WP_Post Object
(
    [ID] => 51399
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2021-05-25 14:22:34
    [post_date_gmt] => 2021-05-25 11:22:34
    [post_content] => רבים שואלים אותנו מה ההבדל בין שמות התואר מִקְצוֹעִי ומִקְצוֹעָנִי, וכן בין השמות המופשטים מִקְצוֹעִיּוּת ומִקְצוֹעָנוּת.

תשובתנו היא שההבחנה בין שני הזוגות האלה אינה חדה ומוחלטת.

המילה מקצוען חודשה לפחות בסוף העשור השני של המאה העשרים לציון 'בעל מקצוע'. לצידה נוצרו גם מקצועני ומקצועניות לציון מה שמאפיין בעל מקצוע.

כך למשל ב'דאר היום' מיום 30 באוקטובר 1919 בהספד למלומד היהודי־גרמני פרופ' אהרן אופנהיים נכתב על חיבוריו ש"בכל היותם מדעיים לא היו הספרים הנ"ל חנוטים באותו יבש [=יובש] מדעי השכיח אצל אנשי המדע הגרמנים, המונעים בעד הבלתי מקצוענים מלגשת אליהם". בידיעה על מצב התיאטרון העברי נכתב שהבמה העברית "היתה קימת עד עכשיו רק מחובבים" ועתה החליטו "לבסס את הבמה על יסוד חצי מקצועני, ז. א. החברים המשתתפים באופן קבוע יקבלו פרס [=שכר] בהתאם להמצב והקופה" (דאר היום, 6 באוקטובר 1919). כך גם: "את הדברים האלה אמר [...] לא הולך־רכיל מקצועני" (דבר, 8 בדצמבר 1936). ובהקשר של ספורט: "משחק ההוקי הוא אחד המשחקים המעטים שהמקצוענים אינם עוסקים בו; זהו משחק של חובבים בלי שמץ של מקצועניות [...] העוסק בהוקי הוא ספורטאי 'לשמה' במלוא מובנה של המלה" (הארץ, 6 באוקטובר 1932). משנות החמישים של המאה העשרים מוצאים גם את השם המופשט 'מקצוענות' – בהקשר של ספורט.[1]

אם כן המילה מקצוען בסיומת ־ָן מציינת אדם, בעל מקצוע. גם נגזרותיה קשורות לעניין זה: שם התואר מקצועני המתאר אדם מציין את מיומנותו ואת מומחיותו במקצועו (למשל 'מכונאי מקצועני'); וכשהוא מצטרף למילים אחרות הוא עשוי לתאר את עצם העובדה שהעיסוק בדבר הוא מקצוע ('ספורט מקצועני') או את האיכות של העיסוק הניכר במומחיות ובמיומנות ('ביצוע מקצועני'). השם המופשט מקצוענות מציין שמדובר בעיסוק העיקרי של אדם וגם מתאר עיסוק שבולטות בו מומחיות ומיומנות (כנגד חובבנות).

לעומת זאת שם התואר מקצועי מציין בעיקר כל דבר הקשור למקצוע שעוסקים בו בלי קשר לאיכותו: למשל 'הכשרה מקצועית' היא לימוד מעשי של מקצוע, 'איגוד מקצועי' מאגד אנשים לפי מקצועם, 'כתב עת מקצועי' מפרסם מאמרים במקצוע מסוים, 'סיכון מקצועי' נוצר מן המקצוע שעוסקים בו. לצד זאת מקצועי ומקצועיות עשויים לציין גם איכות (בדומה ל'מקצועני' ו'מקצוענות'), כגון 'היא עשתה עבודה מקצועית', או 'היא עשתה זאת במקצועיות'.
על גלגול המילה מקצוע
המילה מִקְצֹעַ משמשת בתנ"ך במשמעות 'קרן זוית, פינה'. בלשון חכמים היא באה גם במשמעות מושאלת 'חלק, ענף (מתחום רחב יותר)' – כך למשל במשנה האחרונה במסכת בבא בתרא: "אמר רבי ישמעאל הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן שהן כמעיין נובע" (י, ח), וכן בתוספתא: "אלו שמונה מקצֹעות של תורה (בדפוס: מקצועי תורה)" (עירובין ח, כד). במשמעות זו היא שירתה את לשון סופרי ההשכלה, ועד מהרה התגלגלה לשמש במובן 'משלח יד, אוּמנות', עד ימינו.

_________________________________________________________
[1] המונח מקצוען נכלל במילון התעמלות של ועד הלשון משנת תרצ"ז (1937) כנגד professional  לצד בעל מקצוע (המילים מנוקדות בחולם חסר: בַּעַל מִקְצֹעַ, מִקְצֹעָן). ואולם כנגד שַׂחְקָן חוֹבֵב (amateur player) נקבע הצירף שַׂחְקָן מִקְצֹעִי (professional player) ולא 'מקצוען'. במילון לתרבות הגוף (תשי"ח–תשכ"ח) הלכו צעד אחד הלאה: לא עוד 'שחקן מקצועי' כנגד 'שחקן חובב', אלא מִקְצוֹעָן כנגד חוֹבְבָן. כן כלולים במילון זה המונחים המופשטים מִקְצוֹעָנוּת (professionalism) וחוֹבְבָנוּת  (amateurism).
    [post_title] => מקצועי ומקצועני
    [post_excerpt] => רבים שואלים אותנו מה ההבדל בין שמות התואר 'מקצועי' ו'מקצועני', וכן בין השמות המופשטים 'מקצועיות' ו'מקצוענות'. תשובתנו היא שההבחנה בין שני הזוגות האלה אינה חדה ומוחלטת.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2%d7%99-%d7%95%d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2%d7%a0%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-06-02 13:13:01
    [post_modified_gmt] => 2021-06-02 10:13:01
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=51399
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)