הדף בטעינה

על המילה נָעִים

במילון

 (ללא ניקוד: נעים)
חלק דיברשם תואר
שורשנעם
נטייהנְעִימָה לכל הנטיות

הגדרה

  • (ל־) גורם הנאה, נותן הרגשה טובה לגוף או לנפש

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

עברית אלקטרונית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5410
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2013-03-10 12:38:40
    [post_date_gmt] => 2013-03-10 10:38:40
    [post_content] => 

משושה, אַכָּן, מתג, שנאי, נעימון

מְשׁוֹשָׁה (אנטנה)

משושהמשושה היא מתקן עשוי תַּיִל (חוט מתכת) או אמצעי אחר לקליטה ולשידור של גלי רדיו, טלוויזיה ועוד. ממילונים עבריים ישנים עולה שהמילה משושה חודשה לתרגום המילה antenna במשמעות איבר החישה בבעלי חיים כגון חרקים וחסרי חוליות. לצידה חודשה המילה מָחוֹשׁ. בהמשך הפכה המשושה למָשׁוֹשׁ. וכיום הביולוגים מבחינים בין השניים: משוש הוא איבר גמיש וחסר שלד כגון זה המצוי בשבלולים. מחוש הוא איבר נוקשה, בעל פרקים ושלד חיצוני כגון זה המצוי בחרקים. המונח משושה נקבע במונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938). שבלול

אַכָּן (לוקייטור)

אכן הוא התקן לזיהוי מקום הימצאו של כלי רכב באמצעות מערכת האיכון העולמית (GPS). אַכָּן הוא גם התקן למציאת מכשיר נייד, כמו טלפון אלחוטי. בעבר נעשה האיכון – למשל בצבא – באמצעות תצפיות או סיורים, ואילו כיום הוא נעשה באמצעים טכנולוגיים. המילה אַכָּן ושם הפעולה אִכּוּן גזורים מן אֵיכָן (בצורה אחרת: הֵיכָן) – צירוף של מילת השאלה אֵי והמילה כָּאן. המילה אַכָּן שקולה במשקלם של מכשירים כגון וַסָּת, בַּקָּר (יחידת בקרה), שַׁלָּט, נַתָּב, סַפָּק (כגון ספק כוח). המונח אַכָּן נקבע לראשונה במונחי טכנולוגיית המידע משנת תשנ"ז (1997). במילון למונחי תחבורה משנת תשע"ב נקבע אַכָּן תמורת GPS locator.

מֶתֶג (סוויץ')

מתג הוא התקן הסוגר מעגל חשמלי או מנתקו לשם הפעלת מכשיר חשמלי או כיבויו. מכאן מיתוג (switching) – פעולה הגורמת לסגירת מעגל חשמלי או לשינוי כיוון של זרם חשמלי (אין קשר למיתוג בתחום השיווק והפרסום שנגזר מן המילה מותג הקשורה לתָג). המילה מֶתֶג מקורה במקרא – מקל קטן המחובר לרסן ונתון בפי בהמה: "שׁוֹט לַסּוּס מֶתֶג לַחֲמוֹר וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים" (משלי כו, ג); "וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ וּמִתְגִּי בִּשְׂפָתֶיךָ וַהֲשִׁבֹתִיךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתָ בָּהּ" (מלכים ב יט, כח; ישעיהו לז, כט). נראה שהמילה מתג במשמעות סוויץ' נבחרה בשל צורתו של התקן זה בעבר, ומעניין שגם משמעו הראשוני של switch הוא מכשיר להנהגת הבהמה – שוט דק ומחודד. מתג הוא גם סימן מטעמי המקרא שצורתו קו זקוף. בעברית החדשה יש סוג חיידק הקרוי מתג על שום צורתו, וכן 'מתגי שוקולד' – מקלונים קטנטנים של שוקולד לזרייה על עוגות. המונח מתג במשמעות התקן חשמלי נקבע במונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938).

