המילה כֶּתֶר מופיעה במקרא רק במגילת אסתר בצירוף 'כתר מלכות' – על המילה 'כתר' ועל מילים נוספות הקשורות אליה: כותרת, כיתר והכתיר.
המשך קריאה >>
הדף בטעינה
על המילה כּוֹתָר
במילון
כּוֹתָר
 (ללא ניקוד: כותר)מין | זכר |
---|---|
שורש | כתר |
נטייה | כּוֹתָרִים, כּוֹתְרֵי־ לכל הנטיות |
הגדרה
- שֵם הכתוב בשער של ספר או בראש מסמך וכדומה; הספר או המסמך עצמו
צירופים
על יסוד מילון ההווהבתשובות באתר
מילים לשבוע הספר
WP_Post Object
(
[ID] => 5353
[post_author] => 21
[post_date] => 2013-06-09 10:17:54
[post_date_gmt] => 2013-06-09 07:17:54
[post_content] => כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים
כּוֹתָר (title)
כותר הוא שם של פרסום, כגון ספר או חוברת, כפי שהוא כתוב בשער שלו.
את המילה כּוֹתָר חידש המתרגם אמציה פורת בשנות החמישים של המאה העשרים. החידוש מבוסס על המילה כּוֹתֶרֶת. בתנ"ך כותרת היא ראש מקושט של עמוד אבן, וכיום כותרות מופיעות בעיקר בראש של עמוד נייר – כותרת של ספר, כותרת בעיתון וכדומה. מסופר שאת המשמעות הזאת של המילה כותרת הגו במערכת עיתון 'דבר' העורך ברל כצנלסון והסופר והעיתונאי יצחק בן־דור.
עִיּוּל
עיול הוא רישום של פריט כערך בקטלוג, במילון, באנציקלופדיה או ברשימה אחרת.
הפועל עִיֵּל פירושו 'הכניס' (במקרה זה 'הכניס לרשימה') ומקורו בארמית. למשל: "מְעַיֵּיל פִּילָא בְּקוּפָא דְּמַחְטָא", כלומר מכניס פיל בקוּף (=חור) של מחט. מקור המימרה הזאת בתלמוד הבבלי, והיא מציינת הבעת סברה דחוקה שצריך להתחכם כדי ליישבה.
המונח עיול כלול במילון למונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976).
מַהֲדוּרָה
מהדורה היא הדפסה ראשונה או מחודשת של ספר, וכן כלל העותקים היוצאים בהדפסה אחת. את המילה מהדורה אפשר למצוא בספרות העברית המתחדשת. מקור המילה בארמית של התלמוד הבבלי – 'מהדורא' היא מַחְזוֹר, שכן השורש הארמי הד"ר מקביל לשורש העברי חז"ר. המילה מהדורה משמשת בעברית החדשה גם במשמעות דבר החוזר בשינויים, כגון בצירוף 'מהדורת חדשות'.
סוּגָה
סוגה היא סוג של חיבורים ספרותיים בעלי מאפיינים מוגדרים – בצורה, בסגנון או בנושא. למשל: שירה לירית, שירה אפית, דרמה, מסה, רומן. המילה סוגה משמשת גם לסיווג של טקסטים אחרים (טקסט עיוני, טקסט מדעי וכדומה) וגם לסיווג של יצירות אחרות כגון סרטי קולנוע.
את המילה סוגה חידש המשורר יונתן רטוש. המילה נקלטה בקרב אנשי הספרות ובשימוש הכללי, ואומצה באקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"ג (1993).
תַּו סֵפֶר (אֵקְס לִיבְּרִיס)
תו ספר הוא תווית המודבקת על ספר ומציינת את שייכותו לאדם מסוים או לאוסף מסוים. המונח הרווח 'אקס ליבריס' (בלטינית: מִן+ספרים) הוא על שום הכיתוב המקובל בתוויות אלו שמשמעו 'מספרֵי', 'מספריו של'.
המונח תו ספר נקבע במילון למונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976).
