הדף בטעינה

על הצירוף כַּדּוּר הָאָרֶץ

במילון

 (ללא ניקוד: כדור הארץ)

הגדרה

  • הארץ כולה (על שם צורתה הגֵאומטרית)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של כדורגל

גלגוליו של כַּדּוּר

WP_Post Object
(
    [ID] => 5181
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2014-07-09 11:05:15
    [post_date_gmt] => 2014-07-09 08:05:15
    [post_content] => המילה כַּדּוּר מוכרת לכולנו משחר הילדות ורגילה בלשוננו בהקשרים רבים. כבר בתקופת חז"ל רָווח השימוש במילה זו, ואפילו בהקשר של משחק: "כגון אילו שמשחקין בכדור ברשות הרבים" (תוספתא שבת י, י). במדרש על הפסוק "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת" (קהלת יב, יא) אף נמשלה התורה העוברת במסורת לכדור הנמסר מיד ליד במשחק של ילדוֹת: "כדרבונותככדור הזה בין הבנות. מה הכדור הזה מקלטת [= עוברת?] מיד ליד וסופה לנוח ביד אחד – כך משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים" (ירושלמי סנהדרין י:א, כח ע"א ועוד).

ומניין התגלגל הכדור ללשון חז"ל? בשאלה זו חלוקות הדעות. לכאורה המילה מצויה פעמיים בספר ישעיהו: "צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה, כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם" (כב, יח), "וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב וַהֲקִימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹת" (כט, ג). במדרש ויקרא רבה (ה, ה) אכן נתפרשה התיבה 'כדור' שבפסוקים אלו על פי המילה כַּדּוּר של לשון חז"ל, וכך ביארו את הכתוב גם כמה פרשנים ומדקדקים בימי הביניים כגון רס"ג ורד"ק.

אך לדעת רבים – בעבר וכיום – אין מדובר כאן כלל במילה כַּדּוּר, כי אם במילה דּוּר בצירוף כ' היחס: כַּדּוּר = 'כמו (ה)דוּר'. המילה דּור מוכרת גם היא מספרות חז"ל, כנראה במשמע שפה עגולה – בעיקר במלאכת קליעת סלים. השורש דו"ר מציין דברים עגולים בכמה מן הלשונות השמיות, ואף בעברית עצמה – כגון במילה מְדוּרָה (עצים בוערים המסודרים בעיגול). לפי זה "וְחָנִיתִי כַדּוּר" פירושו 'אחנה עלייך כמו דור', כלומר 'אכתר אותך'. פרשנות זו מתיישבת טוב יותר עם הֶקשר המילה בפסוק זה, שכן כפי שכתב המדקדק הנודע דונש בן לברט: "אילו היה הכף מן יסוד המלה היו אומרים ככדור" (תשובות דונש על רבי סעדיה גאון, תשובה קא).

יש הסוברים כי המילה כַּדּוּר אכן נולדה מתוך פרשנות מוטעית לכתובים בישעיהו. אך במחצית השנייה של המאה העשרים – עם גילוי כתבי אוגרית – התחזקה הסברה שמדובר בכל זאת במילה שמית קדומה. באחד מן הלוחות (המתוארכים למאה הי"ד לפני הספירה) נאמר על האלה ענת הנוקמת באויביה: "תחתה ככדרת רא[ש]". חוקר המקרא משה דוד קאוסטו הציע לתרגם זאת "תחתיה ככדורים ראשים" והסברו: "הראשים שכרתה ענת מוטלים תחת רגליה ככדורי משחק".

