הדף בטעינה

על המילה שִׁעְבּוּד

במילון

 (ללא ניקוד: שעבוד)
מיןזכר
שורששׁעבד
נטייהשם הפעולה של מְשַׁעְבֵּד לכל הנטיות

הגדרה

  • עבדוּת
  • שליטה רודנית באוכלוסייה
  • מסירת נכסים במשכון

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

דשא ומעליו הכיתוב מה זה שזרוע?

שִׁזְרוּעַ

WP_Post Object
(
    [ID] => 12493
    [post_author] => 3
    [post_date] => 2015-11-12 15:13:12
    [post_date_gmt] => 2015-11-12 13:13:12
    [post_content] => "קבוצת הכדורגל הירושלמית תשחק משחק ביתי מחוץ לעיר עקב שזרוע חורף באצטדיון טדי."

בכל נובמבר מדברים במדורי הספורט על שזרוע כרי הדשא במגרשי הכדורגל. שזרוע פירושו זריעת דשא בתוך מדשאה קיימת. פעולה זו נעשית במגרשי הכדורגל בנובמבר כדי להעשיר את כרי הדשא בזן של דשא המתאים לעונה הקרה.

המילה שִׁזְרוּעַ – ובאנגלית reseeding – נוצרה בדרכן של מילים חדשות אחרות שנוספה בהן שי"ן לשורש במקביל לרכיב re באנגלית, כגון שִׁכְתּוּב.

לפעלים ולשמות פעולה שנוספה בהם שי"ן יש יסוד בעברית הקדומה, אבל לא לציון 'עשייה מחדש' אלא לציון פעולת גרימה. למשל הפועל שִׁעְבֵּד, 'גרם למישהו להיות עבד', מקביל לפועל הֶעֱבִיד (בבניין הפעיל). דומים לו גם הפעלים שִׁחְרֵר ושִׁכְלֵל. פעלים אלו מוכרים לנו מלשון חז"ל, והחוקרים מסבירים אותם כהשפעה של הארמית (צורות שפעל בארמית מוסברות כשאילה מן האכדית שבה הבניין הגורם מתחיל בשי"ן).

בעברית החדשה נוצלה השי"ן הנוספת ליצירת מונחים מקצועיים בהוראה של גרימה – מונחים שאין להם דבר עם re: שִׁנּוּעַ (conveying; העברת מטען ממקום למקום, מן השורש המקורי נו"ע), שִׁפְעוּל (activation; הפיכת דבר לפעיל או הגברת פעילותו), שִׁפְרוּט (elaboration; עיבוד דבר לפרטיו).

איך הפכה השי"ן הנוספת למקבילה ל־re הלועזית? המילים המתווכות למשמעות זו של עשייה מחדש הן מילים ששורשן המקורי נושא משמעות של חזרה: שִׁחְזוּר, שִׁכְפּוּל, שִׁעְתּוּק – ששורשם המקורי חז"ר, כפ"ל ועת"ק. מילים אלו מתרגמות מילים שיש בהן re, כגון restoration, reconstruction, restitution (שחזור), replication (שכפול), reproduction (שעתוק). כך היא גם המילה שִׁחְלוּף שנקבעה בימי ועד הלשון כחלופה ל־rearrangement במונחי כימיה (תרצ"ט, 1939).

בעקבות מילים אלו נוצר אצל דוברי העברית קשר בין re ובין השי"ן הנוספת, וכך נוצרו המילים שִׁכְתּוּב, שִׁקּוּם, שִׁנְטוּעַ (נטיעה מחדש) ועוד, ואליהם מצטרפת שִׁזְרוּעַ (זריעה מחדש). אף אל המינוח התקני חדרו מילים שבהן השי"ן מקבילה ל־re, כגון שִׁרְתּוּחַ (reboiling), שִׁתְחוּל (restart), שִׁפְקוּק (recorking, חידוש פקק בבקבוק ישן), שִׁרְכּוּב (של תרופה).
    [post_title] => שִׁזְרוּעַ
    [post_excerpt] => שזרוע פירושו זריעת דשא בתוך מדשאה קיימת.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%96%d7%a8%d7%95%d7%a2
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-09-29 21:32:56
    [post_modified_gmt] => 2022-09-29 18:32:56
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12493
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

