WP_Post Object
(
    [ID] => 22625
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-07-13 10:27:15
    [post_date_gmt] => 2017-07-13 07:27:15
    [post_content] => 
מילים בשימוש כללי שאושרו בשנת תשע"ז
    [post_title] => למד לשונך 117
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו בשנת תשע"ז: יְסוֹדָנוּת, טִיסַת חֶסֶךְ, צְפִיַּת רֶצֶף, נִזּוּם, מַצִּיתָן.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-117
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 12:10:20
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 09:10:20
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=22625
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 18517
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2017-01-17 06:03:55
    [post_date_gmt] => 2017-01-17 04:03:55
    [post_content] => מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה שני מילונים רחבי היקף – מילון למונחי ביטוח ומילון למונחי גאוגרפיה אנושית. כמו כן אושרו כמה מילים בשימוש כללי ובהן טיסת חֶסֶךְ (טיסת low-cost), ניזוּם (פירסינג) וצפיית רצף (צפיית בינג').

מליאת האקדמיה אישרה כמה מונחים שהציעה הוועדה למילים בשימוש כללי. המילים נקבעו בעקבות פניות הציבור, והוועדה נעזרה בקביעתן הן בציבור הרחב הן באנשי מקצוע ומומחים:

 	
טִיסַת חֶסֶךְ – טיסת low-cost
 	
נִזּוּם (בלי ניקוד: ניזום) – פירסינג
 	
מַצִּיתָן – פירומן (אדם בעל דחף חולני להצית אש ברכוש ובמבנים והתפעלות מהצפייה בבערה)
 	
צְפִיַּת רֶצֶף – צפיית בינג'
 	
יוֹצֵר מְחוֹלוֹת – כוראוגרף

עוד אישרה האקדמיה שני מילונים מקצועיים פרי עבודתן של הוועדה למונחי ביטוח והוועדה למונחי גאוגרפיה.

הוועדה למונחי הביטוח בראשות איתן אבניאון הוקמה בשנת תשס"ג (2003), ופעלה בתל־אביב בחסות איגוד חברות הביטוח בישראל והתאחדות חברות לביטוח חיים. הוועדה שחברו בה אנשי ביטוח מומחים וחברי האקדמיה ללשון העברית הכינה מילון ובו 1,400 מונחים המשקפים את השימוש הרווח במקצוע בענפי הביטוח השונים, ובהם ביטוח כללי, ביטוח חיים, ביטוח בריאות, פנסייה וחיסכון, ביטוח ימי, ביטוח משנה, אקטואריה, יסודות הביטוח וחוקי הביטוח.

לאורך השנים היו בוועדה חברים רבים, ובהם אבי בלבן, אבי בן־חורין, זאב בן־יצחק, זאב טל, אבישי ליוביץ, שמואל מלכיס, שמואל נבו, יוסף שטח, קטיה שוורצמן, שלהבת גוטמן, אתי הרם, עוזי ז"ק, עוזי לוי, שמואל מורד, אשר הלפרין ז"ל, נדב פרג ז"ל ורפי פרסיץ ז"ל. בשנים האחרונות ריכזה את הוועדה סמדר כהן.

המילון אושר בישיבת מליאת האקדמיה ביום כ"ו בכסלו תשע"ז, 26 בדצמבר 2016.

דוגמאות למונחים הכלולים במילון: 

 	
אֲסֻנָּה (בלי ניקוד: אסונה) – קטסטרופה (החידוש על פי הצעת פרופ' אסא כשר)
 	
אֹגֶד (בלי ניקוד: אוגד) – סינדיקט.
 	
מִפרט סיכונים – בּוֹרְדְּרוֹ
 	
שְׂכר תומכי בנייה (במקום 'שכר אדריכלים')
 	
חברת מַרְאִית – fronting company
 	
דמי ביטוח – פרמיה
 	
אבדן גמור – total loss
 	
הטבה – בונוס
 	
אזילת תביעות – runoff

הוועדה למונחי הגאוגרפיה הוקמה בשנת תשס"ה (2005) בשיתוף פעולה בין האקדמיה ובין  המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן־גוריון. הן אנשי המקצוע הן אנשי האקדמיה ללשון העברית היו כולם מסגל אוניברסיטת בן־גוריון. יזם את הקמת הוועדה חבר האקדמיה פרופ' דודיק טלשיר שהלך לעולמו לפני כשבוע. במילון שהכינה הוועדה כ־900 מונחים במגוון עולמות ידע: גאוגרפיה עירונית, גאוגרפיה פוליטית, גאוגרפיה כלכלית, שימושי קרקע, נוף וסביבה, פילוסופיה ושיטות מחקר גאוגרפיות.

בראש הוועדה עמד פרופ' אבינועם מאיר, וחבריה אנשי המקצוע היו ד"ר נורית אלפסי, ד"ר בתיה רודד, ד"ר צבי שילוני ופרופ' שאול קרקובר; חברי האקדמיה שהשתתפו בוועדה נוסף על פרופ' טלשיר ז"ל היו פרופ' יעקב בן־טולילה ופרופ' אלישע קימרון. ריכז את הוועדה ד"ר ארנון בן־ישראל.