כך או כך דורות רבים יש לכדור מקום של כבוד בלשוננו – ולא רק במגרש. כבר בתלמוד הירושלמי נאמר "שהעולם עשוי ככדור" (עבודה זרה ג:א, מב ע"ג), ובימי הביניים נוצר הצירוף "כדור הארץ". בעברית החדשה נוספה למילה כַּדּוּר המשמעות 'קליע', ובלשון הדיבור כַּדּוּר הוא גם גלולת מרפא. מן הכדור נולד בימי הביניים שם התואר כַּדּוּרִי, ובימינו נוצרו כַּדּוּרִית (המונח התקני כיום הוא 'תא דם'), כַּדֹּרֶת ("באולינג") ואף הפועל כִּדְרֵר.

[post_title] => גלגוליו של כַּדּוּר [post_excerpt] => לקראת משחקי גביע העולם בכדורגל, טוב לדעת כי כבר בתקופת חז"ל רָווח השימוש במילה כַּדּוּר, ואפילו בהקשר של משחק: "כגון אילו שמשחקין בכדור ברשות הרבים" (תוספתא). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%92%d7%9c%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%9b%d7%93%d7%95%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-08-02 14:46:37 [post_modified_gmt] => 2022-08-02 11:46:37 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5181 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

לקראת משחקי גביע העולם בכדורגל, טוב לדעת כי כבר בתקופת חז"ל רָווח השימוש במילה כַּדּוּר, ואפילו בהקשר של משחק: "כגון אילו שמשחקין בכדור ברשות הרבים" (תוספתא).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור כוכבי לכת לתד אותיות בעברית והכיתוב: עברית בחלל

אסטרונומיה שימושית

WP_Post Object
(
    [ID] => 7541
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2012-01-01 14:54:37
    [post_date_gmt] => 2012-01-01 12:54:37
    [post_content] => כּוֹכָב – star
גוף שמימי כדורי המפיץ אור. הכוכבים ברובם הם כדורים לוהטים של גז ופלזמה. השמש שלנו היא כוכב.


