הדף בטעינה

על המילה פַּאי

החלופון

פַּאי;
בעברית: תַּמְלִיא

בתשובות באתר

קציף - שייק איור של גביע מילקשייק והכיתוב קציף מתוך מיזם מילון רחוב

מילים טעימות

WP_Post Object
(
    [ID] => 5690
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-01-29 11:52:08
    [post_date_gmt] => 2012-01-29 09:52:08
    [post_content] => 

אֲפִיפִית, קְצִיף, קְצִיפָה, תַּמְלִיא

אֲפִיפִית (וָפֶל)

אפיפית היא מאפה מבצק פריך ודק. בדרך כלל בין דפי המאפה יש מְלית בטעמים שונים, כגון שוקולד ולימון. המילה אפיפית גזורה מן השורש אפ"י; הכפלת האות פ"א מציינת הקטנה, כלומר 'מין מאפה קטן'. המילה מופיעה לראשונה במילון למונחי המטבח משנת תרצ"ח (1938) של ועד הלשון העברית לצד חידושים אחרים דוגמת זִגּוּג, מְחִית, מַטְחֵנָה, מִמְרָח, מַתְכּוֹן, תַּרְבִּיךְ.

קְצִיף (שייק)

קְצִיף הוא משקה מוקצף על בסיס חלב או מים. מכאן קְצִיף חָלָב (מילקשייק) וקְצִיף פֵּרוֹת ("שייק פירות"). קֶצֶף הוא בועות אוויר עטופות קרום דק הנוצרות מבחישה, טריפה או תסיסה של נוזל. משמעות זו של המילה מקורה באחד הפירושים לפסוק בספר הושע: "כְּקֶצֶף עַל פְּנֵי מָיִם" (י, ז). הקֶצֶף הוליד כמה שמות של מאכלים: קַצֶּפֶת (שמנת מוקצפת), קְצִיפָה (מוּס), מִקְצֶפֶת (מָרֵנְג). אליהם מצטרף עתה קציף. המילה קציף הוצעה בוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה, ואושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ט (1999).

קְצִיפָה (מוּס)

קציפה היא מאכל מוקצף מחלבונים בתוספת שוקולד או פירות. לעיתים מוסיפים לקציפה שמנת. המילה קציפה נוצרה במשקל המילים לְבִיבָה (מן המקרא) וחֲבִיצָה (מלשון חז"ל; כיום חלופה לפודינג). עוד חידושים במשקל זה מאותה הרשימה: לְפִיתָה (צימעס), קְצִיצָה, רְבִיכָה (קמח חלוט במים רותחים). את המילה קציפה חידש ועד הלשון, והיא כלולה ברשימה "תבשילים וכלי בשול" שפורסמה לפני כמאה שנים (תרע"ג, 1913).

תַּמְלִיא (פאי)

תמליא הוא מאפה שבסיסו בצק והוא ממולא במְלית של פירות או ירקות ועוד. למשל: תמליא פטריות, תמליא בצל, תמליא תפוחים ותמליא לימון. המילה תַּמְלִיא שקולה במשקל המילה תַּבְשִׁיל שמקורה בלשון חז"ל. במשקל זה חודשה גם המילה תַּרְבִּיךְ – מאכל עשוי בשר וירקות המאודים יחד – מן השורש רב"ך המציין ערבוב ובלילה. המילה תמליא אושרה באקדמיה בשנת תשנ"ט (1999). [post_title] => מילים טעימות [post_excerpt] => אנו משוכנעים שגם לכם הוופל, המוס, הפאי והשייק יהיו טעימים כפליים כשתקראו להם בשמותיהם העבריים... [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%a2%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-06-05 14:28:16 [post_modified_gmt] => 2023-06-05 11:28:16 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5690 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

אנו משוכנעים שגם לכם הוופל, המוס, הפאי והשייק יהיו טעימים כפליים כשתקראו להם בשמותיהם העבריים...
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

WP_Post Object
(
    [ID] => 862
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-01-03 09:50:54
    [post_date_gmt] => 2011-01-03 07:50:54
    [post_content] => 

התעתיק מלועזית לעברית כרוך בהתלבטויות ובשאלות. מובאות כאן כמה מהן בלוויית הסברים ונימוקים לדרך שיש לנהוג בה.