המילון אושר בישיבת מליאת האקדמיה ביום י"ח בטבת תשע"ז, 16 בינואר 2017.

מחידושי מילון הגאוגרפיה האנושית:

 	
כְּפַרְוָר – exurb; יישוב כפרי שהופך לפרוור בשל פיתוח מהיר של יישוב עירוני סמוך
 	
נְשִׂיגוּת – למשל נשיגות דיור – affordability
 	
רַב־כְּרַךְ – מֵגָלוֹפּוֹלִיס
 	
עִיר הֲלִיכָה [עיר נוחה להליכה] – walkable city
 	
כַּלְכָּלַת נֶצֶל – robber economy
 	
תְּחוּמָתִיּוּת – territoriality; על פי תחומה – טריטוריה
 	
חֲרִיגָנוּת – exceptionalism
 	
הִסְתַּבְּרוּתָנוּת – פְּרוֹבַּבִּילִיזְם
 	
מִנְדָּד – transhumance (צורת חיים של נדידה עונתית – קיץ וחורף – עם המִקנה)
 	
עִתּוּק (רילוקיישן)
 	
הַסְמָלָה חָזוּתִית (איקונוגרפיה)

עוד אישרה האקדמיה את המונח יְסוֹדָנוּת תמורת פונדמנטליזם במונחי סוציולוגיה.

המילים בשימוש כללי ומילון הביטוח נקלטו באתר מונחי האקדמיה. המילון למונחי גאוגרפיה יעלה אף הוא לאתר המונחים בימים הקרובים.
    [post_title] => מילונים חדשים בביטוח ובגאוגרפיה אנושית ומילים בשימוש כללי (טבת תשע"ז, ינואר 2017)
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%97-%d7%95%d7%91%d7%92%d7%90%d7%95%d7%92%d7%a8%d7%a4%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%95%d7%a9
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-09-09 22:38:38
    [post_modified_gmt] => 2020-09-09 19:38:38
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=18517
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 13085
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2015-12-09 14:52:43
    [post_date_gmt] => 2015-12-09 12:52:43
    [post_content] => הוועדה למילים בשימוש כללי דנה במציאת חלופה עברית למילה פירסינג – פעולה של ניקוב חור בגוף לצורך ענידת תכשיטים (גם החור עצמו נקרא פירסינג). אף שניקוב הגוף הנפוץ ביותר הוא בתנוך האוזן, בעברית המילה פירסינג מציינת בעיקר חורים במקומות אחרים, כגון אף, גבה, טבור.

מקור המילה באנגלית: pierce – 'לחדור', 'לנקב'. המילה הגיעה לאנגלית מן הפועל הצרפתי percer באותה משמעות, והמקור כנראה בשם התואר הלטיני pertūsus – מחורָר, מנוקב.
הצעות הוועדה:

 	
נִזּוּם – בלשון המקורות נֶזֶם הוא טבעת לאף או לאוזן, ובימינו המילה מציינת גם עגיל קטן הצמוד לאף.
 	
נִקּוּב – מילה כללית המתאימה לעניין כמו המילה הלועזית.
 	
נִקְבּוּב – יצירת נקב קטן. בעבר נקבעה המילה תמורת perforation בהקשר של דפוס ובולאות (שורת חורים זעירים לתלישת נייר) וכן בהקשר של צילום (שורות חורים לתפיסת סרט צילום).
 	
עֶדְיוֹן - המילה המתועדת בפיוטים במשמע עדי (הצעה זו עלתה בשלב מאוחר יותר).

הוועדה פנתה לציבור בבקשה להצביע על ההצעות שהציעה ולהציע הצעות נוספות. שלוש ההצעות הראשונות עמדו להצבעה באתר האקדמיה.
תוצאות ההצבעה: ניזום 2,540 (53%); ניקוב 1,171 (25%); נִקְבּוּב 1,039 (22%).

כמו כן נערך משאל ייעודי בקרב צעירים: 353 תלמידי תיכון משלושה בתי ספר (שהגיעו למפגשים באקדמיה).
תוצאות ההצבעה: ניזום  205 (58%), ניקוב 66 (19%), עדיון 52 (15%), נקבוב 30 (8%).

נתוני ההצבעה וההצעות הועברו לוועדה להמשך הדיון במונח, והוחלט להמליץ למליאת האקדמיה על המילה ניזום.

בישיבת המליאה בכ"ו בכסלו תשע"ז (26 בדצמבר 2016) אישרה מליאת האקדמיה את ההצעה ניזום.

 
    [post_title] => פירסינג
    [post_excerpt] => הוועדה למילים בשימוש כללי דנה במציאת חלופה עברית למילה פירסינג. הוועדה פנתה לציבור בבקשה להצביע על הצעותיה נִזּוּם, נִקּוּב ונִקְבּוּב או להציע הצעות נוספות. בכסלו תשע"ז (דצמבר 2017) אישרה מליאת האקדמיה את ההצעה ניזום שזכתה גם באהדת הציבור.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a0%d7%92
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2017-11-22 12:00:04
    [post_modified_gmt] => 2017-11-22 10:00:04
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13085
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)