WP_Post Object
(
    [ID] => 94864
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-06-25 09:51:54
    [post_date_gmt] => 2024-06-25 06:51:54
    [post_content] => מותר לפעמים לאבד את הראש – גם אם אתם צירופים מילים. כך בדיוק נוצרו בעברית בת ימינו המונחים 'גלויה', 'תחתונים', 'חצאית', 'צוללת' ו'מכונית'.
[presto_player id=94914]
    [post_title] => קפד ראשו
    [post_excerpt] => מותר לפעמים לאבד את הראש – גם אם אתם צירופים מילים. כך בדיוק נוצרו בעברית בת ימינו המונחים 'גלויה', 'תחתונים', 'חצאית', 'צוללת' ו'מכונית'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a7%d7%a4%d7%93-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-02 23:50:42
    [post_modified_gmt] => 2024-07-02 20:50:42
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=94864
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 21522
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-06-01 11:30:15
    [post_date_gmt] => 2017-06-01 08:30:15
    [post_content] => 
1. מי חידש את המילה חִידוֹן?
אפשרות ב: התשבצאי הלל הרשושנים.
את המילה חִידוֹן חידש הלשונאי ומחבר התשבצים הלל הרשושנים.
להרשושנים היו חידושי לשון רבים ויצירתיים, וכמה מהם נעשו חלק בלתי נפרד מלשוננו. למשל: הפיך, חקיין, מחירון, צנחן, רודן, תחקיר, תקרית.
2. מי חידש את המילה סַרְעֶפֶת?
אפשרות ד: שאול טשרניחובסקי.
3. מי חידש את המילה מִלְגָּה?
אפשרות ג: דוד רמז.
4. מי חידש את המילה צַהֲלוּלִים (קולות השמחה "קוּלוּלוּלוּ")?
אפשרות ג: חיים אוליאל.
5. מי חידש את המילים: גַּפְרוּר, כַּנָּר, עֶפְרוֹנִי, נַחְלִיאֵלִי?
תשובה: שלום יעקב אברמוביץ', הוא מנדלי מוכר ספרים.
6. מי חידש את המילים: מִזְחֶלֶת, שַׁבְרִיר, יְבוּא, תְּאוּנָה?
תשובה: חיים נחמן ביאליק.
7. מי חידש את המילים: מְכוֹנִית, עַצְמָאוּת, אֲוִירוֹן, סְבִיבוֹן?
תשובה: איתמר בן אב"י.
ושאלת אתגר: מי חידש את המילה אֶתְגָּר?
תשובה: המילה אֶתְגָּר מזוהה לעיתים עם משה שרת שהרבה להשתמש בה. ואולם שרת עצמו העיד כי לא הוא חידש את המילה כי אם ידידו העורך והמתרגם אפרים ברוידא. המילה אֶתְגָּר קשורה לפועל הִתְגָּרָה ולצירוף 'קָרָא תִּגָּר' (התריס, מחה).

חזרה לחידון
    [post_title] => חידון מי חידש את המילה - פתרונות
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%93%d7%a9-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2017-07-05 19:04:04
    [post_modified_gmt] => 2017-07-05 16:04:04
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21522
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 20895
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2017-04-27 16:29:12
    [post_date_gmt] => 2017-04-27 13:29:12
    [post_content] => כמה שמות עצם בלשוננו היום התגלגלו מצירופים שבהם הם תפקדו כשם תואר. שם העצם שהיה בראש הצירוף נשמט, ושם התואר נעשה בעצמו לשם עצם וקיבל את משמעות הצירוף כולו.

לדפדוף במצגת – לחצו על החץ בצד שמאל של התמונה.