שַׁנַּאי (טרנספורמטור)

שנאישנאי הוא מתקן המשנה זרם חשמלי ממתח אחד לאחר. המילה שַׁנַּאי מן השורש שנ"י שקולה במשקל האופייני לבעלי מקצוע וגם למכשירים ששורשיהם מסתיימים ביו"ד: בַּנַּאי, חַזַּאי, כַּבַּאי, גַּלַּאי. בכל אלו האל"ף נוספה כאם קריאה לפני היו"ד השורשית. מן המילה שנאי נגזר שם הפעולה הַשְׁנָאָה, ומכאן הצירוף תחנת השנאה (transformer station). המונח שנאי נקבע במונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938).

נְעִימוֹן (רינגטון)

נעימון הוא נעימה או צליל ממוחשב אחר המשמשים לצלצול הטלפון. נעימה היא ניגון. למשל, על שליח הציבור נאמר שצריך שיהיו לו "נעימה וקול ערב" (בבלי תענית טז ע"א). כיום נעימה היא גם גוון של קול, טון, נימה, כגון נעימה לבבית. הקשר בין השורש נע"ם למנגינה הוא קשר עתיק: בתנ"ך אנו מוצאים "שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל" (תהלים פא, ג), ועל דוד נאמר "וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב כג, א). חוקרי הלשון מבחינים בין 'נעים' במשמעות זו ובין 'נעים' במשמעות 'טוב' על פי השורשים המקבילים בערבית. המילה נעימון אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ו (2006). [post_title] => עברית אלקטרונית [post_excerpt] => איך אומרים אנטנה בעברית? מה הם אַכָּן ושנאי? מהו מתג? ומהי החלופה העברית לרינגטון? עברית אלקטרונית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%9c%d7%a7%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-20 00:08:02 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:08:02 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5410 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים אנטנה בעברית? מה הם אַכָּן ושנאי? מהו מתג? ומהי החלופה העברית לרינגטון? עברית אלקטרונית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של ילדה מנגנת בחצוצרה צועדת על לוח קלידים צבעוני

מילים מתיבת הנגינה

WP_Post Object
(
    [ID] => 1035
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2013-01-02 09:20:00
    [post_date_gmt] => 2013-01-02 07:20:00
    [post_content] => מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של ספר דניאל: מַשְׁרוֹקִיתָא, סַבְּכָא, סוּמְפּוֹנְיָה, פְּסַנְתֵּרִין, קַתְרוֹס (שלושת האחרונים מן היוונית).

לנגינה בכמה מן הכלים נתייחדו בתנ"ך פעלים נבדלים: בקרן מושכים, בשופר ובחצוצרה תוקעים ומריעים. ויש פעלים שנגזרו משמות הכלים: מחצוצרה יש מְחַצְּרִים – לפי הקרי באחד המקומות, ומְחַצְצְרִים – לפי הכתיב (היום רווח חִצְרֵץ). מתוף נגזר תּוֹפֵף ומחליל חִלֵּל. במשנה נאמר על מביאי הביכורים: "החליל מכה לפניהם עד שמגיעים קרוב לירושלים" (ביכורים ג, ג), ועל פי זה כתב לוין קיפניס "הַךְ, הַךְ, הַךְ בַּתֹּף וְהַךְ בֶּחָלִיל". בשירים עבריים אחרים החליל רָן או מְרַנֵּן. וממתי פורטים על כלי מיתר? על העשירים העסוקים בתענוגות אומר הנביא עמוס: "הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל, כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר" (ו, ה). לפי הפירוש המקובל פריטה זו היא שירה קצבית ומדודה לצלילי הנבל. אך בספרות העברית שלמן תקופת ההשכלה פריטה היא נגינה בנבל ובכלי מיתר אחרים ואף בפסנתר.

בכל הכלים אפשר כמובן לנגן. בעל המקצוע הוא נַגָּן, אך בתנ"ך הוא מְנַגֵּן או נוֹגֵן. מכאן נולד בספרות העברית המתחדשת הצירוף 'מקהלת נוגנים' במשמעות תזמורת, וזהו אף שם שירו של ביאליק "יוסי בכינור...". מַנְגִּינָה יש בתנ"ך רק פעם אחת, והיא מתפרשת כשיר לעג: "שִׁבְתָּם וְקִימָתָם הַבִּיטָה, אֲנִי מַנְגִּינָתָם" (איכה ג, סג). בעיתונות העברית מסוף המאה התשע־עשרה מַנְגִּינָה היא 'קונצרט', 'יצירה מוזיקלית' ועוד, אך לבסוף התקבעה בה המשמעות לחן, מלודיה.