כִּתּוּב דַּשׁ
דש בעטיפה של ספר הוא קיפול השוליים אל פנים הכריכה. הטקסט המודפס עליו מכונה 'כיתוב דש', כפי שהטקסט שעל גב הספר מכונה 'כיתוב גב'.
דש העטיפה דומה לדש של בגד. את המילה דַּשׁ חידש בן־יהודה על פי המילה הארמית דַּשָּׁא (=דלת) מן התלמוד הבבלי. במקום אחד (בחלק מן הנוסחים) המילה מוזכרת בהקשר של לבישת חלוק, ומתפרשת כחלק בבגד שנועד להידוק פתח הצוואר.
המונח כיתוב דש אושר באקדמיה בשנת תשס"ו (2006).
מִפְתָּח
מפתח הוא זוג עמודים בספר הנראים זה לצד זה כאשר הספר פתוח.
המילה מִפְתָּח מקורה בתנ"ך, ושם משמעה פתיחה. בתקופות מאוחרות קיבלה המילה משמעויות נוספות: בספרות חז"ל מִפְתָּח הוא חלק פתוח בבגד, כגון 'מפתח החלוק'. בעברית החדשה מִפְתָּח משמש בהקשרים שונים, כגון מפתח של מחוּגה, מפתח של צמצם במצלמה, מפתח בגשר (רֶווח בין שני עמודים תומכים), מפתח של איבר (באנטומיה).
המילה מפתח כלולה במילון למונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976).
תְּמוֹכַת סְפָרִים
הצירוף 'תמוכת ספרים' נקבע במונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976) לציון החפץ ישר־הזווית המשמש לתמיכה בספרים שעל המדף. המילה הראשונה בצירוף – תְּמוֹכָה – נוצרה בעברית החדשה והיא מציינת התקן תומך, כגון קורה או עמוד. תְּמוֹכָה היא צורה אחרת של תּוֹמְכָה – גם היא מן העברית החדשה.
המונח 'תמוכת ספרים' לא נקלט, ובפועל משמש בעיקר הצירוף 'תומך ספרים' (ויש המכנים זאת 'מחזיק ספרים').
[post_title] => מילים לשבוע הספר
[post_excerpt] => ספרים רבותיי, ספרים! על מונחים עבריים יפים הקשורים לספר העברי – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a8
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2023-12-31 11:31:52
[post_modified_gmt] => 2023-12-31 09:31:52
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5353
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
ספרים רבותיי, ספרים! על מונחים עבריים יפים הקשורים לספר העברי – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים
כּוֹתָר (title)
כותר הוא שם של פרסום, כגון ספר או חוברת, כפי שהוא כתוב בשער שלו. את המילה כּוֹתָר חידש המתרגם אמציה פורת בשנות החמישים של המאה העשרים. החידוש מבוסס על המילה כּוֹתֶרֶת. בתנ"ך כותרת היא ראש מקושט של עמוד אבן, וכיום כותרות מופיעות בעיקר בראש של עמוד נייר – כותרת של ספר, כותרת בעיתון וכדומה. מסופר שאת המשמעות הזאת של המילה כותרת הגו במערכת עיתון 'דבר' העורך ברל כצנלסון והסופר והעיתונאי יצחק בן־דור.עִיּוּל
עיול הוא רישום של פריט כערך בקטלוג, במילון, באנציקלופדיה או ברשימה אחרת. הפועל עִיֵּל פירושו 'הכניס' (במקרה זה 'הכניס לרשימה') ומקורו בארמית. למשל: "מְעַיֵּיל פִּילָא בְּקוּפָא דְּמַחְטָא", כלומר מכניס פיל בקוּף (=חור) של מחט. מקור המימרה הזאת בתלמוד הבבלי, והיא מציינת הבעת סברה דחוקה שצריך להתחכם כדי ליישבה. המונח עיול כלול במילון למונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976).מַהֲדוּרָה
מהדורה היא הדפסה ראשונה או מחודשת של ספר, וכן כלל העותקים היוצאים בהדפסה אחת. את המילה מהדורה אפשר למצוא בספרות העברית המתחדשת. מקור המילה בארמית של התלמוד הבבלי – 'מהדורא' היא מַחְזוֹר, שכן השורש הארמי הד"ר מקביל לשורש העברי חז"ר. המילה מהדורה משמשת בעברית החדשה גם במשמעות דבר החוזר בשינויים, כגון בצירוף 'מהדורת חדשות'.סוּגָה
