WP_Post Object
(
    [ID] => 31820
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-11-07 16:19:24
    [post_date_gmt] => 2018-11-07 14:19:24
    [post_content] => למן אמצע המאה העשרים התקבלה בקרב אנשי הלשון המוסכמה שמשקל מִפְעָלָה (בחיריק במ"ם) משמש לחידוש מילים במשמעות מקום, כמו במילים מִדְרָשָׁה, מִכְלָאָה, מִכְלָלָה, מִסְעָדָה, ואילו משקל מַפְעֵלָה (בפתח במ"ם) משמש למילים המציינות מכשירים ומכונות, כמו במילים מַזְמֵרָה ומַחְרֵשָׁה (מן המקרא), מַגְרֵפָה (מלשון חז"ל), מַקְדֵּחָה ומַבְחֵנָה (מן העברית החדשה).

לפי מוסכמה זו יש לומר מִסְפָּרָה (ולא מַסְפֵּרָה), וכך גם מִשְׁתָּלָה, מִרְפָּאָה, מִתְפָּרָה, מִכְבָּסָה, מִסְפָּנָה. כשהאות הראשונה של השורש היא עיצור גרוני – יש פתח במקום חיריק במ"ם: מַחְצָבָה, מַעֲגָנָה, מַחְלָבָה (ולא מַחְצֵבָה, מַעֲגֵנָה, מַחְלֵבָה). כל המילים האלה מציינות מקומות ולכן המשקל הראוי להן הוא משקל מִפְעָלָה.

נציין שיש כמה מילים במשקל מִפְעָלָה המציינות כלי או דבר דומה לזה: מִזְוָדָה (מלשון חז"ל), מִמְחָטָה (חידוש של בן־יהודה), מִמְלָחָה (חידוש של ועד הלשון).

חשוב להדגיש שמילים לא מעטות בשני המשקלים האלה – בעיקר מילים שירשנו מלשון המקורות – אינן נכנסות למשבצות המשמעות של מקום וכלי. למשל במשקל מִפְעָלָה יש מילים כמו מִלְחָמָה, מִשְׁאָלָה, מֶמְשָׁלָה, מַחְשָׁבָה – המציינות שם מופשט או מעין שם פעולה. אליהן מצטרפות המילים המחודשות מִתְקָפָה ומִגְנָנָה, וכן מִפְרָעָה ומִקְדָּמָה. בדומה לכך אפשר למצוא מילים במשקל מַפְעֵלָה שאינן מציינות כלי אלא מושגים מופשטים, כגון מַהְפֵּכָה, מַכְשֵׁלָה, מַשְׂטֵמָה.

במילים נוספות במשקלים האלה קשה לקבוע מה המשמעות הגלומה במשקל, כמו המילים המקראיות מִשְׁפָּחָה ומִפְשָׂעָה במשקל מִפְעָלָה, ומַקְהֵלָה ומַדְקֵרָה במשקל מַפְעֵלָה.
מדבקה ומגלשה
מה הניקוד הנכון של המילה מדבקה? בעבר היו שהמליצו דווקא על מִדְבָּקָה, אך הצורה התקנית כיום היא מַדְבֵּקָה – שהרי מדבקה בוודאי אינה מקום.

