WP_Post Object
(
    [ID] => 51440
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2021-05-27 13:54:29
    [post_date_gmt] => 2021-05-27 10:54:29
    [post_content] => כשאנחנו רוצים לומר שעשינו משהו בידינו ממש אנחנו עשויים לומר: 'עשיתי זאת במו ידיי'.

מניין לנו המילה בְּמוֹ?

בְּמוֹ כמוה כמילה כְּמוֹ. שתיהן מורכבות ממילת יחס – בְּ, כְּ – בתוספת הרכיב מוֹ. בתנ"ך יש גם לְמוֹ (לְ + מוֹ).[1] הרכיב מוֹ מקורו במילה השמית mā (מכאן גם מילת השאלה מָה), והוא לעצמו חסר משמעות. כשם שאין הבדל משמעות בין כְּ ובין כְּמוֹ, כך בְּמוֹ אינו אלא בְּ, ולְמוֹ פירושו לְ.

בְּמוֹ ולְמוֹ הן צורות נדירות בלשון המקרא, ומצויות בלשון השירה (לְמוֹ – רק באיוב, בְּמוֹ – בישעיהו, בתהלים ובאיוב). הינה כמה דוגמאות:

 	
"כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי, וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ, כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה, וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ" (ישעיהו מג, ב)
 	
" כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת, כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר, לִירוֹת בְּמוֹ אֹפֶל לְיִשְׁרֵי לֵב" (תהלים יא, ב)
 	
"הֵן קַלֹּתִי מָה אֲשִׁיבֶךָּ יָדִי שַׂמְתִּי לְמוֹ פִי" (איוב מ, ד).

‍‍בימינו המילה 'במו' באה בעיקר עם איברי גוף ומשמשת להדגשה: 'במו פיו', 'במו אוזניכם', 'במו עיניה', 'במו ידיי'. אם כן כאמור בצירוף 'במו ידיי' הכוונה 'בידיי ממש', 'בידיים שלי עצמן'.

_________________________________________________
[1] בתנ"ך יש גם הצורה השירית לָמוֹ (בהטעמת מלעיל) במשמעות 'לָהֶם', כגון "יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאׇהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ" (בראשית ט, כז).
    [post_title] => במו ידיי
    [post_excerpt] => כשאנחנו רוצים לומר שעשינו משהו בידינו ממש אנחנו עשויים לומר: 'עשיתי זאת במו ידיי'. מניין לנו המילה בְּמוֹ?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%9e%d7%95-%d7%99%d7%93%d7%99%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-06-10 10:02:04
    [post_modified_gmt] => 2021-06-10 07:02:04
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=51440
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 3623
    [post_author] => 12
    [post_date] => 2014-04-09 08:49:34
    [post_date_gmt] => 2014-04-09 05:49:34
    [post_content] => 
במרכז ההגדה של פסח ניצב סיפור יציאת מצרים המבוסס על דרשות וביאורים לפסוקים מן התורה. בהגדות רבות, ובייחוד בהגדות אשכנזיות, בא לפני ציטוטי הפסוקים הביטוי "כְּמָה שנאמר" – לעומת "כְּמוֹ שנאמר" בהגדות אחרות. נשאלנו כיצד נכון להגות את המילה 'כמה' בביטוי זה.
הביטוי כְּמָה שֶׁ־ זהה אומנם במשמעו לביטוי כְּמוֹ שֶׁ־, אך נבדל ממנו בהגייתו: אין מדובר בקמץ קטן כפי שיש הטועים לחשוב, אלא בקמץ רגיל שתנועתו a. כלומר ההגייה הנכונה היא kema.
מקורה של הצורה כְּמָה או כְּמָא בלשון הארמית. צורה זו מוכרת למשל מתרגום אונקלוס לתורה שבו היא מופיעה תמורת המילה כְּמוֹ (אך בצורות הנוטות הבסיס הוא כְּוָת־, כגון כְּוָתֵיהּ).
השימוש בצורה כְּמָה בטקסטים עבריים קדום למדי. באחת מאיגרות בר־כוכבא נכתב "כמה שעסתי" כלומר 'כמו שעשיתי'. בספרות חז"ל אפשר למצוא את שתי הנוסחאות 'כמה שנאמר' ו'כמו שנאמר', ולפי מאגרי מפעל המילון ההיסטורי 'כמה שנאמר' מתועד במסירות של חיבורים מוקדמים יותר.
בנוסח התפילה האשכנזי 'כמה' במשמעות 'כמו' מופיעה לא רק בהגדה של פסח אלא גם בתפילות הימים הנוראים: "כמה שידענו", "כמה שכתוב", "כמה שהבטחתנו".
הערה: לצד הניקוד כְּמָה על פי הארמית מוצאים בכתבי היד ובמחזורים את הניקוד כְּמַה ואף את הניקוד כַּמָּה בהשפעת ניקודה של מילת השאלה כַּמָּה (=איזו כמות).
    [post_title] => כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר
    [post_excerpt] => 
 בהגדות רבות, ובייחוד בהגדות אשכנזיות, בא לפני ציטוטי הפסוקים הביטוי "כְּמָה שנאמר" – לעומת "כְּמוֹ שנאמר" בהגדות אחרות. נשאלנו כיצד נכון להגות את המילה 'כמה' בביטוי זה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%a0%d7%90%d7%9e%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-04-13 12:15:28
    [post_modified_gmt] => 2023-04-13 09:15:28
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=3623
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

