WP_Post Object
(
[ID] => 71
[post_author] => 1
[post_date] => 2012-07-05 14:09:26
[post_date_gmt] => 2012-07-05 11:09:26
[post_content] => נשאלנו מה צורת הרבים של המילה תּוֹר – תורים או תורות, ואם יש הבחנה בעניין זה בין משמעויותיה השונות.
המילה תּוֹר במשמעות 'זמן מיועד' מופיעה במגילת אסתר: "וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" (ב, יב); "וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר... לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ" (ב, טו). במגילות מדבר יהודה מצאנו: "אל ידבר איש בתוכ דברי רעהו טרם יכלה אחיהו לדבר... האיש הנשאל ידבר בתרו" (סרך היחד), "על פיהו יבאו באי העדה איש בתרו. ולכל דבר אשר יהיה לכל האדם לדבר למבקר ידבר לכל ריב ומשפט" (מגילת ברית דמשק).
גם בימינו המילה תור מציינת זמן לקבלת דבר או לעשיית דבר שניתן לאנשים לפי סדר – כגון תור לקבלת שירות, תור לביצוע משימה (תורנות) או תור במשחק, וגם זמן שנקבע מראש – כגון ביקור אצל רופא. אנשים המחכים לקבלת שירות עומדים בתור. בשימוש זה המילה תור מציינת את שורת המחכים לתורם. מכאן גם 'תור ארוך' וכדומה. משמעות נוספת שקיבלה המילה תור בעת החדשה היא תקופה, כגון בצירוף 'תור הזהב' (בצירוף זה מהדהד הפסוק משיר השירים "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ" שבו תורים הם תכשיט).
בלשון הדיבור נוצרה הבחנה בצורת הרבים בין משמעויות שונות של המילה: תור במשחק או בשיחה וכדומה ריבויו תורות, ותור בשאר ההקשרים ריבויו תורים, כגון 'זימון תורים', 'תורים ארוכים'. את ההבדל במשמעות בין שני סוגי התור אפשר להסביר כך: במשחק וכדומה התור מתחלף או מחזורי, ואילו בשאר ההקשרים התור קווי ואינו חוזר למי שעבר תורו.
יש הרואים בצורת הריבוי תורות צורה לא תקנית. גישה זו נסמכת על הממצא במקורות. במאגרי המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית מתועדות מעט מאוד צורות רבים של המילה תור, וכולן בסיומת ־ִים או בנטייתה. עם זאת מצד הדקדוק אין בעיה בצורת הרבים תורות – על פי צורת הרבים של מילים רבות באותו המשקל, כגון צוֹם–צוֹמוֹת, קוֹל–קוֹלוֹת, אוֹר–אוֹרוֹת.
קיומן של שתי צורות רבים לאותה מילה אינו תופעה נדירה בלשוננו: פתרונים ופתרונות, מעקים ומעקות, מסעים ומסעות ועוד. ולא פעם משמשות שתי צורות רבים להבחנה בין משמעויות שונות של המילה, כגון עדשים ועדשות, שפות ושפתיים, אותות ואותיות, עולמים (זמן) ועולמות (מקום). יש אפוא מי שרואה בהיווצרות כפל הצורות תורים ותורות התפתחות טבעית שאין בה כל פסול. המתנגדים סוברים שאין צורך אמיתי בבידול זה, שכן התור במשחק אינו שונה במהותו מן התור אצל הרופא או מן התור באוטובוס.
[post_title] => תורים ותורות
[post_excerpt] => בלשוננו משמשות שתי צורות רבים למילה תּוֹר – 'תורים' וגם 'תורות'. מה מעמדן של שתי צורות אלו מבחינת התקן והאם יש הן נבדלות זו מזו גם במשמעות?
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2023-08-04 19:33:43
[post_modified_gmt] => 2023-08-04 16:33:43
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=71
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
בלשוננו משמשות שתי צורות רבים למילה תּוֹר – 'תורים' וגם 'תורות'. מה מעמדן של שתי צורות אלו מבחינת התקן והאם יש הן נבדלות זו מזו גם במשמעות?נשאלנו מה צורת הרבים של המילה תּוֹר – תורים או תורות, ואם יש הבחנה בעניין זה בין משמעויותיה השונות.
המילה תּוֹר במשמעות 'זמן מיועד' מופיעה במגילת אסתר: "וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" (ב, יב); "וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר... לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ" (ב, טו). במגילות מדבר יהודה מצאנו: "אל ידבר איש בתוכ דברי רעהו טרם יכלה אחיהו לדבר... האיש הנשאל ידבר בתרו" (סרך היחד), "על פיהו יבאו באי העדה איש בתרו. ולכל דבר אשר יהיה לכל האדם לדבר למבקר ידבר לכל ריב ומשפט" (מגילת ברית דמשק).
גם בימינו המילה תור מציינת זמן לקבלת דבר או לעשיית דבר שניתן לאנשים לפי סדר – כגון תור לקבלת שירות, תור לביצוע משימה (תורנות) או תור במשחק, וגם זמן שנקבע מראש – כגון ביקור אצל רופא. אנשים המחכים לקבלת שירות עומדים בתור. בשימוש זה המילה תור מציינת את שורת המחכים לתורם. מכאן גם 'תור ארוך' וכדומה. משמעות נוספת שקיבלה המילה תור בעת החדשה היא תקופה, כגון בצירוף 'תור הזהב' (בצירוף זה מהדהד הפסוק משיר השירים "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ" שבו תורים הם תכשיט).
בלשון הדיבור נוצרה הבחנה בצורת הרבים בין משמעויות שונות של המילה: תור במשחק או בשיחה וכדומה ריבויו תורות, ותור בשאר ההקשרים ריבויו תורים, כגון 'זימון תורים', 'תורים ארוכים'. את ההבדל במשמעות בין שני סוגי התור אפשר להסביר כך: במשחק וכדומה התור מתחלף או מחזורי, ואילו בשאר ההקשרים התור קווי ואינו חוזר למי שעבר תורו.
יש הרואים בצורת הריבוי תורות צורה לא תקנית. גישה זו נסמכת על הממצא במקורות. במאגרי המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית מתועדות מעט מאוד צורות רבים של המילה תור, וכולן בסיומת ־ִים או בנטייתה. עם זאת מצד הדקדוק אין בעיה בצורת הרבים תורות – על פי צורת הרבים של מילים רבות באותו המשקל, כגון צוֹם–צוֹמוֹת, קוֹל–קוֹלוֹת, אוֹר–אוֹרוֹת.
קיומן של שתי צורות רבים לאותה מילה אינו תופעה נדירה בלשוננו: פתרונים ופתרונות, מעקים ומעקות, מסעים ומסעות ועוד. ולא פעם משמשות שתי צורות רבים להבחנה בין משמעויות שונות של המילה, כגון עדשים ועדשות, שפות ושפתיים, אותות ואותיות, עולמים (זמן) ועולמות (מקום). יש אפוא מי שרואה בהיווצרות כפל הצורות תורים ותורות התפתחות טבעית שאין בה כל פסול. המתנגדים סוברים שאין צורך אמיתי בבידול זה, שכן התור במשחק אינו שונה במהותו מן התור אצל הרופא או מן התור באוטובוס.
[post_title] => תורים ותורות [post_excerpt] => בלשוננו משמשות שתי צורות רבים למילה תּוֹר – 'תורים' וגם 'תורות'. מה מעמדן של שתי צורות אלו מבחינת התקן והאם יש הן נבדלות זו מזו גם במשמעות? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-04 19:33:43 [post_modified_gmt] => 2023-08-04 16:33:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=71 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
