WP_Post Object
(
[ID] => 26942
[post_author] => 21
[post_date] => 2018-01-28 14:39:43
[post_date_gmt] => 2018-01-28 12:39:43
[post_content] => מאורה
המְאוּרָה נזכרת במקרא פעם אחת בלבד כמשכנם של נחשים: "וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק [תינוק] עַל חֻר פָּתֶן, וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה [הושיט]" (ישעיהו יא, ח). על פי ההקבלה לחֻר (כנראה צורה אחרת של חוֹר) פירשו רבים את מְאוּרָה בהוראת 'חוֹר', 'נקב'. רד"ק מוסיף כי הכוונה לחור שיש בו פתח שדרכו נכנס אור, ולכן 'מאורה' משורש או"ר (אולי כמו מנהרה מן השורש נה"ר הקרוב לשורש נו"ר). אחרים הציעו כי המילה מְאוּרָה קרובה למילה מְעָרָה בחילופי העיצורים הגרוניים הקרובים א ו־ע.
נעיר כי בספרות חז"ל נחשים שוכנים לעיתים בבור (לדוגמה תוספתא יבמות יד, ד) ולעיתים בנקיק [=סדק] הסלע (לדוגמה, מכילתא דרבי ישמעאל, בשלח, פרשה ב).
בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, לרוב ממשפחת היונקים, כגון דובים, שועלים, נמרים וזאבים.
בהשאלה המאורה משמשת בספרות העברית לציון מקום מגורים אפל, דחוק ומוזנח, למשל אצל י"ח ברנר: "חדר־מאורה בקומה החמשית. פתח אחד, חלון אחד, כסא אחד, דרגש אחד, שלחן קטן ונמוך אחד, מטה רעועה אחת". כיום מאורה היא גם מקום התכנסות של גורמים שליליים כגון בצירוף 'מאורת סמים'. ומעניין הצירוף מאורת פריצים (מקום של פושעים ועבריינים), העולה ככל הנראה בשנות השלושים של המאה ה־20 – בשינוי מן המצוי בפסוק בירמיהו: "הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם?" (ז, יא).[1]
מחילה
מְחִלָּה (מן השורש חל"ל) נזכרת במקרא פעם אחת בלבד, אך לא בהקשר של מגורי בעלי חיים. היא מציינת חלל או מערה שנחפרים במעמקי האדמה, מתחת לפני הקרקע: "וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד ה'" (ישעיהו ב, יט). נראה שבספרות חז"ל התווסף למילה זו ממד של אורך – לרוב מבנה של תעלה או מסדרון. בספרות זו נזכרת לראשונה "מחילה של דגים" (תוספתא יבמות ד, ו ועוד) לצד שימושיה בשירות האדם.
בימינו המחילה משמשת בעלי חיים שונים. אנו מבדילים בינה ובין המאורה באופן היווצרותה: המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם, לדוגמה 'מחילה של חולד', 'מחילה של חפרפרת'. לעומת זאת המאורה היא חלל קיים בקרקע, בהר, בסלע, שבעלי החיים אימצו לעצמם לבית.
________________________
[1] אולי בעקבות התרגום האנגלי לצירוף 'מערת פריצים' המקראי ולצירוף המקביל לו בברית החדשה σπήλαιον λῃστῶν (מתי כא, יג ועוד) במילים den of robbers או den of thieves (המילה den מציינת בור למגורי חיות). יצוין שהתרגום האנגלי משתמש באותה המילה לתרגום 'מאורה' בישעיהו יא, ה ו'מערה' בירמיהו ז,יא.
[post_title] => מְאוּרָה ומְחִלָּה
[post_excerpt] => בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%9e%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%94
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2022-08-01 17:31:40
[post_modified_gmt] => 2022-08-01 14:31:40
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=26942
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.מאורה
המְאוּרָה נזכרת במקרא פעם אחת בלבד כמשכנם של נחשים: "וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק [תינוק] עַל חֻר פָּתֶן, וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה [הושיט]" (ישעיהו יא, ח). על פי ההקבלה לחֻר (כנראה צורה אחרת של חוֹר) פירשו רבים את מְאוּרָה בהוראת 'חוֹר', 'נקב'. רד"ק מוסיף כי הכוונה לחור שיש בו פתח שדרכו נכנס אור, ולכן 'מאורה' משורש או"ר (אולי כמו מנהרה מן השורש נה"ר הקרוב לשורש נו"ר). אחרים הציעו כי המילה מְאוּרָה קרובה למילה מְעָרָה בחילופי העיצורים הגרוניים הקרובים א ו־ע. נעיר כי בספרות חז"ל נחשים שוכנים לעיתים בבור (לדוגמה תוספתא יבמות יד, ד) ולעיתים בנקיק [=סדק] הסלע (לדוגמה, מכילתא דרבי ישמעאל, בשלח, פרשה ב). בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, לרוב ממשפחת היונקים, כגון דובים, שועלים, נמרים וזאבים. בהשאלה המאורה משמשת בספרות העברית לציון מקום מגורים אפל, דחוק ומוזנח, למשל אצל י"ח ברנר: "חדר־מאורה בקומה החמשית. פתח אחד, חלון אחד, כסא אחד, דרגש אחד, שלחן קטן ונמוך אחד, מטה רעועה אחת". כיום מאורה היא גם מקום התכנסות של גורמים שליליים כגון בצירוף 'מאורת סמים'. ומעניין הצירוף מאורת פריצים (מקום של פושעים ועבריינים), העולה ככל הנראה בשנות השלושים של המאה ה־20 – בשינוי מן המצוי בפסוק בירמיהו: "הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם?" (ז, יא).[1]מחילה
מְחִלָּה (מן השורש חל"ל) נזכרת במקרא פעם אחת בלבד, אך לא בהקשר של מגורי בעלי חיים. היא מציינת חלל או מערה שנחפרים במעמקי האדמה, מתחת לפני הקרקע: "וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד ה'" (ישעיהו ב, יט). נראה שבספרות חז"ל התווסף למילה זו ממד של אורך – לרוב מבנה של תעלה או מסדרון. בספרות זו נזכרת לראשונה "מחילה של דגים" (תוספתא יבמות ד, ו ועוד) לצד שימושיה בשירות האדם. בימינו המחילה משמשת בעלי חיים שונים. אנו מבדילים בינה ובין המאורה באופן היווצרותה: המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם, לדוגמה 'מחילה של חולד', 'מחילה של חפרפרת'. לעומת זאת המאורה היא חלל קיים בקרקע, בהר, בסלע, שבעלי החיים אימצו לעצמם לבית. ________________________[1] אולי בעקבות התרגום האנגלי לצירוף 'מערת פריצים' המקראי ולצירוף המקביל לו בברית החדשה σπήλαιον λῃστῶν (מתי כא, יג ועוד) במילים den of robbers או den of thieves (המילה den מציינת בור למגורי חיות). יצוין שהתרגום האנגלי משתמש באותה המילה לתרגום 'מאורה' בישעיהו יא, ה ו'מערה' בירמיהו ז,יא.
[post_title] => מְאוּרָה ומְחִלָּה [post_excerpt] => בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-08-01 17:31:40 [post_modified_gmt] => 2022-08-01 14:31:40 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=26942 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
