הדף בטעינה

על הצירוף מֹרֶךְ לֵב

במילון

 (ללא ניקוד: מורך לב)

הגדרה

  • פַּחדנות
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מה פירוש המטבע ומה מקורו – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21239
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-05-10 10:46:20
    [post_date_gmt] => 2017-05-10 07:46:20
    [post_content] => 

1. מה פירוש 'הוקיר רגלו'?

אפשרות ד: נמנע מלבוא למקום. להרחבה

2. מהו 'איש אשכולות'?

אפשרות ב: אדם משכיל וברוך כישרונות. הכינוי 'איש אשכולות' או אפילו סתם 'אשכול' מקורו בספרות חז"ל. התלמוד במסכת סוטה מבאר את השם 'אשכול': 'איש שהכול בו', כלומר אדם שקנה ידיעות בתחומים מקיפים, ובעיקר בתורה, במשנה ובתלמוד. מכאן הגיע השימוש של הצירוף בימינו: מי שיש לו ידע מעמיק בתחומים רבים. יש חוקרי לשון הסבורים שהמילה 'אשכולות' במובן זה מקורה ביוונית והיא קשורה למילים סכוליון (פירוש, הערה) ואסכולה (מן המילה היוונית schole – בית ספר).

3. איזה מטבע לשון משמעו 'מומחה', 'בקי'?

אפשרות ג: בר הכי. מילולית: בן כך (ארמית). המשמעות: "בן בית" בתחום – בקי ומומחה בו. ומה פירוש המטבעות האחרים? בֵּן פּוֹרָת - כינוי לילד מוצלח (נאמר לפעמים באירוניה); מקורו בברכת יעקב "בן פורת יוסף". בַּעַל בְּעַמָּיו - אדם בעל מעמד. קוֹטֵל קָנִים - אדם פשוט וחסר השכלה.

4. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'מורך לב'?

אפשרות ב: פיק ברכיים. שני הצירופים עניינם מורא ופחד. הצירוף 'מורך לב' מבוסס על הכתוב בספר ויקרא: "וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם... וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף". הצירוף 'פיק ברכיים' מקורו בדברי הנביא נחום: "לֵב נָמֵס וּפִק בִּרְכַּיִם וְחַלְחָלָה בְּכָל מָתְנַיִם". המילה פיק קשורה לפועל המקראי הנדיר פָּק ולמילים בפניקית ובאוגריתית, ומשמעה כנראה התנדנדות והתמוטטות.

5. מה פירוש לְמִצְעָר?

אפשרות ג: לכל הפחות. להרחבה

6. איזה מטבע לשון יוצא דופן במשמעו?

אפשרות ב: בעטיו. בְּעֶטְיוֹ פירושו בגללו, באשמתו (להרחבה). שאר המטבעות עניינם 'כראוי', 'היטב'.

7. איזה מטבע לשון אינו מספר איוב?

אפשרות א: רָעָה חוֹלָה. מטבע לשון זה מקורו במגילת קהלת: "יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" (ה, יב), "וְגַם זֹה רָעָה חוֹלָה" (שם טו).

8. מה המשמעות המקורית של הביטוי 'מילה בסלע'?

אפשרות ד: השתיקה טובה מן הדיבור. להרחבה

9. איזה מטבע לשון משמעו 'החליט'?

אפשרות ג: גמר אומר. משמעות המטבעות האחרים: נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ – 'חשב שוב על הדבר', 'שינה את דעתו לאחר מחשבה נוספת'. הִגִּיעַ לְפִרְקוֹ – 'בָּגַר ונעשה ראוי לנישואין'. סָתַם אֶת הַגּוֹלֵל (או: הַגּוֹלָל) – 'שם קץ לדבר', 'הביא עליו סוף מוחלט'.

10. איזה מטבע לשון יוצא דופן בהגייתו?

אפשרות ב: עָמַד בַּפֶּרֶץ. שאר הביטויים - עֲבוֹדַת פָּרֶךְ, בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ, עִקְבוֹתָיו לֹא נוֹדָעוּ - נהגים בצורות הפסק. על צורות הפסק במקרא ובעברית הבתר־מקראית ראו כאן.

11. איזה מן הביטויים יוצא דופן במקורו?

אפשרות ב: עמד מול שוקת שבורה. הביטויים 'נחבא אל הכלים', 'משענת קנה רצוץ' ו'מעז יצא מתוק' מקורם בתנ"ך. לעומת זאת 'עמד מול שוקת שבורה' מקורו רוסי: בסיפור על דג הזהב מאת פושקין האישה הזקנה לא הסתפקה במתנות החינם שקיבלה מן הדג ודרשה עוד ועוד. בסופו של דבר העניש אותה הדג על תאוותה, לקח את כל מתנותיו והחזיר אותה למצבה הקודם – בקתת אדמה ובחצרה שוקת שבורה. אנשי העליות הראשונות הכירו היטב את פושקין, וכך הביטוי 'עמד מול שוקת שבורה' במשמע 'נשאר בלא כלום', 'נותר במצב גרוע' נכנס גם לעברית.

12. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'אין תוכו כברו'?

אפשרות ב: אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב. שני המטבעות עניינם חוסר כנות. 'בר' בארמית 'חוץ'. 'אין תוכו כברו' פירושו אפוא 'אין פנימיותו כחיצוניותו'.

13. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'יצא בשן ועין'?

אפשרות ג: נמלט בעור שיניו. להרחבה

14. איזה מן הביטויים אינו מקראי?

אפשרות ב: אכל חול. מקור הביטויים האחרים: גועל נפש – "וַתֻּשְׁלְכִי אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ בְּיוֹם הֻלֶּדֶת אֹתָךְ" (יחזקאל טז, ה) יצא מהאף – "לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם. עַד חֹדֶשׁ יָמִים, עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא..." (במדבר יא, כ) שם עין על – "וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ הוֹרִדֻהוּ אֵלָי וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו" (בראשית מד, כא)

15. איזה מטבע לשון משמעו 'אותיות זעירות'?

אפשרות א: אותיות טל ומטר. אותיות קטנות מאוד מכונות 'אותיות טל ומטר' על שום המילים 'ותן טל ומטר לברכה' הנאמרות בתפילה בימות החורף בלבד, ולכן יש סידורים שהן מודפסות בהם בכתב זעיר. 'אותיות של קידוש לבנה' הן אותיות גדולות ומאירות; 'אותיות פורחות באוויר' – דברים סתמיים, מילים שאין בהן ממש; 'אותיות דרבי עקיבא' – שמו של חיבור מדרשי.

16. איזה מטבע לשון יוצא דופן במשמעו?

אפשרות א: איתרע מזלו. אִתְּרַע מַזָּלוֹ פירושו המילולי 'נשבר מזלו' (איתרע בארמית = נשבר), כלומר מדובר בביטוי בעל משמעות שלילית. שאר המטבעות משמעם חיובי: שָׁפַר חֶלְקוֹ – התמזל מזלו. דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ – עלה לגדולה, פָּרַץ וזכה להכרה ולהצלחה. עָלָה בְּיָדוֹ – הצליח.

17. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'לבלי חוק'?

אפשרות ג: לאין מספר שני המטבעות עניינם שפע. להרחבה

18. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'קב ונקי'?

אפשרות ד: מעט המחזיק את המרובה. שני המטבעות מציינים דבר מצומצם בהיקפו אך משובח בטיבו. על הביטוי קב ונקי ראו כאן.

19. איזה מטבע לשון מנוגד למטבע 'אבד עליו כלח'?

אפשרות א: לא נס לחו. אָבַד עָלָיו כֶּלַח פירושו 'התיישן מאוד', 'עבר זמנו'. מטבע הלשון מבוסס על ההסבר המקובל לכתוב "עָלֵימוֹ אָבַד כָּלַח" (איוב ל, ב; למילה כֶּלַח עצמה הוצעו כל מיני פירושים: כוח, רעננות, קציר ועוד). מטבע הלשון לֹא נָס לֵחוֹ מקורו בכתוב על משה רבנו אשר בעת מותו בן מאה ועשרים שנה "לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה" (דברים לד, ז). את הצירוף "לא נס לֵחֹה" מקובל לפרש 'לא איבד את רעננותו', 'נשאר במלוא כוחו ומרצו'. לֵחַ משמעו כנראה לחלוחית, רעננות.

20. איזה מטבע לשון אינו מבוסס על המילה דַּי (מספיק)?

אפשרות א: לֹא בִּכְדִי. כְּדִי היא מילה ארמית אשר נוצרה כנראה מקיצור המילה כְּדִיב, מקבילתה של המילה העברית כָּזָב. להרחבה

21. איזה מטבע לשון יוצא דופן במשמעו?

אפשרות ג: בשום שכל. בְּשׂוֹם שֶׂכֶל (או שֵׂכֶל) – בשי"ן שמאלית – פירושו 'בתבונה', 'מתוך שיקול דעת'. מקור הביטוי בנחמיה ח, ח: "וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא". 'שׂוֹם' היא צורת מקור של הפועל שָׂם, וכפירושו של ר' אברהם אבן עזרא לפסוק: "שָׂמוּ שִׂכְלָם להבין במקרא". שאר המטבעות עניינם 'בלי כוונה', 'כבדרך אגב', 'בחוסר תשומת לב'.

