WP_Post Object
(
    [ID] => 94198
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-06-06 17:47:36
    [post_date_gmt] => 2024-06-06 14:47:36
    [post_content] => עמירם קופר, ממייסדי קיבוץ ניר עוז, היה כלכלן ומשורר כאחד. בשמחת תורה תשפ"ד נחטף עם אשתו מקיבוצו לעזה, וזמן לא רב לפני חג השבועות נודע כי נהרג עם שלושה מחבריו בשבי חמאס והוא בן 85.

שירו הנודע והשמח "שיבולי פז" נכתב במיוחד לאירועי "חג החומש" בקיבוץ ניר עוז והפך מזוהה מאוד עם חג השבועות. השיר מזכיר בנושאו ובכמה ממילותיו את שירו הנושן של מתתיהו שֶׁלֶם "שיבולת בשדה".

מרבית מילות השיר מקראיות, והמשורר אף משתמש לצורכי מקצב השיר בצורות ההפסק המקראיות – הנהגות מלעיל – בפעלים יִשָּׂאוּ, הֻשְׁחָזוּ, יִרְחָשׁוּ (במקום יִשְׂאוּ, הֻשְׁחֲזוּ, יִרְחֲשׁוּ במלרע).
שִׁבֳּלֵי פָּז
מילים: עמירם קופר
לחן: יעקב (יענקלה) שגיא
שִׁבֳּלִים כּוֹרְעוֹת עֹמֶס
שֶׁפַע בַּר עַל כָּרִים,
עַלְמוֹת חֵן יִשָּׂאוּ
עֳמָרִים.
חֶרְמֵשִׁים כְּבָר הֻשְׁחָזוּ
וְנִשְּׂאוּ מוּנָפִים.
שִׁבֳּלֵי פָּז יִרְחָשׁוּ
שִׁיר חָג.
רַב הַגֹּדֶשׁ
בַּאֲסָמֵינוּ בַּר בְּשֶׁפַע
בָּא הַחֹדֶשׁ, עֵת אֲלֻמּוֹת בָּא.
רַב הַגֹּדֶשׁ
בַּאֲסָמֵינוּ בַּר בְּשֶׁפַע
בָּא הַחֹדֶשׁ, עֵת אֲלֻמּוֹת.

לזכרו הברוך כתבנו מילים אחדות על מילות הפתיחה בשירו:

שיבולי פז הן שיבולים זהובות, בשלות, והצירוף מזכיר צירופים מקראיים דוגמת עֲטֶרֶת פָּז (תהלים כא, ד). כבר במקרא המילה פז 'זהב' מיוחדת ללשון השירה, וכך לרוב גם בימינו. עם זאת נמצא אותה בכמה צירופים, ובהם 'הזדמנות פז' והאיחול המקובל לפני השינה 'חלומות פז'.

כורעות עומס: השיבולים כורעות מעומס הגרעינים. בדומה לשירה המקראית, המתאפיינת בלשון קצרה, השמיט כאן המשורר את מילת היחס מ־ או מן־; והשוו לדברי ישעיהו "וּזְרֹעוֹ שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר" (יז, ה; 'וזרועו' במקום 'ובזרועו').

שפע בר על כרים:
המילה שֶׁפַע רגילה על לשוננו, אבל במקרא היקרות אחת וִיחידה לה – בברכת משה לזבולון – בצירוף "שֶׁפַע יַמִּים" (דברים לג, יט). מעניין לציין שבמקרא משמשת יותר דווקא צורת הנקבה שִׁפְעָה (בצורת הנסמך שִׁפְעַת־), שבלשוננו רווחת הרבה פחות.
המילה בַּר רבת משמעים היא בעברית. בהקשר הזה משמעהּ 'תבואה', והיא זכורה למשל מסיפור יוסף ואחיו: "וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם" (בראשית מא, מט), "וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם" (מב, ג).
המילה כַּר (כאן בריבויהּ כָּרִים) מובנהּ 'שדה מרעה', 'אחו', והיא מוכרת בעברית ימינו בעיקר מן הצירוף 'כר הדשא' ומן השימוש המושאל בה בצירוף 'כר נרחב' (שהוא שדה פעולה רחב). מחוץ לביטויים אלו היא נדירה מאוד בימינו – כבמקרא – ומשמשת בעיקר בשירה. כרים ובר כרוכים יחדיו בראש ובראשונה בתהלים סה, יד: "לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר, יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ". 

עוד נעיר כי המילה עומֶר (בשיר בצורת הרבים עומָרים) משמעותה כאן כמשמעות אלומה (בשיר בצורת הרבים אלומות), דהיינו 'קבוצת שיבולים'; וכן שהשימוש בפועל בָּא במשפט "עֵת אֲלֻמּוֹת בָּא" בלשון זכר במקום בָּאָה – כמצופה מפועל שנושאו המילה עֵת – נובע בוודאי ממקצב השיר, אבל אפשר להסבירו על פי האמור בשיר השירים (ב, יב): "עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ".


    [post_title] => שיבולי פז – לזכרו של עמירם קופר
    [post_excerpt] => ביאור קצר למילות השיר "שיבולי פז" מאת עמירם קופר ז"ל, ממייסדי קיבוץ ניר עוז. נחטף לרצועת עזה ב־7 באוקטובר ונהרג בשבי.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%99%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%a4%d7%96-%d7%9c%d7%96%d7%9b%d7%a8%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%9d-%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-06-17 07:44:57
    [post_modified_gmt] => 2024-06-17 04:44:57
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=94198
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)