 בהגדות רבות, ובייחוד בהגדות אשכנזיות, בא לפני ציטוטי הפסוקים הביטוי "כְּמָה שנאמר" – לעומת "כְּמוֹ שנאמר" בהגדות אחרות. נשאלנו כיצד נכון להגות את המילה 'כמה' בביטוי זה.

WP_Post Object
(
    [ID] => 2645
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2014-03-05 14:43:13
    [post_date_gmt] => 2014-03-05 12:43:13
    [post_content] => כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו מילות יחס בהצטרפם אל מילת יחס יסודית יותר, כגון איברי גוף האדם: לְיַד, עַל יַד; לְרֶגֶל; לִפְנֵי, מִפְּנֵי (מן פָּנִים); לְפִי (מן פֶּה) ועוד.

מילות היחס נחלקות בנטייתן לשתי קבוצות: נטייה על דרך שמות עצם ביחיד ונטייה על דרך שמות עצם ברבים.
נטייה על דרך היחיד
את נטיית מילות היחס על דרך שם עצם ביחיד נדגים בהשוואת נטיית השם סוּס ומילת היחס בִּשְׁבִיל:




מדבר
נוכח
נוכחת
נסתר
נסתרת


סוּס
סוסִי
סוסְךָ
סוסֵךְ
סוסוֹ
סוסָהּ


בִּשְׁבִיל
בשבילִי
בשבילְךָ
בשבילֵךְ
בשבילוֹ
בשבילָהּ







מדברים
נוכחים
נוכחות
נסתרים
נסתרות


סוּס
סוסֵנוּ
סוסְכֶם
סוסְכֶן
סוסָם
סוסָן


בִּשְׁבִיל
בשבילֵנוּ
בשבילְכֶם
בשבילְכֶן
בשבילָם
בשבילָן



על דרך היחיד נוטות גם מילות היחס האלה: אֵצֶל, בִּגְלַל, בַּעֲבוּר, בְּעַד, בְּתוֹךְ, זוּלַת, לְיַד, כְּמוֹת, לְמַעַן, לְעֻמַּת, לִקְרַאת, לְשֵׁם, מוּל, נֶגֶד, נֹכַח, עַל יַד.

כמה מילות יחס יסודיות שונות בנטייתן בגופים נוכחת ומדברים, והן נוטות בקמץ ולא בצירי: ב (בָּךְ, בָּנוּ), ל (לָךְ, לָנוּ), עם (עִמָּךְ, עִמָּנוּ); את במשמעות 'עִם' (אִתָּךְ, אִתָּנוּ); כך גם ציין המושא את (אוֹתָךְ, אוֹתָנוּ).