חזרה לחידון

[post_title] => מה פירוש המטבע ומה מקורו - פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%94%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-01-24 13:34:44 [post_modified_gmt] => 2024-01-24 11:34:44 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21239 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
נער בתנוחת מדיטציה והכיתוב: מדיטציה? בוננות

מילים שוות לכל נפש

WP_Post Object
(
    [ID] => 5605
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2014-05-06 10:03:43
    [post_date_gmt] => 2014-05-06 07:03:43
    [post_content] => 

בעת, עקה, חישכון, ציימנות, פרצני, הניעה, תסוגה, בוננות, שלומות

בַּעַת (פוֹבְּיָה)

בעת הוא פחד מוגזם ממצב מסוים או מנוכחות של דבר מסוים, פחד שאינו תואם את המציאות. לעיתים הבעת מלֻווה בהתקף חרדה ואף בתבהלה (פניקה). סוגי בעת מוכרים: בַּעַת גבהים, בַּעַת סֶגֶר (קלאוסטרופוביה). המילה 'בעת' לקוחה מלשון הפיוט ומשמעותה כמשמעות המילה המקראית בְּעָתָה. המילים בַּעַת ובְעָתָה מצטרפות לקבוצה לא קטנה של מילים בעברית שמשמען פחד, ולכל אחת מהן גוֹן־משמעות ייחודי: אימה, בהלה, בַּלָּהָה (למשל בצירוף 'חלום בלהות'), ביעותים, חלחלה, חרדה, יִרְאָה, מורא, חִיל, מָגוֹר, חַת (בביטוי 'ללא חת') ועוד, ואף צירופים כמו מוֹרֶך לב ופיק ברכיים. המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד (1994).

עָקָה (סְטְרֵס)

עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת במקרא: "אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה, מִקּוֹל אוֹיֵב, מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע" (תהלים נה, ג–ד). משמעו היסודי של השורש עו"ק הוא לחץ והכבדה. משמע זה מצוי גם במילים אחרות מאותו השורש: הֵעִיק ומוּעָקָה מן המקרא ותְעוּקָה המחודשת. גם הביטוי הארמי "דא עקא" (=זו הצרה) קשור לשורש זה. השורש עו"ק מקביל לשורש צו"ק (הציק, מצוקה). המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד.

חִשָּׁכוֹן (בלקאאוט)

חישכון הוא איבוד זיכרון רגעי, לרוב בשל לחץ או חרדה. מושג זה מוכר בהקשר של חרדת בחינות: "באמצע הבחינה היה לי חישכון ולא זכרתי את התשובה". המילה נוצרה על פי מילים אחרות שמשמען פגע ומחלה, כמו עִוָּרוֹן, שִׁגָּעוֹן, וכן החידושים אִדָּשׁוֹן (אפתיה), שִׁגָּרוֹן (רימטיזם), טֵרָדוֹן (אובססיה). המילה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ה (1995).

צַיְמָנוּת (אנורקסייה)

כשחיפשה הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה חלופה לאנורקסייה העלה חבר הוועדה הבקיא בספרות התלמוד את הביטוי "בתולה ציימנית" שבתלמוד הירושלמי. ציימנית היא מי שמרבה לצום (כמו ביישנית – נוטה להתבייש). בתלמוד מדובר באישה צעירה הגוזרת על עצמה צומות – אומנם לא מן הסיבות של התקופה המודרנית אלא מסיבות דתיות. משם התואר "ציימנית" נוצר השם המופשט "ציימנות". את המילה ציימנות אימצה הוועדה למונחי רפואה של האקדמיה, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ז (2006).

בּוֹרְחָנוּת (אסקפיזם)

בורחנות היא נטייה לברוח מן המציאות ומשִׁגרת החיים בעזרת שקיעה בדמיונות, בידור ובילוי. לפועל המקראי בָּרַח יש כמה נרדפים: נִמְלַט, נָס (שניהם רווחים במקרא), וכן חָמַק (פעם אחת במקרא). ואולם בימינו הפועל הרגיל והנפוץ הוא בָּרַח, כנראה בעקבות לשון חז"ל. כך נוצר הצירוף 'לברוח מן המציאות' וממנו בורחנות. המילה בּוֹרְחָנוּת שקולה במשקל המילים סוֹבְלָנוּת, תּוֹקְפָנוּת. שמות התואר הם בורחן (אסקפיסט) ובורחני (אסקפיסטי), בדומה לסובלן, תוקפן, סובלני, תוקפני המונח אושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013)

פַּרְצָנִי (אימפולסיבי)