סוגה היא סוג של חיבורים ספרותיים בעלי מאפיינים מוגדרים – בצורה, בסגנון או בנושא. למשל: שירה לירית, שירה אפית, דרמה, מסה, רומן. המילה סוגה משמשת גם לסיווג של טקסטים אחרים (טקסט עיוני, טקסט מדעי וכדומה) וגם לסיווג של יצירות אחרות כגון סרטי קולנוע. את המילה סוגה חידש המשורר יונתן רטוש. המילה נקלטה בקרב אנשי הספרות ובשימוש הכללי, ואומצה באקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"ג (1993).תַּו סֵפֶר (אֵקְס לִיבְּרִיס)
תו ספר הוא תווית המודבקת על ספר ומציינת את שייכותו לאדם מסוים או לאוסף מסוים. המונח הרווח 'אקס ליבריס' (בלטינית: מִן+ספרים) הוא על שום הכיתוב המקובל בתוויות אלו שמשמעו 'מספרֵי', 'מספריו של'. המונח תו ספר נקבע במילון למונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976).כִּתּוּב דַּשׁ
דש בעטיפה של ספר הוא קיפול השוליים אל פנים הכריכה. הטקסט המודפס עליו מכונה 'כיתוב דש', כפי שהטקסט שעל גב הספר מכונה 'כיתוב גב'. דש העטיפה דומה לדש של בגד. את המילה דַּשׁ חידש בן־יהודה על פי המילה הארמית דַּשָּׁא (=דלת) מן התלמוד הבבלי. במקום אחד (בחלק מן הנוסחים) המילה מוזכרת בהקשר של לבישת חלוק, ומתפרשת כחלק בבגד שנועד להידוק פתח הצוואר. המונח כיתוב דש אושר באקדמיה בשנת תשס"ו (2006).מִפְתָּח
מפתח הוא זוג עמודים בספר הנראים זה לצד זה כאשר הספר פתוח. המילה מִפְתָּח מקורה בתנ"ך, ושם משמעה פתיחה. בתקופות מאוחרות קיבלה המילה משמעויות נוספות: בספרות חז"ל מִפְתָּח הוא חלק פתוח בבגד, כגון 'מפתח החלוק'. בעברית החדשה מִפְתָּח משמש בהקשרים שונים, כגון מפתח של מחוּגה, מפתח של צמצם במצלמה, מפתח בגשר (רֶווח בין שני עמודים תומכים), מפתח של איבר (באנטומיה). המילה מפתח כלולה במילון למונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976).תְּמוֹכַת סְפָרִים
הצירוף 'תמוכת ספרים' נקבע במונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976) לציון החפץ ישר־הזווית המשמש לתמיכה בספרים שעל המדף. המילה הראשונה בצירוף – תְּמוֹכָה – נוצרה בעברית החדשה והיא מציינת התקן תומך, כגון קורה או עמוד. תְּמוֹכָה היא צורה אחרת של תּוֹמְכָה – גם היא מן העברית החדשה. המונח 'תמוכת ספרים' לא נקלט, ובפועל משמש בעיקר הצירוף 'תומך ספרים' (ויש המכנים זאת 'מחזיק ספרים'). [post_title] => מילים לשבוע הספר [post_excerpt] => ספרים רבותיי, ספרים! על מונחים עבריים יפים הקשורים לספר העברי – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-12-31 11:31:52 [post_modified_gmt] => 2023-12-31 09:31:52 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5353 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
מילה לכל שנה
WP_Post Object
(
[ID] => 8500
[post_author] => 40
[post_date] => 2013-04-15 09:58:35
[post_date_gmt] => 2013-04-15 06:58:35
[post_content] => במלאת 70 שנים למדינה מובאות כאן 70 מילים שחודשו במהלך השנים – מילה לכל שנה. רוב המילים לקוחות ממילוני האקדמיה, ומקצתן חודשו במסגרות אחרות – לרוב בשיתוף נציגי האקדמיה.