בנטיית הנסתרים והנסתרות של כמה מילות יחס מופיע כינוי הגוף הארוך 'הם', 'הן': ל ( לָהֶם, לָהֶן), ב (בָּהֶם, בָּהֶן לצד בָּם, בָּן), עם (עִמָּהֶם, עִמָּהֶן לצד עִמָּם, עִמָּן).
נטייה על דרך הרבים
מילות יחס אחרות נוטות כשם עצם ברבים, ובלי כינוי הגוף הן זהות בצורתן לשם עצם במעמד נסמך רבים. נדגים זאת בצורת הרבים סוּסִים (סוּסֵי־) ובמילת היחס כְּלַפֵּי:





מדבר
נוכח
נוכחת
נסתר
נסתרת


סוּסִים
סוּסֵי-
סוּסַי
(סוסיי)
סוסֶיךָ
סוּסַיִךְ
(סוסייך)
סוסָיו
סוסֶיהָ


כְּלַפֵּי
כלפַּי
(כלפיי)
כלפֶּיךָ
כלפַּיִךְ
(כלפייך)
כלפָּיו
כלפֶּיהָ








מדברים
נוכחים
נוכחות
נסתרים
נסתרות


סוּסִים
סוּסֵי-
סוסֵינוּ
סוסֵיכֶם
סוסֵיכֶן
סוסֵיהֶם
סוסֵיהֶן


כְּלַפֵּי
כלפֵּינוּ
כלפֵּיכֶם
כלפֵּיכֶן
כלפֵּיהֶם
כלפֵּיהֶן



על דרך הרבים נוטות גם מילות היחס בִּידֵי, עַל יְדֵי, בִּלְעֲדֵי, לְגַבֵּי, לִפְנֵי. מבחינה היסטורית מדובר במילים שהסתיימו בעיצור יו"ד שהפך אם קריאה.

המילים עַל, עַד ואֶל שייכות גם הן לקבוצת המילים הזאת, ואת היו"ד אפשר לראות בצורותיהן הקדומות: עֲלֵי, עֲדֵי, אֱלֵי. גם מילות היחס תַּחַת ואַחַר נוטות על דרך הרבים – אולי מתוך היקש לניגודיהן עַל ולִפְנֵי (לפי הסבר זה הצורה אַחֲרֵי נוצרה מן הצורה אַחַר ולא להפך). מילת היחס תַּחַת נוטה גם על דרך היחיד (תַּחְתָּם וגם תַּחְתֵּיהֶם).

* ללוחות הנטייה המלאים של מילות היחס ראו "לוחות נטיית השם".
נטיות מיוחדות
בֵּין
למילת היחס בֵּין נטייה מעורבת: בגופי היחיד על דרך היחיד – בֵּינִי, בֵּינְךָ, בֵּינֵךְ, בֵּינוֹ, בֵּינָהּ; בגופי הרבים על דרך הרבים – בֵּינֵינוּ, בֵּינֵיכֶם, בֵּינֵיכֶן, בֵּינֵיהֶם, בֵּינֵיהֶן. בגוף שלישי רבים ורבות משמשת גם הנטייה על דרך היחיד – בֵּינָם, בֵּינָן, ובימינו מקובל להשתמש בצורות אלו בעיקר במבנים 'בינם ובינם', 'בינם לבין עצמם' וכדומה.
כְּמוֹ
במילית כְּמוֹ נוסף למילת היחס כ הרכיב הקדום 'מוֹ', ובצורות הנוטות הוא נמצא תמיד. למילית זו נוספים כינויים ארוכים, וחלק מן הנטיות מיוחדות: כָּמוֹנִי, כָּמוֹךָ, כָּמוֹךְ, כָּמוֹהוּ, כָּמוֹהָ, כָּמוֹנוּ, כְּמוֹכֶם, כְּמוֹכֶן, כְּמוֹהֶם, כְּמוֹהֶן. לצד כְּמוֹ משמשת הצורה כְּמוֹת שירשנו מלשון חז"ל. נטייתה על דרך היחיד: כְּמוֹתִי, כְּמוֹתָם וכיו"ב.
מִן
בנטיית המילית מִן הנו"ן נבלעת ובמקומה בא דגש (למשל מִכֶּם). בחלק מן הנטייה מילת היחס מוכפלת (למשל מִמֶּנִּי = מִן+מִן+נִי).