שזרוע פירושו זריעת דשא בתוך מדשאה קיימת.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
צילום מעמוד ישן של הגדת פסח

לשון ההגדה של פסח

WP_Post Object
(
    [ID] => 5972
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2013-03-12 14:42:38
    [post_date_gmt] => 2013-03-12 12:42:38
    [post_content] => לקריאת המאמר

"אנו עוסקים בגוף ההגדה, שהוא קדום, ולא בפיוטים ובשירים שנספחו לה בימי הביניים. את גרעינה של ההגדה נמצא בפרק י' של מסכת פסחים במשנה ובמדרשי ההלכה של התנאים. אם נוציא אפוא מכלל דיון את פרקי המקרא ואת הפסוקים הבודדים הנדרשים בהגדה, נעלה, שההגדה כתובה בעיקרה בלשון חכמים, הן מצד דקדוקה הן מצד אוצר המילים שלה."

המאמר עוסק בעניינים רבים, ובהם – מילים וצירופים: שבת הגדול, מצה שמורה, ליל הסדר, ליל שימורים, הגדה, ארבעה כוסות, מוזגין לו כוס, הסיבה; אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, המקום = הקב"ה, לקלס; כל דכפין, גמר עליו את ההלל; ענייני דקדוק: מה נשתנה, בין יושבין ובין מסובין, משועבדים, קריית שמע, רִבִּי ורבותינו, שאינו יודע לשאַל, את פתח לו, דיברות, לעַלֵּה. [post_title] => לשון ההגדה של פסח [post_excerpt] => גרעינה של ההגדה נמצא בפרק י של מסכת פסחים במשנה ובמדרשי ההלכה של התנאים. ההגדה כתובה בעיקרה בלשון חכמים, הן מצד דקדוקה הן מצד אוצר המילים שלה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%94%d7%92%d7%93%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a4%d7%a1%d7%97 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-08-03 00:49:50 [post_modified_gmt] => 2019-08-02 21:49:50 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5972 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

גרעינה של ההגדה נמצא בפרק י של מסכת פסחים במשנה ובמדרשי ההלכה של התנאים. ההגדה כתובה בעיקרה בלשון חכמים, הן מצד דקדוקה הן מצד אוצר המילים שלה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של דמות יוצאת מתוך מצה - מעבדות לחירות

מעבדות לחירות

WP_Post Object
(
    [ID] => 1003
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-04-17 10:21:00
    [post_date_gmt] => 2011-04-17 07:21:00
    [post_content] => 

בחג הפסח, חג החירות, השתחררו בני ישראל משעבוד מצרים ויצאו אל החופש ואל הדרור. ואולם כל מילות החופש האלה אינן נזכרות כלל בסיפור יציאת מצרים שבתורה. פרעה אינו מתבקש לשחרר את בני ישראל אלא לשלחם: "כֹּה אָמַר ה' שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" (שמות ז, כו). וגם האל אינו משחרר אלא מבטיח: "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים" (שמות ו, ו). ויש גם פָּדָה: "וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם" (דברים ז, ח).

ומניין ללשוננו מילות החופש?