ואיך קוראים למתקן השעשועים שגולשים בו? הצורה המומלצת היא מַגְלֵשָׁה, וכך מנקדים המילונים.
    [post_title] => מִסְפָּרָה או מַסְפֵּרָה?
    [post_excerpt] => יש לומר מִסְפָּרָה (ולא מַסְפֵּרָה), וכך גם מִשְׁתָּלָה, מִרְפָּאָה, מִתְפָּרָה, מִכְבָּסָה, מִסְפָּנָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%95-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-09-29 22:14:39
    [post_modified_gmt] => 2022-09-29 19:14:39
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=31820
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 16642
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2016-08-07 12:51:54
    [post_date_gmt] => 2016-08-07 09:51:54
    [post_content] => מילים בשימוש כללי (ומילה ממילון הסוציולוגיה) שאושרו בשנים תשע"ה–תשע"ו
    [post_title] => למד לשונך 114
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי (ומילה ממילון הסוציולוגיה) שאושרו בשנים תשע"ה–תשע"ו: תַּלְמִיּוּת, בִּיּוּשׁ, דִּבְקִית, מַצְנֵם לְחִיצָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-114
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 12:06:30
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 09:06:30
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=16642
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5404
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2013-03-17 12:31:27
    [post_date_gmt] => 2013-03-17 10:31:27
    [post_content] => 
מכבדה, קלמרית, דבקית, מכלב
מַכְבֵּדָה
מכבדה היא משקולת של אבן או של מתכת וכדומה ששמים על דפים כדי שלא יתפזרו.
המילה מכבדה נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן מִשְׁקֹלֶת נְיָר (תרגום המונח הלועזי paperweight), מִשְׁקוֹל, אֶבֶן נֵטֶל, אֶבֶן כֹּבֶד. הצעות נוספות היו אַכְפָּא ואֶבֶן אֶכֶף – על פי פירוש הרשב"ם לצירוף "אבני דאכפא" שבתלמוד: אבנים שמניחים על העומרים כדי שלא יתפזרו ברוח. הצירוף אֶבֶן אֶכֶף במשמעות 'מכבדה' אף מובא בכמה מילונים.
המילה מכבדה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ט (1999).
קַלְמָרִית
קלמרית היא כלי פתוח המונח על שולחן הכתיבה ובו מקום להעמדת עטים ועפרונות, תאים למחק, למהדקים וכדומה. הקלמרית היא מעין קלמר פתוח וקבוע, ומכאן שמה. הקלמר הגיע אלינו מן המילה קלמרין שנשאלה ללשון חז"ל מן היוונית. קלמרין קשורה לקולמוס (גם היא מיוונית), ופירושה נרתיק לקולמוסים, לקני כתיבה. גם המילה הערבית קַלַם (עט) מקורה בקולמוס היוונית.
המילה קלמרית כלולה במילון למונחי משרד כלליים של האקדמיה משנת תש"ך (1960).
דִּבְקִית (סטיקר)
דבקית היא מַדְבֵּקָה הנושאת מסר מילולי, כגון אמירה פוליטית או חברתית. את הדבקיות מדביקים על שִמשות מכוניות, על תיקים ועוד.
המילה דבקית חודשה מלכתחילה לציון מדבקה הנדבקת בלי הרטבה - במילון למונחי משרד כלליים של האקדמיה משנת תש"ך, 1960. ואולם כיום רוב המדבקות הן ממילא ללא צורך בהרטבה, והמילה דבקית התפנתה. בשנת תשע"ו קבעה אותה האקדמיה לציון המשמעות הנזכרת בעקבות השימוש המהלך פה ופה בציבור. ונציין שיש המשתמשים במילה גם לפתק תזכורת שבקצהו פס דביק.
לצד הדבקית והמַדְבֵּקָה יש גם נייר דבק. המילה דֶּבֶק מקורה במקרא, ושם משמעה 'חיבור', 'מקום החיבור': "אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים לֹא יִמּוֹט" (ישעיהו מא, ז). אך כבר בספרות חז"ל דבק הוא חומר הדבקה, כפי שנאמר על ספרי תורה: "שיהו כותבין בעורות וכותבין בדיו... ודובקין בדבק ותופרין בגידין".
מַכְלֵב ("שדכן")
מכלב הוא מכשיר לחיבור ניירות באמצעות סיכות קטנות המכונות כְּלִיבִים.
המילים כְּלִיב ומַכְלֵב קשורות אל הפועל הִכְלִיב שפירושו 'תפר תפירה גסה', 'חיבר בחיבורים גסים'.
במשנה נאמר בעניין עשיית מלאכה בחול המועד: "ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכליב" (מועד קטן א, ח), כלומר בימים אלו אסור לאומן לתפור תפירה מקצועית כרגיל אלא רק תפירה גסה. מכאן גם חוט מכליב – חוט עבה ולבן המשמש לתפירה זמנית לפני התפירה בחוט הרגיל.
יש הקושרים את הפועל הכליב למילה כֶּלֶב – תפרים הדומים בצורתם לנשיכת כלב.
המילים מכלב וכליב כלולות במילון למונחי משרד כלליים של האקדמיה משנת תש"ך (1960).
    [post_title] => ציוד משרדי
    [post_excerpt] => מה יש לכם במשרד - מַכְבֵּדָה? קלמרית? כמה דבקיות? אולי מַכְלֵב? אם אינכם בטוחים, היכנסו לאוסף המילים המשרדיות שלנו.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a6%d7%99%d7%95%d7%93-%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-07 12:01:13
    [post_modified_gmt] => 2022-08-07 09:01:13
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5404
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 6768
    [post_author] => 21
    [post_date] => 1994-09-14 15:18:30
    [post_date_gmt] => 1994-09-14 13:18:30
    [post_content] => מילים בשימוש כללי מתחום תקשורת ההמונים שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ד

הערות עדכון

 	
מַעֲרַךְ שִׁדּוּר > תַּסְדִּיר (תשע"ג, 2012)
 	
לוּחַ עֲלִילָה > תַּסְרִיט מְצוּיָּר (תשע"ג, 2012)

    [post_title] => למד לשונך 7
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי מתחום תקשורת ההמונים שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ד: על המילים קְדִימוֹן, גַּרְיָן, מַעֲרַךְ שִׁדּוּר, לוּחַ עֲלִילָה, מַקְרֵאַת עֵזֶר, קֶטַע מִלּוּאִים, מִשְׁבֶּצֶת שִׁדּוּר.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-7
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-26 23:55:07
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 20:55:07
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6768
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)