התבוננות במילים יכולה לרמוז על התחומים והנושאים שעמדו במרכז העשייה לאורך השנים.
השנה | המילה | תרגום והסבר | ||
---|---|---|---|---|
1948 תש"ח | שַׂר | מיניסטר; המילה המקראית שר נקבעה תמורת מיניסטר בישיבת הממשלה הראשונה. | ||
1949 תש"ט | אַגְרָה | fee | ||
1950 תש"י | מִרְקָם | טקסטורה; המונח נקבע במילון למונחי קדרות. | ||
1951 תשי"א | תַּבְרוּאָה | sanitation | ||
1952 תשי"ב | תַּאֲגִיד | corporation; המונח חודש בוועדת מינוח משותפת למשרד המשפטים ולוועד הלשון. | ||
1953 תשי"ג | תַּמְלוּגִים | royalties; המונח חודש בוועדה במשרד המשפטים בהשתתפות ועד הלשון. | ||
1954 תשי"ד | מִקְלֶדֶת | keyboard; המונח חודש בתחום המוזיקה. | ||
1955 תשט"ו | פָּגוֹשׁ | טמבון; המונח כלול במילון למונחי המכונית. | ||
1956 תשט"ז | סָחִיר | negotiable | ||
1957 תשי"ז | לִבָּה | core; המונח נקבע במילון למונחי טלפונאות. | ||
1958 תשי"ח | חִבְרוּת | סוציאליזציה | ||
1959 תשי"ט | דַּרְדֶּרֶת | rock fall | ||
1960 תש"ך | הִוּוּן | capitalization | ||
1961 תשכ"א | סִקּוּר (עיתונאי) | coverage; המונח נקבע במקום תרגום השאילה "כיסוי". | ||
1962 תשכ"ב | מִרְקָע | screen | ||
1963 תשכ"ג | מִדְרָג | הייררכייה; מבנה של ארגון לפי סדר הסמכויות והכפיפויות | ||
1964 תשכ"ד | עֲלוּת | cost | ||
1965 תשכ"ה | מָאוֹץ | ספרינט | ||
1966 תשכ"ו | מִמְטָרִים | shower; המונח נקבע במילון למונחי מטאורולוגיה. | ||
1967 תשכ"ז | הַדְמָמָה | עצירה והשבתה של פעולה | ||
1968 תשכ"ח | קַפֶּצֶת | טרַמפולינה | ||
1969 תשכ"ט | יִסּוּף | revaluation | ||
1970 תש"ל | מָשׁוֹב | feedback; המונח נקבע במילון למונחי קשר ואלקטרוניקה. | ||
1971 תשל"א | עַרְפִּיחַ | smog; הלחם של ערפל ופיח | ||
1972 תשל"ב | מֶחְלָף | interchange | ||
1973 תשל"ג | הַדְמָיָה | סימולציה | ||
1974 תשל"ד | גּוֹפָן | פונט, סוג הכתב | ||
1975 תשל"ה | קְלִיף | פורניר | ||
1976 תשל"ו | כּוֹתָר | title. המונח נקבע במילון למונחי ספרנות. | ||
1977 תשל"ז | עִצּוּמִים | סנקציות | ||
1978 תשל"ח | מְרַבִּי | מקסימלי | ||
1979 תשל"ט | תַּרְדֶּמֶת | קוֹמה. המונח נקבע בוועדה למונחי רפואה. | ||
1980 תש"ם | סֻרְגָּה | סוודר | ||
1981 תשמ"א | שְׁדֻלָּה | lobby | ||
1982 תשמ"ב | מְכִירָה בַּהֲמָרָה קְנִיָּה בַּהֲמָרָה | trade-in | ||
1983 תשמ"ג | אִלְחוּשׁ | anaesthesia | ||
1984 תשמ"ד | סַרְכֶּזֶת | צנטריפוגה | ||