המילה חֹפֶשׁ עצמה באה בתנ"ך פעם אחת בלבד בצירוף "בִּגְדֵי חֹפֶשׁ" (יחזקאל כז, כ), ומשמעותה איננה ברורה. בתקופות מאוחרות יותר היא קיבלה משמעות מופשטת של היכולת לפעול ללא הגבלה. גם המילה חֻפְשָׁה, שפירושה שחרור מעבדות, באה בתנ"ך רק פעם אחת (ויקרא יט, כ). לעומתן רגילה יותר בתנ"ך המילה חָפְשִׁי המציינת את מצבו של מי שאיננו עבד: "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם" (שמות כא, ב). מהשורש חפ"שׁ כמעט שלא נגזרו פעלים: בתנ"ך בא רק הפועל חֻפַּשׁ ('שוחרר'), ולַפעלים חָפַשׁ וחִפֵּשׁ ('שחרר') אין כמעט תיעוד מחוץ ללשון הפיוט.

את הדְּרוֹר קיבלנו כנראה מלשונות מסופוטמיה. המילה האכדית andurāru או durāru מציינת שחרור כולל של עבדים, ביטול חובות והחזרת קרקעות לבעליהן במצוות השליט. בדומה לכך משמשת המילה דְּרוֹר במצוות היובל: "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ... וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" (ויקרא כה, י). אך כבר בתנ"ך מילה זו משמשת גם בהקשר אחר: "לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ" (ישעיהו סא, א).

החֵרוּת מוכרת לנו מספרות חז"ל, וסביר שמקורה במילה הארמית חֵירוּתָא. במטבעות מימי המרד הגדול ומימי מרד בר כוכבא באים הצירופים "חרות ציון", "לחרות ישראל" ו"לחרות ירושלים", ובמשנה נאמר: "לפיכך אנו חייבים להודות... למי שעשה לנו ולאבותינו את כל הנסים האלו והוציאנו מעבדות לחירות" (פסחים י, ה). שורשה של חֵרוּת הוא חר"ר. ממנו המילה המקראית חֹר שפירושה 'אציל', 'אדם חופשי', הבאה בתנ"ך רק ברבים. למשל: "אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים" (קהלת י, יז). בימינו רווח הביטוי בצורה בן חורין על פי הכתיב הרגיל שלו בלשון חכמים בעקבות הארמית. גם הפועל שִׁחְרֵר גזור מן השורש חר"ר. הוא ובן זוגו שִׁעְבֵּד נשאלו אלינו מן הארמית. מקורם בבניין שפעל, המקביל לבניין העברי הִפעיל, שהוראתו גרימה, וכך שִׁעְבֵּד פירושו הֶעֱבִיד.

ומה קורה למילות החופש בימינו? מן המילים הנרדפות חופש, דרור וחירות המילה היום־יומית היא דווקא 'חופש', הנדירה למדי במקורות הקלסיים, ואילו 'דרור' ו'חירות' מוצאות את מקומן בעיקר בהקשרים חגיגיים. המקפידים בלשונם מבחינים בין חופש – מושג כללי ומופשט, ובין חופשה – תקופה פנויה מעבודה או מלימודים: חופשת פסח, חופשת מולדת, ואפילו חופשת מחלה. מהארמית שאלנו את הפגרה לציון תקופה קצובה וקבועה מראש שבה מוסד כלשהו מפסיק את פעולתו, כגון פגרת הכנסת. ועוד יש לנו נופש – חופשה שיש עימה בילוי והרפיה לגוף ולנפש, שכן נָפַשׁ פירושו נָח, כאמור "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ" (שמות לא, יז).

חופשה נעימה וחג חירות שמח!

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה [post_title] => מעבדות לחירות [post_excerpt] => מן המילים הנרדפות חופש, דרור וחירות – המילה היום־יומית היא דווקא 'חופש', הנדירה למדי במקורות, ואילו 'דרור' ו'חירות' מוצאות את מקומן בעיקר בהקשרים חגיגיים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-04-13 12:11:08 [post_modified_gmt] => 2023-04-13 09:11:08 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1003 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מן המילים הנרדפות חופש, דרור וחירות – המילה היום־יומית היא דווקא 'חופש', הנדירה למדי במקורות, ואילו 'דרור' ו'חירות' מוצאות את מקומן בעיקר בהקשרים חגיגיים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך שִׁעְבּוּד ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>