כיום מבחינים בין מוזיקה כלית למוזיקה קולית, בין נִגֵּן ובין שָׁר, ואולם בימי קדם לא הייתה הבחנה כזו: אפשר לשיר במילים כגון " וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם... לֵאמֹר" (שופטים ה, א), ואפשר לשיר בכלים כמסופר על שלמה שעשה כינורות ונבלים לַשָּׁרִים (מלכים א י, יב) וכפי שבא לידי ביטוי בצירוף כְּלֵי שִׁיר. הפועל זִמֵּר מתקשר בתנ"ך בעיקר לנגינה, כגון בתהלים: "אֲזַמְּרָה לְךָ בְכִנּוֹר" (עא, כב), "בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ" (קמד, ט). בימינו השורש זמ"ר משמש במילים שונות בשתי המשמעויות: הזמרים שרים ואילו התזמורת וה"כליזמרים" מנגנים. את המילה זַמָּר ירשנו מלשון חז"ל, והתזמורת היא חידושו של בן־יהודה (תחילה במשמעות קונצרט). מילים אחרות משורש זה שירשנו מן המקורות משמשות בימינו בהקשר של שירה במילים: זִמְרָה, מִזְמוֹר וזְמִירוֹת מן המקרא, וזֶמֶר מלשון חז"ל.

בתנ"ך האדם ששר (או מנגן) נקרא פשוט שָׁר, כגון "אִם אֶשְׁמַע עוֹד בְּקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת" (שמואל ב יט, לו), ובעברית המקראית המאוחרת הוא נקרא גם מְשׁוֹרֵר. היום מְשׁוֹרֵר הוא דווקא מי שכותב שירה, כמשמעות המילה בימי הביניים. תהליך הפוך קרה למילה פייטן: מלכתחילה פייטן הוא מחבר הפיוטים, וכיום הוא גם מי ששר אותם.

גם השורש נע"ם קשור למוזיקה, כגון בכינויו של דוד "נְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב כג, א). מכאן המילה נְעִימָה והפועל הִנְעִים, כגון 'הנעים קולו בשיר'. גם לפועל עָנָה משמעות של שירה, כגון בשירת הבאר "עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ" (במדבר כא, יז). מהשוואה ללשונות שמיות אחרות עולה כי אין קשר גיזרוני בין עָנָה במשמעות 'שָׁר' לעָנָה במשמעות 'השיב', וכן בין נָעִים במשמעו המוזיקלי לנָעִים במשמעות 'טוב'. פועל נוסף שאולי שייך לענייננו הוא פָּצַח, כגון 'פצח בשיר'. יש הקושרים אותו אל הפעלים פָּתַח, פָּקַח ופָצָה, אך אחרים סוברים על פי הסורית שפירושו היסודי שָׂמַח ומכאן שָׁר, רינן.

תחום המוזיקה והשירה הוא כה מרכזי, עד כי מלבד כל המילים האלה שאלה לשוננו כמה מילים חשובות משפות אחרות: לַחַן מערבית, פִּזְמוֹן ופִיּוּט מיוונית (פיוט קרוב לפואטיקה), וכמובן המילה מוזיקה עצמה – אמנותן של המוּזוֹת היווניות.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה [post_title] => מילים מתיבת הנגינה [post_excerpt] => איך שרים ומנגנים בעברית והאם יש הבדל בין שתי הפעולות האלה בעברית העתיקה? מה הם כלי הנגינה ומה הפעלים המיוחדים להם? ואילו עוד פעלים ושורשים ירשנו בתחום המוזיקה? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%aa%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%a0%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-01-15 14:40:11 [post_modified_gmt] => 2024-01-15 12:40:11 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1035 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך שרים ומנגנים בעברית והאם יש הבדל בין שתי הפעולות האלה בעברית העתיקה? מה הם כלי הנגינה ומה הפעלים המיוחדים להם? ואילו עוד פעלים ושורשים ירשנו בתחום המוזיקה?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