1985 תשמ"ה | תַּצְרֵף | פאזל | ||
1986 תשמ"ו | קַלְדָנוּת | typing | ||
1987 תשמ"ז | חֲמָמִית | אינקובטור | ||
1988 תשמ"ח | מְקֻוָּן | online | ||
1989 תשמ"ט | אִגְבּוּר | סינרגיוּת | ||
1990 תש"ן | דִּוּוּר | mailing | ||
1991 תשנ"א | בְּחִירוֹת מַקְדִּימוֹת | פריימריס | ||
1992 תשנ"ב | טִפְלוּל | manipulation | ||
1993 תשנ"ג | יַעֶפֶת | ג'ט לג. המילה יעפת משלבת בין יָעֵף (=עָיֵף) ובין יַעַף (תעופה). | ||
1994 תשנ"ד | קְדִימוֹן | "פרומו" | ||
1995 תשנ"ה | יְדוּעָן | סלבריטי | ||
1996 תשנ"ו | הַעֲצָמָה | empowerment | ||
1997 תשנ"ז | מִזְכֶּה | קרדיט; ציון שמו של מי שהשתתף בעשיית יצירה, כגון מִשדר או ספר | ||
1998 תשנ"ח | פְּנִימַאי | רופא פנימי | ||
1999 תשנ"ט | פֻּנְדָּה | פאוץ' | ||
2000 תש"ס | קַיָּמוּת | sustainability | ||
2001 תשס"א | צַהֲלוּלִים | קולות שמחה המקובלים בתרבות המזרח | ||
2002 תשס"ב | מִרְשֶׁתֶת | רשת תקשורת כלל־עולמית, internet | ||
2003 תשס"ג | מַדְגֵּשׁ | מרקר | ||
2004 תשס"ד | יִשּׂוּמוֹן | אפליקציה בטלפונים חכמים | ||
2005 תשס"ה | סַחְרִיר | סְפִּין | ||
2006 תשס"ו | חֲפִיץ | gadget | ||
2007 תשס"ז | פַּצְחָן | hacker | ||
2008 תשס"ח | עֶקֶר בַּיִת | צורת זכר של עקרת בית | ||
2009 תשס"ט | נַוְטָן | GPS navigator; התקן מערכת איכון המשמש לניווּט | ||
2010 תש"ע | מְנַהֵל מֵיזָם | פרויקטור | ||
2011 תשע"א | יַצְגָן | פרזנטור; אדם, לרוב ידוען, המייצג גוף מסחרי במסע פרסום | ||
2012 תשע"ב | מַעֲמָת | דיבייטינג; תחרות מאורגנת של ויכוחים במוסדות חינוך וכדומה | ||
2013 תשע"ג | רֹאשַׁת ממשלה | האקדמיה החליטה שאפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, כגון רֹאשַׁת ממשלה, ראשת עיר | ||
2014 תשע"ד | סוֹכֵכָה | גזיבו; סככה ניידת להגנה מפני השמש או מפני גשם ורוחות | ||
2015 תשע"ה | זְלֹלֶת | ג'אנק פוד; במילה זלולת חָברו זלילה וזוֹל, והיא שקולה במשקל פְּסֹלֶת. | ||
2016 תשע"ו | בִּיּוּשׁ | שיימינג ברשתות החברתיות | ||
2017 תשע"ז | טִיסַת חֶסֶךְ | טיסת לואו קוסט; הצירוף 'טיסת חסך' נבנה בדגם הצירוף טיסת שֶׂכֶר. | ||
2018 תשע"ח | הֶסְכֵּת | פודקאסט; המילה נקבעה בשיתוף עם תאגיד השידור. |
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
במבט היסטורי
שכיחות הערך כּוֹתָר ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות
- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0