[slideshow_deploy id='20779']

קובץ להדפסה: אז והיום: קפד ראשו.
    [post_title] => אז והיום: קפד ראשו
    [post_excerpt] => כמה שמות עצם בלשוננו היום התגלגלו מצירופים שבהם הם תפקדו כשם תואר. שם העצם שהיה בראש הצירוף נשמט, ושם התואר נעשה בעצמו לשם עצם וקיבל את משמעות הצירוף כולו.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%96-%d7%95%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a7%d7%a4%d7%93-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2018-02-26 12:33:24
    [post_modified_gmt] => 2018-02-26 10:33:24
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=20895
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 2541
    [post_author] => 12
    [post_date] => 2014-02-19 14:25:12
    [post_date_gmt] => 2014-02-19 12:25:12
    [post_content] => יש הקוראים לאדם הצולל מתחת למים צוֹלֵל ויש הקוראים לו צוֹלְלָן. מן הבחינה הלשונית שתי המילים טובות להבעת העניין:

צוֹלֵל – צורת הבינוני (הווה) של הפועל צָלַל. צורה זו טובה לציון בעל מקצוע או עיסוק כמו צורות בינוני רבות אחרות, למשל: שֹׁופֵט, יוֹעֵץ, רָץ, מַדְרִיךְ, מִתְאַגְרֵף.

צוֹלְלָן – צורת הבינוני צוֹלֵל בתוספת הסיומת ־ָן. גם סיומת זו רגילה לציון בעל מקצוע או עיסוק, כגון פְּסַנְתְּרָן, אוֹפַנּוֹעָן. צירופה של סיומת זו לצורת בינוני מוכר למשל מן המילים חוֹבְבָן, תּוֹקְפָן, סוֹבְלָן.

אצל רבים, ובכלל זה במינוח הצבאי, נהוגה הבחנה בין המילים: צוֹלֵל הוא מי שצולל בעצמו במים, ואילו צוֹלְלָן הוא איש צוות בצוללת. במונחי תרבות הגוף של האקדמיה האדם "שיודע לשהות זמן ממושך מתחת למים" נקרא צוֹלֵל (מונחי שחייה וכדור מים, תשכ"ג–1963). המונח צוֹלְלָן לא נזדמן במילוני האקדמיה.

צוֹלֵל במשמעות מי שצולל בעצמו מצאנו בספרות העברית ובעיתונות העברית שלמן המחצית השנייה של המאה התשע־עשרה. לעומת זאת המילה צוֹלְלָן מאוחרת הרבה יותר: בעיתונות העברית היא מופיעה משלהי שנות החמישים של המאה העשרים – הן לציון אדם הצולל במים הן לציון איש צוות בצוללת. אברהם אבן־שושן מביא את המילה לראשונה במילונו משנת תשכ"ח (1968) במשמעות "מַלָּח בצוללת, איש צוללת".
הערות
א. עוד כינוי לאדם הצולל במים, אשר רָווח יותר בעבר ומשמש מעט גם כיום, הוא אָמוֹדַַאי. מקורה של מילה זו בארמית של התלמוד הבבלי, והיא קשורה אל הפועל הארמי אֲמַד (גם עֲמַד) שפירושו צָלַל.
אדם הצולל למטרות לחימה מכונה גם 'איש צפרדע' בעקבות האנגלית: frogman.