נועם

WP_Post Object
(
    [ID] => 92317
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2024-03-12 17:03:49
    [post_date_gmt] => 2024-03-12 15:03:49
    [post_content] => השם נֹעַם הוא מן השמות הפרטיים הנפוצים בישראל. תחילה הוא ניתן רק לבנים, אך בדור האחרון הוא ניתן לבנים ולבנות כאחד.

השם המופשט נֹעַם מופיע במקרא בסך הכול שבע פעמים, למשל: "לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה'" (תהלים כז, ד), וכן הצירוף "אִמְרֵי נֹעַם" (משלי טו, כו; טז, כד). נעם מקביל לשלום בפסוק הידוע "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם" (משלי ג, יד). בנבואת זכריה נעם הוא ניגודו של חובלים (מלשון חבלה): "וָאֶקַּח לִי שְׁנֵי מַקְלוֹת – לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חֹבְלִים, וָאֶרְעֶה אֶת הַצֹּאן" (יא, ז).

לצד השם המופשט משמשים במקרא הפועל נָעַם, שם התואר נָעִים והמילה מַנְעַמִּים – ועניין כולם חן, יופי, אהבה, טוב, דבר מה עָרֵב.[1] מעניין לציין שהשם נֹעַם ושאר המילים מן השורש נע"ם נדירות יחסית במקרא; הן מופיעות בלשון השירה המקראית ובשני ספרי נבואה מאוחרים.

מן השורש נע"ם מוכרים גם השמות הפרטיים המקראיים נָעֳמִי, נַעֲמָה, נַעֲמָן, אֲחִינֹעַם ואֲבִינֹעַם והשמות החדשים אֱלִינֹעַם ונְעִימָה.

השורש נע"ם מצוי גם בלשונות שמיות אחרות – בערבית למשל בתואר نَاعِم (נַאעִם) שפירושו 'עדין', 'רך', בשם העצם نِعْمَة (נִעְמָה) שפירושו 'שלווה', וכן בשמות פרטיים כגון نعيم (נַעִים) לאיש, نعيمة (נַעִימַה) לאישה. עדות לתפוצתו הרחבה היא היקרותו בלשונות שמיות צפוניות עתיקות כמו פניקית ואוגריתית, שבהן הוא רווח הרבה מן המקרא; בעיקר בשירה, בצמד עם 'שלום' בפניקית או בתקבולת עם 'יופי' באוגריתית.

על פי כללי הכתיב המלא יש לכתוב 'נועם' בווי"ו. ברם כללים אלו אינם חלים בהכרח על שמות פרטיים, שהרי לבעל השם נתונה הרשות להתאים את הכתיב לצורה המנוקדת, כלומר ללא וי"ו.

__________________________

[1] משמעות נוספת היא מתיקות. ראו על כך בהרחבה ברשימה על השם נעמי.

[post_title] => נועם [post_excerpt] => השם נֹעַם הוא מן השמות הפרטיים הנפוצים בישראל. תחילה הוא ניתן רק לבנים, אך בדור האחרון הוא ניתן לבנים ולבנות כאחד. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-03-26 10:35:28 [post_modified_gmt] => 2024-03-26 08:35:28 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=92317 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

השם נֹעַם הוא מן השמות הפרטיים הנפוצים בישראל. תחילה הוא ניתן רק לבנים, אך בדור האחרון הוא ניתן לבנים ולבנות כאחד.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
ילדנ מקפצת בשדה שיבולים והכיתוב: שמות ומשמעויות – נעמי

נעמי

WP_Post Object
(
    [ID] => 21415
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2017-05-28 09:30:59
    [post_date_gmt] => 2017-05-28 06:30:59
    [post_content] => 

השם נָעֳמִי גזור משם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם) בתוספת סיומת ־ִי.[1] השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם שפירושו 'היה נעים'. השורש מצוי גם בלשונות שמיות אחרות – התואר نَاعِم (נַאעִם) בערבית פירושו 'עדין', 'רך', ושם העצם نِعْمَة (נִעְמָה) פירושו 'שלווה'.

