלה ממילה יוונית שמשמעה המקורי נסורת.
המילה מנסרה מתועדת במילונים העבריים משנות העשרים של המאה העשרים, וכלולה במִלּוֹן לְמֻנְּחֵי מָתֵמָטִיקָה של ועד הלשון משנת ת"ש (1940).