ב. השם של כלי השיט צוֹלֶלֶת נתקצר כנראה מן הצירוף 'סירה צוללת' או 'אונייה צוללת', בדומה למונחים אחרים שהיו בראשיתם שם תואר בצירוף: עגלה מכונית, איגרת גלויה, שמלה חצאית, מכנסיים תחתונים.
דוגמה לשימוש בצירוף השלם מתוך ידיעה בעיתון 'הזמן', 1905:
ה"מאטען" מפרסם ידיעה סנסציונית כי הסירה הצוללת, לצרכי הצי האשכנזי, שבנינה נגמר זה מקרוב בנמל קיל, נבנתה עפ"י התכנית של אינז'יניור צרפתי ובמתכונתן של הסירות הצוללות הצרפתיות.
בעבר כינו את כלי השיט הזה גם בשמות 'צוללה', 'צוללנית', 'אונייה מתחת למים', 'תחת־מים' (תרגום מילולי של submarine) ועוד.
    [post_title] => צולל וצוללן
    [post_excerpt] => יש הקוראים לאדם הצולל מתחת למים צוֹלֵל ויש הקוראים לו צוֹלְלָן. מן הבחינה הלשונית שתי המילים טובות להבעת העניין. אצל רבים, ובכלל זה במינוח הצבאי, נהוגה הבחנה בין המילים: צוֹלֵל הוא מי שצולל בעצמו במים, ואילו צוֹלְלָן הוא איש צוות בצוללת.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a6%d7%95%d7%9c%d7%9c-%d7%95%d7%a6%d7%95%d7%9c%d7%9c%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-09-29 21:53:34
    [post_modified_gmt] => 2022-09-29 18:53:34
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=2541
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5590
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-06-09 09:48:28
    [post_date_gmt] => 2012-06-09 06:48:28
    [post_content] => 
מטענית, היסעית, רכינוע, גלגינוע, צמיגייה
מִטְעָנִית (טנדר)
מטענית היא כלי רכב שחלקו האחורי נועד להובלה של מטענים ומשאות קלים. המילה מטענית חודשה על פי שמות כלי רכב רבים בסיומת ־ִית, ובהם מוֹנִית, מַשָּׂאִית, טִיּוּלִית, כַּבָּאִית ואף חֲלָלִית ומְכָלִית. כל אלו נוצרו על פי המילה מְכוֹנִית, חידושו של איתמר בן אב"י בתחילת המאה העשרים. ראשיתה של המכונית בצירוף המילים 'עֲגָלָה מְכוֹנִית' (בצירוף זה 'מכונית' היא שם תואר מן המילה 'מכונה').
המילה מטענית נקבעה במילון למונחי הנדסת דרכים, תש"ן (1990).
הֶסֵּעִית (שאטל)
היסעית היא כלי תחבורה ההולך ושב לעיתים מזומנות במסלול קבוע בין מקומות מוגדרים, למשל בין נמל תעופה למרכזה של העיר הסמוכה, ובדרך כלל אינו חלק מן התחבורה הציבורית הרגילה. המונח הלועזי shuttle (שאטל) נשאל לתחום התחבורה מן האריגה. זהו חלק דמוי סירה בנול, העובר הלוך ושוב דרך חוטי השתי ואורג את חוטי הערב. בלשוננו קוראים לחלק הזה בּוּכְיָיר (על פי התלמוד הבבלי).
המילה היסעית אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ג (2003) וכלולה במילון למונחי התחבורה היבשתית, תשע"ב (2012).
רְכִינוֹעַ (סגוויי)
רכינוע הוא רכב חשמלי בעל שני גלגלים המחוברים בציר אחד, והוא משמש לאדם אחד בעמידה. על הרוכב לרכון קדימה כדי להתקדם, להישען לאחור כדי לנסוע אחורנית ולהטות את הגוף לצד כדי לנוע ימינה או שמאלה. המילה רכינוע מצטרפת לרשימה של כלי תחבורה – בדרך כלל קטנים – שבסופם בא הרכיב נוע: אוֹפַנּוֹעַ, קַטְנוֹעַ (וֶסְפָּה), קַלְנוֹעַ (טוסטוס), תְּלַתְנוֹעַ, גַּלְגִּנוֹעַ (גלגיליים ממונעים), מְעוֹנוֹעַ (קרוון).