במגילת רות יש עדות למשמעות נוספת של השורש נע"ם, והיא נלמדת מפי נעמי עצמה: "אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד" (א, כ). בדברים האלה נרמז שהשם נעמי מציין את ההפך מן המילה מר. במקרא היפוכו המקובל של מר הוא מתוק: "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע; שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר" (ישעיה ה, כ). מכאן עולה שאחת המשמעויות של שם העצם נועם הייתה 'מתיקות', והשם נעמי היה עשוי להתפרש במשמעות קרובה לביטוי המודרני "מותק שלי". עוד ראיה לשימוש השורש נע"ם בהוראת מתיקות אנו מוצאים בספר משלי: "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם" (ט, יז). כאן הפעלים מָתַק ונָעַם באים זה לעומת זה בתקבולת האופיינית לשירה המקראית.

השימוש בשורש אחד לציון הטעם המתוק ולציון העדינות והנעימוּת איננו ייחודי ללשון העברית. משמעות היסוד של התואר dulcis בלטינית ושל מקביליו בצרפתית, בספרדית ובלשונות מודרניות אחרות שמקורן בלטינית היא 'מתוק', ומשמעויותיו הנוספות – 'רך', 'עדין' וכן 'חביב'.

נחזור לעברית: שימוש באותן מילים לציון הטעם הערב לחיכּם של רוב בני האדם ולציון דברים חיוביים הנתפסים בחושים אחרים בא לידי ביטוי גם בשורש מת"ק עצמו: "וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ" (קֹהלת יא, ז). מעתק משמעות מתחומו של חוש אחד מחמשת החושים לתחומו של חוש אחר נקרא בתורת המשמעים עירוב חושים (בלעז סִינֶסְתֶּזְיָה - synaesthesia; מיוונית: syn – יחד, aesthesis – חוש).

דוברי העברית עשויים לחשוב שגם המילה נְעִימָה במשמעות 'שירה או נגינה' קשורה לאותו השורש נע"ם, שהרי המוזיקה ערבה, נעימה לאוזנם של בני אדם. ואולם נראה שהמילה נעימה במשמעות זו נגזרה משורש שמי אחר אשר נשתמר בערבית בצורתו הקדומה نغم (נע'ם). בעברית התלכדו שני העיצורים השמיים הקדומים – האחד לועי והאחר ענבלי (בערבית ع ו־غ) – לעיצור אחד, הוא העיצור הלועי ע, וכך נעשו שני השורשים נע"ם – האחד במשמעות 'ערב ומתוק' והאחר במשמעות 'מנגינה' – בעלי הגה זהה.

מן השורש נע"ם נגזרו גם השמות המקראיים נַעֲמָה, נַעֲמָן, אֲחִינֹעַם ואֲבִינֹעַם והשמות החדשים נֹעַם, אֱלִינֹעַם ונְעִימָה. גם בערבית יש שמות פרטיים מאותו השורש, כגון نعيم (נַעִים) לאיש ו־نعيمة (נַעִימַה) לאישה.

כתבה קרן דובנוב.

__________________

[1]  את הסיומת אפשר לפרש ככינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי), או כתנועה סופית בתפקיד יחסה עקיפה המציינת מגוון תפקידים תחביריים (כמו "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס" (איכה א, א).

[post_title] => נעמי [post_excerpt] => השם נָעֳמִי גזור משם העצם נֹעַם. השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם – קראו עוד על משמעות המילים מן השורש נע"ם ועל שמות נוספים משורש זה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%a2%d7%9e%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-12-04 21:25:21 [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:25:21 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21415 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

השם נָעֳמִי גזור משם העצם נֹעַם. השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם – קראו עוד על משמעות המילים מן השורש נע"ם ועל שמות נוספים משורש זה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך נָעִים ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>