הדף בטעינה

על המילה חֲמִשָּׁה

במילון

 (ללא ניקוד: חמישה)
חלק דיברשם מספר
שורשחמשׁ
נטייהחֲמֵשֶׁת־, חֲמִשְׁתָּם לכל הנטיות

הגדרה

  • שם המספר המונה 5 בזָכר (בנטייה גם לנקבה)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

באים לידי ביטוי

"חמישה לחמש" – על רגעים ודקים

WP_Post Object
(
    [ID] => 94575
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-06-20 14:29:07
    [post_date_gmt] => 2024-06-20 11:29:07
    [post_content] => בציון השעה רגילים בפי רוב הדוברים ניסוחים כגון 'חמישה לחמש',  שבהם המספר המציין את הדקות בא דווקא בצורת זכר. ניסוחים אלו משקפים כנראה נוהגי לשון שהיו רגילים כאן בדורות קודמים.
[presto_player id=94625]
    [post_title] => "חמישה לחמש" – על רגעים ודקים
    [post_excerpt] => בציון השעה רגילים בפי רוב הדוברים ניסוחים כגון 'חמישה לחמש',  שבהם המספר המציין את הדקות בא דווקא בצורת זכר. ניסוחים אלו משקפים כנראה נוהגי לשון שהיו רגילים כאן בדורות קודמים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%a9-%d7%a2%d7%9c-%d7%a8%d7%92%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%93%d7%a7%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-02 20:22:17
    [post_modified_gmt] => 2024-07-02 17:22:17
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=94575
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

בציון השעה רגילים בפי רוב הדוברים ניסוחים כגון 'חמישה לחמש',  שבהם המספר המציין את הדקות בא דווקא בצורת זכר. ניסוחים אלו משקפים כנראה נוהגי לשון שהיו רגילים כאן בדורות קודמים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור זרוע מושטת עם שעון יד הכיתוב: חמישה לחמש

חמישה לחמש, שתיים ועשרה

WP_Post Object
(
    [ID] => 7506
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2014-11-05 11:08:55
    [post_date_gmt] => 2014-11-05 09:08:55
    [post_content] => בניסוחים הרווחים 'חמישה לחמש', 'שתיים ועשרה' ודומיהם המספר המציין את הדקות בא בצורת הזכר – אף שהמין הדקדוקי של המילה דַּקָּה הוא כמובן נקבה.

נוהַג הלשון הזה הוא ככל הנראה שריד לימים עברו שבהם יחידת הזמן 'דקה' נקראה בשם אחר, וליתר דיוק בשמות אחרים. השם המוכר יותר הוא רֶגַע. בלשון המקורות רֶגַע הוא זמן קצר מאוד, כפי שנאמר בתלמוד הירושלמי: "הרגע – כהרף עין" (ברכות א:א, ב ע"ד). בדורות מאוחרים, כשנוצר צורך במונח לציון 'אחת חלקי שישים משעה', החלה לשמש במשמעות זו המילה רֶגַע. קדם לכך שימוש כללי יותר במילה כפרק זמן הקטן משעה במדרג ביטויי הזמן. המילה רגע במשמעות 'דקה' הייתה מקובלת עד לדורות האחרונים, ועדיין נשמעת פה ושם.

מילה נוספת שיוחדה לציון אחד משישים של שעה היא דַּק. מילה זו מצאה את דרכה אל השירה העברית:

תבל זו רבה ודרכים בה רב / נפגשות לדק נפרדות לעד (רחל, זמר נוגה)

הֵן עיניי למדו לחייך וחדלו משכבר / לזרז על לוח שעון את מרוץ הדקים (לאה גולדברג, ימים לבנים).

בעת החדשה החלה לשמש לצד המילה דַּק צורת הנקבה דַּקָּה. שתי הצורות הן ביסודן שמות תואר, ושתיהן נבחרו לציון יחידת הזמן בהשפעת המילה הערבית دقيقة (דַקִיקַה), וכן בהשפעת המילה הלטינית minuta שמשמעה המילולי 'קטנה' (כך גם נוצרה המילה שְׁנִיָּה על פי secunda הלטינית). גם המילה הערבית היא ביסודה שם תואר. בסופו של דבר גברה הדַּקָּה – אולי בהשראת צורות הנקבה دقيقة, minuta ושָׁעָה. אך הרֶגַע והדַּק שנהגו כאן בעבר הותירו את חותמם בתבניות השגורות 'חמישה לחמש', 'שתיים ועשרה' וכדומה. תופעה דומה יש גם בתחום הכסף: הגְּרוש (בזכר) אומנם הוחלף באגורה (בנקבה), אך נותר לו זכר בניסוחים דוגמת 'שקל ועשרה'. נוהגי הלשון האלה מושרשים מאוד בדיבור, וספק אם יש טעם לראות בהם שיבוש של ממש ולהיאבק בהם. ואולם המקפידים בלשונם יעדיפו 'חמש דקות לחמש', 'שתיים וחמש דקות' וכדומה.

'דקים' ו'רגעים' בעיתונות העברית של ראשית המאה העשרים:

'דקים' ו'רגעים' בעיתונות העברית של ראשית המאה העשרים   [post_title] => חמישה לחמש, שתיים ועשרה [post_excerpt] =>

בניסוחים הרווחים 'חמישה לחמש', 'שתיים ועשרה' ודומיהם המספר המציין את הדקות בא בצורת הזכר – אף שהמין הדקדוקי של המילה דַּקָּה הוא כמובן נקבה.

[post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%a9-%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-04 00:45:01 [post_modified_gmt] => 2023-08-03 21:45:01 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7506 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בניסוחים הרווחים 'חמישה לחמש', 'שתיים ועשרה' ודומיהם המספר המציין את הדקות בא בצורת הזכר – אף שהמין הדקדוקי של המילה דַּקָּה הוא כמובן נקבה.


המשך קריאה >> המשך קריאה >>

הלכה ומנהג בייעוץ האקדמיה לציבור

WP_Post Object
(
    [ID] => 6062
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2012-05-08 11:54:33
    [post_date_gmt] => 2012-05-08 08:54:33
    [post_content] => לקריאת המאמר

במאמר מוסברים העקרונות המנחים את המזכירות המדעית של האקדמיה במתן תשובות לציבור, ומובאות דוגמאות לשאלות ותשובות: מעמד הצירופים 'ניסוי וטעייה', 'ניסוי ותהייה'; מעמדן של צורות בבניין נפעל דוגמת נֶאֱבַד ונִכְבָּה - שיש כנגדן צורות בבניין קל באותה משמעות; תקניות ביטויי זמן כמו 'שלוש ועשרה' אף שמדובר ב'עשר דקות'.

[post_title] => הלכה ומנהג בייעוץ האקדמיה לציבור [post_excerpt] => במאמר מוסברים העקרונות המנחים את המזכירות המדעית של האקדמיה במתן תשובות לציבור והם מודגמים בשאלות על 'ניסוי ותהייה'; נֶאֱבַד ונִכְבָּה, 'שלוש ועשרה'. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%92-%d7%91%d7%99%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a5-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-08-03 02:54:08 [post_modified_gmt] => 2019-08-02 23:54:08 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6062 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

במאמר מוסברים העקרונות המנחים את המזכירות המדעית של האקדמיה במתן תשובות לציבור והם מודגמים בשאלות על 'ניסוי ותהייה'; נֶאֱבַד ונִכְבָּה, 'שלוש ועשרה'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך חֲמִשָּׁה 1 (שם המספר לזכר) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>