את המילה רכינוע הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ו (2006).
גַּלְגִּנּוֹעַ
כבר בשנת תרצ"ז נקבעה החלופה העברית גַּלְגִּלַּיִם (בלי ניקוד: גלגיליים) לקורקינט במילון למונחי ההתעמלות שפרסם ועד הלשון. המילה לא נקלטה. לא מכבר פנה ד"ר אלישע פרוינד לאקדמיה בהצעה לחדש את המילה גלגינוע לגלגיליים ממונעים. הצעתו נדונה בוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ואושרה במליאת האקדמיה בשנת תשע"א (2011). אולי דרך הגלגינוע תהיה עדנה למילה גלגיליים. ודרך אגב, המילה קורקינט היא שיבוש של המילה הצרפתית trottinette (טְרוֹטִינֵט).
צְמִיגִיָּה (פנצ'רייה)
צמיגייה היא בית מלאכה לתיקון נְקָרִים בצמיגי המכונית ולטיפולים אחרים הקשורים בגלגלי המכונית. העובד בצמיגייה (פנצ'ר־מאכער) הוא צְמִיגַאי. המילים צמיגייה וצמיגאי נגזרו מן המילה צְמִיג – גם היא חידוש בן זמננו. הצְמיג עשוי מצֶמֶג – מוהַל חלבי שנוצר בכמה סוגי צמחים, והוא המקור לגומי. כיום מייצרים צמיגים גם מגומי סינתטי.
את המילה צמיגייה הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ד (1994).
    [post_title] => מילים על גלגלים
    [post_excerpt] => טנדר, שאטל, סגוויי וקורקינט ממונע? לכל המילים הללו יש חלופות עבריות! ואם יש נקר בגלגל, אפשר ללכת לצמיגייה – הלוא היא החלופה העברית לפנ'צרייה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%92%d7%9c%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-01-01 14:57:40
    [post_modified_gmt] => 2023-01-01 12:57:40
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5590
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 10163
    [post_author] => 3
    [post_date] => 2011-01-23 23:04:15
    [post_date_gmt] => 2011-01-23 21:04:15
    [post_content] => לקריאת המאמר
במאמר מוצג מפעל המינוח העברי מכמה היבטים: הצורך במונחים עבריים בעבר וכיום, התחרות בין המונחים הלועזיים לחלופותיהם העבריות והדרכים העומדות לרשות מחדשי המונחים. בסוף המאמר המחברת מתמודדת עם שאלת השאלות: באיזו מידה המונחים מתקבלים ונקלטים.
    [post_title] => מי צריך מינוח עברי
    [post_excerpt] => מה הצורך במונחים עבריים בעבר וכיום? מה הדרכים העומדות לרשות מחדשי המונחים? ושאלת השאלות: באיזו מידה המונחים מתקבלים ונקלטים?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%97-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2019-08-03 01:45:58
    [post_modified_gmt] => 2019-08-02 22:45:58
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=10163
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 25987
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-12-27 16:37:16
    [post_date_gmt] => 2017-12-27 14:37:16
    [post_content] => 
מילים עתיקות בנתיבי התחבורה:
גֶּשֶׁר, דֶּלֶק, דֶּרֶךְ, הֶגֶה, הוֹלֵךְ רֶגֶל, חֲנָיָה, חֲצִיָּה, כֶּבֶשׁ, מוּסָךְ, מַחְסוֹם, מִנְהָרָה, מְסִלָּה, מַסְלוּל, מַעֲבָר, מִפְרָץ, מַשְׁתִּית, נָמֵל, נְסִיעָה, נָתִיב, צֹמֶת, רֶכֶב, תַּחֲנָה, תַּמְרוּר