הנטייה המלאה: מִמֶּנִּי, מִמְּךָ, מִמֵּךְ, מִמֶּנּוּ, מִמֶּנָּה, מִמֶּנּוּ (=מאיתנו), מִכֶּם, מִכֶּן, מֵהֶם, מֵהֶן.

בגופים נסתר ונסתרת משמשות לעתים בלשון הגבוהה הצורות הֵימֶנּוּ והֵימֶנָּה שירשנו מלשון חז"ל.
לְפִי
מילת היחס לְפִי מסתיימת בתנועה, ולכן יש לה נטייה מיוחדת: לְפִי, לְפִיךָ, לְפִיךְ, לְפִיו, לְפִיהָ, לְפִינוּ, לְפִיכֶם, לְפִיכֶן, לְפִיהֶם, לְפִיהֶן.
עמדי
לצד הצורות הנוטות של עִם משמשות גם צורות כגון עִמָּדִי, עִמָּדוֹ.
תיקון שגיאות נפוצות בנטיית מילות היחס:
אֶתְכֶם, אֶתְכֶן (ולא אותכם, אותכן) – נטיות אלו של ציין המושא 'את' שונות מן הנטיות האחרות שבהן יש חולם (אוֹתִי, אוֹתְךָ), כנראה משום שהן בעלות מבנה הברתי שונה (ההברה הראשונה סגורה). נעיר כי הצורה "אוֹתְכֶם" מתועדת במקרא פעם אחת בלבד (יהושע כג, טו), לעומת כשלוש מאות פעמים אֶתְכֶם.[1]

אוֹתָךְ, אִתָּךְ (ולא אותֵך, אתֵך) – כמו לָךְ, בָּךְ. השיבוש נובע מהיקש לנטייה הרגילה של מילות היחס על דרך היחיד (בגללֵך, לידֵך).

אֶצלֵךְ (ולא אצלָך) – מילת היחס אצל נוטה לפי נטיית היחיד הרגילה (כמו בגללֵך).

אֶצְלָם, בִּשְׁבִילָם (ולא אצלהם, בשבילהם) – מילות יחס אלו נוטות על דרך היחיד.

עָלַיִךְ, אֵלַיִךְ, בִּלְעָדַיִךְ (ולא עלֵיך, אלֵיך, בלעדֵיך) – מילות יחס אלו נוטות על דרך הרבים. בכתיב חסר הניקוד: עלייך, אלייך, בלעדייך.

מִמֶּנּוּ, הֵימֶנּוּ (ולא ממנוֹ, הימנוֹ) – מקור השורוק בכינוי הארוך ־הוּ. בדומה לכך גם אֵינֶנּוּ, עוֹדֶנּוּ (ולא איננוֹ, עודנוֹ).

כְּמוֹהֶם, כְּמוֹכֶם (ולא כָּמוהם, כָּמוכם) – לפי כללי הדקדוק המילים מוטעמות בהברה האחרונה (־ֶהם, ־כֶם), ולכן תנועת ההברה הראשונה מתקצרת לשווא.

אֲלֵיכֶם, אֲלֵיהֶם (ולא אֵליכם, אֵליהם) – בגלל המרחק מן ההברה המוטעמת הצירי באל"ף הופך לחטף פתח.

בינינו, ביניכם-ן, ביניהם-ן (ולא ביננו, בינכם, בינהם) – נטיות אלו הן על דרך הרבים, ולכן יש לכתוב יו"ד לפני הכינויים (כמו סוסינו – הסוסים שלנו).

 
_________________
[1] לצד הצורות הצפויות אוֹתָם ואוֹתָן יש במקרא אֶתְהֶם (חמש פעמים) ואֶתְהֶן (שלוש עשרה פעמים), ואף פעם אחת אוֹתְהֶם ואוֹתְהֶן ביחזקאל.




    [post_title] => נטיית מילות היחס
    [post_excerpt] => מילות היחס נחלקות בנטייתן לשתי קבוצות: נטייה על דרך שמות עצם ביחיד ונטייה על דרך שמות עצם ברבים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a0%d7%98%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%97%d7%a1
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-09-29 21:35:48
    [post_modified_gmt] => 2022-09-29 18:35:48
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=2645
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)