כּוֹכַב שֶׁבֶת – fixed star כוכב הנראה כקבוע במקומו בשמי הלילה. מקור הצירוף בימי הביניים.
כּוֹכַב לֶכֶת – planet פְּלָנֵטָה; גרם שמיים בעל צורה כדורית הנמצא במסלול סביב השמש או סביב כוכב אחר, ואיננו בעל אור עצמי. כוכבי הלכת נראים כהולכים ברקיע על רקע כוכבי השבת, ומכאן שמם. הצירוף כוכב לכת מקורו בימי הביניים.
מַזָּל – zodiac sign כל אחת ואחת משתים עשרה קבוצות הכוכבים המצויות בפס בשמיים המשתרע משני צדי המִלְקֶה ("גלגל המזלות"). המאמינים באסטרולוגיה מייחסים למזלות השפעה על גורל האדם.
קְבוּצַת כּוֹכָבִים – constellation כוכבים מספר הנראים כקבוצה אחת בעלת צורה מסוימת, כגון אוריון, הדובה הגדולה.
מוֹפְעֵי הַיָּרֵחַ – phases of the moon פָזוֹת הַיָּרֵחַ; מגוון צורותיו המוארות של הירח במהלך החודש.
מִלְקֶה  – ecliptic קו דמיוני של מסלול השמש על פני ספֵרת השמיים. המישור שבו מקיף כדור הארץ את השמש. המלקה קרוי כך משום שליקוי חמה או לבנה ייתכן רק בעת שהשמש, כדור הארץ והירח מצויים על קו ישר אחד הנח במישור זה.
כּוֹכַב חַמָּה – mercury כוכב הלכת הראשון בסדרו מן השמש החוצה. במקורות הקדומים נקרא כּוֹכָב. השם כוכב חמה, המשמש מימי הביניים, הוא על שום היותו כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.
נֹגַהּ – venus כוכב הלכת השני בקרבתו לשמש. השם נֹגַהּ, שפירושו אור, ניתן לו בשל היותו כוכב הלכת הבהיר ביותר במערכת השמש. נוגה נראה בזוהרו בשעות הערב או לפנות בוקר, ולפיכך חשבו הקדמונים שמדובר בשני כוכבים שונים. ייתכן שהשמות המקראיים הקדומים אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר והֵילֵל בֶּן שַׁחַר מכוונים גם הם לכוכב לכת זה. בכמה מקורות יהודיים משמש גם השם כּוֹכֶבֶת. ראו גם: לשפוך אור על נוגה
כַּדּוּר הָאָרֶץ – earth כוכב הלכת שלנו, השלישי בקרבתו לשמש, נקרא בעברית על פי שמו הלועזי Terra ('ארץ' בלטינית). הקדמונים לא ראו בו כלל כוכב לכת, אלא מרכז שכל העולם סובב סביבו, ולפי תפיסתם העולם נחלק לשני חלקים: ארץ ושמיים – כלומר האדמה שאנו חיים עליה לעומת כל השאר. ראו גם: גלגוליו של כדור
מַאֲדִים – mars כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש. נקרא על שם צבעו האדמדם הנובע מתחמוצות ברזל רבות שעל פניו (בדומה לאדמת החמרה המוכרת לנו מכדור הארץ). שמו הלועזי מרס הוא על שם אל המלחמה הרומי, כנראה משום שאדום מסמל שפיכות דמים.
צֶדֶק – jupiter כוכב הלכת החמישי בקרבתו לשמש. מקור שמו של כוכב הלכת צדק איננו ברור, אך ייתכן שיש קשר קדום בינו ובין השם הלועזי יופיטר – ראש האלים במיתולוגיה הרומית הממונה על החוק והצדק (מקבילו של האל היווני זאוס). הגמרא במסכת שבת דורשת על כוכב הלכת צדק את הפסוק בישעיהו מא, ב: "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ". יש המזהים גם את השם המקראי גָּד עם כוכב לכת זה.
שַׁבְּתַאי – saturn כוכב הלכת השישי בקרבתו לשמש. שבתאי ידוע בזכות הטבעת המקיפה אותו, העשויה גושי קרח. יש הסוברים שהוא מכונה כך על שום היותו כוכב הלכת האיטי ביותר שנראה בעת העתיקה שכביכול שובת מתנועה. לפי דעה אחרת השם שבתאי קשור ליום השבת, בדומה לכוכב הלכת סטורן הנקשר בשביעי מימות השבוע (בכמה מלשונות אירופה קרוי עד היום יום שבת על שמו של סטורן, כגון Saturday באנגלית. לשיטה זו קשה לדעת אם השם שבתאי הוא תרגום של השם הרומי, או שמא מדובר בגלגול של שם שמי קדום).
אוֹרוֹן – uranus כוכב הלכת השביעי בקרבתו לשמש. שמו העברי נקבע במיזם "כוכב עברי נולד", ומשמעו 'אור קטן' – על שם האור החיוור שלו כפי שהוא נראה מכדור הארץ. השם אוֹרוֹן קרוב בצלילו לשם אוּרָנוּס ומסייע בזכירתו. ראו גם: מילים של אור.
רַהַב – neptune כוכב הלכת השמיני בקרבתו לשמש. השם העברי נקבע במיזם "כוכב עברי נולד" בזיקה לנֶפְּטון, הוא אל הים. רַהַב במסורת היהודית הוא "שָׂרוֹ של ים". כך למשל מתפרש בתלמוד הבבלי הפסוק "בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב" (איוב כו, יב) כמתאר את הניצחון על שר הים. השם רַהַב טעון קונוטציות מיתולוגיות כמו השם הלטיני. [post_title] => אסטרונומיה שימושית [post_excerpt] => כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורון ורהב - כוכבי הלכת בעברית ועוד כמה מונחים מתחום האסטרונומיה [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => 7541 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-03-02 17:07:26 [post_modified_gmt] => 2021-03-02 15:07:26 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7541 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורון ורהב - כוכבי הלכת בעברית ועוד כמה מונחים מתחום האסטרונומיה
המשך קריאה >> המשך קריאה >>