פרצני הוא תואר לאדם שפעולתו נובעת מהתפרצות של רגש, דחף וכדומה. שם העצם הוא פַּרְצָנוּת (אימפולסיביות). השורש פר"ץ שייך לקבוצה גדולה של שורשים הפותחים באותיות פר ומשותפת להם המשמעות של פיזור, שבירה ופירוק: פרא (פֶּרֶא), פרד (הפריד), פרז (פרזות), פרח (הפריח שמועה), פרט (פָּרַט כסף), פרך (פריך = שביר), פרם, פרס (=חתך פרוסה), פרע (פרוע), פרץ, פרק (פֵּרוּק), פרר (לפורר). לפועל פָּרַץ מגוון משמעויות הקשורות כולן במשמעות הבסיסית האמורה: הָרַס ("עת לפרוץ ועת לבנות", קהלת ג, ג), התפשט ("ופרצת ימה וקדמה", בראשית כח, יד), נכנס בכוח (פרץ לבית), הביע רגש עז בבת אחת (פרץ בבכי). למשמעות אחרונה זו שייך התואר פרצני. המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד.

הֲנִיעָה (מוטיווציה, מוטיבציה)

הניעה היא מכלול הגורמים – המודעים והלא מודעים – המביאים את הפרט לפעול, להשיג מטרה, להתנהג בצורה מסוימת. גורם מסוים לפעולה הוא מֵנִיעַ (ובלעז: דרייב). המילה הניעה היא צורת משנה של שם הפעולה הֲנָעָה. הֲנִיעָה נוצרה בדומה למילה הֲסִבָּה – צורה עתיקה המביעה את פעולת ההֲסָבָה בליל הסדר. הצורה הניעה נבחרה כדי לייחדה מן הנעה, שהיא מילה כללית, אף כי לפעמים משתמשים בה במשמעות של מוטיווציה. המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד.

תְּסוּגָה (רגרסיה)

תסוגה היא חזרה להתנהגות האופיינית לשלב התפתחות מוקדם יותר מן השלב שבו האדם מצוי, בעיקר בעת משבר וקשיים בהתמודדות. תסוגה היא סוג של מנגנון הגנה: השיבה לשלב מוקדם ומוכר מקנה תחושת ביטחון. המילה תסוגה בנויה על דרך מילים כמו תשובה, תגובה, תקומה, תנועה, תמורה, וכמותן היא שייכת לשורשי ע"ו, כפי שמוכיח הפועל נָסוֹג (הנו"ן שייכת לבניין נפעל). תסוגה היא סוג מסוים של נסיגה (מילה שמשתמשים בה לפעמים גם במשמעות של רגרסיה). במילה נְסִיגָה הנו"ן הפכה לחלק מן השורש. המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד.

בּוֹנְנוּת (מדיטציה)

נער בתנוחת מדיטציה והכיתוב: מדיטציה? בוננותאת המילה בּוֹנְנוּת קבעה האקדמיה תמורת מדיטציה לאחר שהחל שימוש בה במשמעות זו בקרב אחדים מן העוסקים בתחום. המילה בוננות קשורה למילה התבוננות – שילוב של הסתכלות והבנה, ואכן מדיטציה היא תרגול של התבוננות פנימית. המילה בּוֹנְנוּת שקולה במשקל המילים כּוֹנְנוּת, עוֹרְרוּת, רוֹמְמוּת, שׁוֹבְבוּת, שׁוֹטְטוּת. בעבר קבעה האקדמיה את המילה בּוֹנְנוּת תמורת insight, אך לאחרונה הוחלט לאמץ לעניין זה את המילה תּוֹבָנָה הרווחת בציבור.

שְׁלוֹמוּת (well-being)

שלומות מציינת מצב של רְווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, פיתוח מודעות עצמית ועוד. המילה שלומות גזורה מן המילה שָׁלוֹם, והכוונה לשלום הגוף והנפש וגם לשלמותם. את המילה הציעה מלכה זמלי. המונח אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"א (2001).

[post_title] => מילים שוות לכל נפש [post_excerpt] => איך אומרים פוֹבְּיָה וסטרס בעברית? מהו חישכון? האם יש חלופה עברית לאנורקסיה? על מילים אלו וגם על המילים פרצני, הניעה, תסוגה, בוננות ושלומות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%a0%d7%a4%d7%a9 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-11-07 14:36:43 [post_modified_gmt] => 2023-11-07 12:36:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5605 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים פוֹבְּיָה וסטרס בעברית? מהו חישכון? האם יש חלופה עברית לאנורקסיה? על מילים אלו וגם על המילים פרצני, הניעה, תסוגה, בוננות ושלומות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>