א. תעתיק תנועת a

לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים שעל המתעתק להביאם בחשבון: (א) אורך השם; (ב) שיבושים אפשריים בקריאת השם בהיעדר אם הקריאה אל"ף; (ג) אם יש לשם בעברית כתיב מושרש. והדברים קשורים זה בזה: בשמות ארוכים, דוגמת מדגסקר, ההנחה היא שהשמות יזוהו מייד, ועל כן הוספת אל"פים איננה נדרשת. אבל ככל שהשם קצר יותר, הסיכוי שהשם הלועזי ידמה למילה עברית גדול יותר, והסיכוי לבלבול או לשיבוש בקריאה גדל בהתאם. למשל לוּ היה שם המדינה נפאל נכתב בלי אל"ף הייתה מתקבלת המילה נפל. הוא הדין לשם מאלי – שם זה קצר, ולכן ראוי להוסיף אל"ף. ומצד שני ככל שכתיבו של השם הלועזי בעברית מושרש יותר, הסיכוי לשיבוש ולבלבול קטן. לכן אף ששם המדינה יפן קצר, אין למלאו באימות קריאה. אין הדברים אמורים בשמות ערביים. בשמות אלו מוסיפים אל"ף כאשר בערבית הם נכתבים באליף. לכן שם האמירוּת הערבית קטר נכתב בעברית בלי אל"פין, על פי כתיבו בערבית (قطر), אף שהוא שם קצר.

ב. תעתיק a בסוף השם

שמות המסתיימים ב־a מתועתקים דרך כלל בה"א, כגון אסטוניה, אנגלייה, שוודיה. ואולם יש שמות שבהם הכתיב באל"ף מושרש: רומא וליטא.

ג. תעתיק הדו־תנועה ay

עוד קובעים כללי התעתיק כי הדו־תנועה (דיפתונג) ay נכתבת בשתי יו"דים. על פי זה אמורים לכתוב למשל תיילנד, ואולם כבר השתרש הכתיב תאילנד בשל נוהג הכתיבה הרווח של הדו־תנועה ay ב־אי, בעיקר בסוף מילה: מאי, פאי.

ד. תעתיק t

העיצור t מתועתק בדרך כלל בטי"ת; לכן וטיקן (ולא ותיקן). אבל תוניסיה בתי"ו משום שבשם זה חלים כללי התעתיק מערבית, ובערבית השם נכתב בתי"ו (تونس).

ה. תעתיק v

העיצור v מתועתק בדרך כלל בווי"ו, אלא אם כן הוא בא בסוף המילה או באמצעה בסמוך לתנועות o, u. לכן בעיקרון אין בוליוויה ולטווייה שוֹנוֹת משוודיה או נורווגיה. עם זאת מכיוון ששגור הכתיב בבי"ת (בוליביה, לטבייה) ייתכן שאין צורך להתעקש על וי"ו.[1]

___________________________

[1] ואכן בוועדה לשמות ארצות של מכון התקנים הוחלט לכתוב לטבייה בבי"ת (אבל במקרים אחרים, כגון בוליוויה, הוחלט לדבוק בכלל ולכתוב בווי"ו).

[post_title] => לשאלת תעתיקם של שמות מדינות [post_excerpt] => מובאות כאן כמה שאלות בתעתיק מלועזית לעברית: תעתיק תנועת a (באל"ף או בלעדיה, באמצע המילה ובסופה), תעתיק הדיפתונג ay ותעתיק העיצורים t ו־v. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%aa-%d7%aa%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-04 17:31:08 [post_modified_gmt] => 2023-08-04 14:31:08 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=862 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מובאות כאן כמה שאלות בתעתיק מלועזית לעברית: תעתיק תנועת a (באל"ף או בלעדיה, באמצע המילה ובסופה), תעתיק הדיפתונג ay ותעתיק העיצורים t ו־v.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>