מילים מתקופת המדינה שבדרך:
אוֹפַנּוֹעַ, אוֹפַנַּיִם, בְּלָמִים, דַּוְשָׁה, הֶאָצָה, הִבְהוּב, הוֹבָלָה, הַסָּעָה, הִצְטַלְּבוּת, הִתְנַגְּשׁוּת, חַשְׁמַלִּית, טַיָּס, כְּבִישׁ, מִדְרָכָה, מַחְזִירוֹר, מָטוֹס, מְכוֹנִית, מָנוֹעַ, מַעֲגָנָה, נַהָג, סַוָּר, צוֹפָר, צְמִיג, קַטָּר, רַכֶּבֶת, תְּאוּנָה, תְּאוּצָה, תְּלַת־אוֹפַן, תְּעוּפָה, תַּשְׁתִּית

מילים מתקופת המדינה:
אִכּוּן, בְּטִיחוּת, בֵּין־עִירוֹנִי, גַּלְגִּלַּיִם, דּוּ־נְתִיבִי, דַּחְפּוֹר, דְּרַגְנוֹעַ, הֶאָטָה, הַנְגָּשָׁה, הַתְנָעָה, חַד־סִטְרִי, חַנְיוֹן, טִיּוּלִית, טִיסַת שֶׂכֶר, יוֹמְמוּת, יַעֶפֶת, מַגְבֵּהַּ (ג'ק), מוֹנִית, מֶחְבָּר (רמפה), מֶחְלָף, מִסָּעָה, מְכוּלָה, מְכָלִית, מִכְמֹנֶת, מַלְגֵּזָה, מְמֻחְלָף, מִנְהוּר, מַסּוֹעַ, מָסוֹף, מִסְעָף, מְעוֹנוֹעַ, מַעֲקָף, מְפַלֶּסֶת, מַשָּׂאִית, מִתְחָם, מַתְנֵעַ, נְגִישׁוּת, נַוְטָן, נְסוּעָה, נֶקֶר (פנצ'ר), עֲבִירוּת, עֲגוּרָן, פָּגוֹשׁ, קַטְנוֹעַ, קַלְנוֹעִית, קְרוֹנוֹעַ, רַכֶּבֶל, רַמְזוֹר, שִׁלְדָּה, שְׁעַת שִׂיא, תְּאוּטָה, תִּדְלוּק, תּוֹבָלָה, תְּוַאי, תִּזְמוּן, תַּחְבּוּרָה, תַּעֲבוּרָה

חדש חדש:
גַּלְגִּנּוֹעַ (גלגיליים חשמליים), הֶסֵּעִית (שאטל), זִמְנוּן, חַשְׁמֹלֶת, טִיסַת חֶסֶךְ, מִטְעָנִית (טנדר), מִשְלוֹחִית, סָעוֹן (ואן), סְעוֹנִית (מיניוואן), צַוְתָּאִית (קרפול), צְמִיגִיָּה, רְכִינוֹעַ, תִּיּוּרִית (רכב תיירים) 




סיפוריהן של המילים הֶגֶה, תַּמְרוּר, מְכוֹנִית, מָטוֹס
הֶגֶה – המילה הֶגֶה לקוחה מן הפיוט הידוע ליל יום הכיפורים 'כי הינה כחומר ביד היוצר' שבו נאמר בין השאר "כִּי הִנֵּה כַהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח, בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח...". ההגה הנזכר כאן הוא ככל הנראה  צורה אחרת של המילה עוגן שמקורה יווני. לימים הובן הפיוט שלא כהלכה והמילה קיבלה את משמעותה המוכרת לנו כיום, ואולי השפיעה גם קרבת הצליל שבין המילה הֶגֶה לשורש נה"ג.

תַּמְרוּר – באחת מנבואות ירמיהו נאמר: "הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים, שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים... שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה". צִיּוּנִים הם סימני דרך, ומן התקבולת ברור שגם למילה תַּמְרוּרִים משמעות דומה. את המילה תַּמְרוּר הוצע לקשור לתמר – אולי תמרים קטנים הנטועים לסימן בצד הדרך ואולי ציוני דרך גבוהים ותמירים הנראים למרחוק. בעברית החדשה יוחדה המילה לשלטי הדרכים המכוונים את התנועה.

מְכוֹנִית – חידוש המכונית העברית מיוחס לאיתמר בן אב"י. תחילה הוא חידש את הצירוף 'עגלה מכונית' – עגלה שהיא מכונה המונעת באופן מכני, אך עד מהרה התקצר הצירוף והיה למכונית. המילה מְכוֹנִית, שהייתה תחילה שם תואר, נעשתה לימים אב טיפוס למילים המציינות כלי תחבורה, למשל: מַשָּׂאִית, טִיּוּלִית, מְכָלִית, כַּבָּאִית, חֲלָלִית.

מָטוֹס – בראשית המאה העשרים המטוס לא טס אלא עוֹפֵף, הטיסה נקראה מָעוֹף, והטייס מְעוֹפֵף. חיים נחמן ביאליק הוא שהציע לייחד לעניין זה את הפועל המקראי טָס שיש בו יסוד של מהירות, וכך קיבלנו את המטוס וגם את המילים טִיסָה, טַיִס, טַיָּס וטַיֶּסֶת (קבוצת מטוסים). לצד המטוס של ביאליק משמשת עד היום המילה אֲוִירוֹן – חידוש של איתמר בן־אב"י בהשראת המילה הצרפתית המקבילה avion.
חידון מה הפירוש הנכון של המילה?
    [post_title] => עברית בתנועה
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2018-11-22 17:01:14
    [post_modified_gmt] => 2018-11-22 15:01:14
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=25987
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)