WP_Post Object
(
[ID] => 1530
[post_author] => 40
[post_date] => 2013-11-19 13:21:56
[post_date_gmt] => 2013-11-19 11:21:56
[post_content] =>
"האוכל כאן נורא טעים!"
"מה פתאום?! הוא נורא ואיום".
המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות:
- רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'.
- מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה', 'התעצבנתי נורא'.
המשמעות השנייה רגילה בעיקר בלשון הדיבור, ואילו בלשון התקנית מוטב להימנע ממנה. במקום 'נורא יפה' או 'יפה נורא' מומלץ לנקוט 'יפה מאוד' או 'יפה ביותר' (רצוי שהמעצים יבוא לאחר הדבר המועצם – 'יפה מאוד' ולא 'מאוד יפה').
אך כיצד בכלל נוצרו שתי המשמעויות השונות הללו של 'נורא'?
המילה נוֹרָא היא ביסודה פועל בבניין נפעל מן השורש יר"א – כמו נולד מן השורש יל"ד או נוצר מן השורש יצ"ר. המשמעות היסודית של נורא היא 'מעורר יראה', 'יראים ממנו'. כך למשל ניבא חבקוק על שלטון האימים של הכשדים – הבבלים: "כִּי הִנְנִי מֵקִים אֶת הַכַּשְׂדִּים הַגּוֹי הַמַּר וְהַנִּמְהָר... אָיֹם וְנוֹרָא הוּא..." (א, ו–ז). ועל המדבר, שהוא מקום מפחיד להולך בו, נאמר: "וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַהוּא..." (דברים א, יט).
ואולם יראה איננה שלילית בהכרח – יש יראה שהיא פחד ובעתה, ויש יראה שהיא יראת כבוד. בתנ"ך המילה נורא משמשת בעיקר במשמעות השנייה – כשם תואר לאל או לדברים הקשורים בו. למשל: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא" (דברים י, יז), "מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (בראשית כח, יז). בהקשרים כאלה המילה נוֹרָא קרובה במשמעה למילים 'נשגב', 'נעלה', 'נערץ'. משמעות זו ניכרת גם במילה נוֹרָאוֹת המציינת מעשים נשגבים, מעשי ניסים: "שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם – עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם, נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם, נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף" (תהלים קו, כא–כב).
הימים הנוראים הם ראש השנה ויום הכיפורים, ולפי כמה מן המסורות גם הימים שביניהם (כלומר כל עשרת ימי תשובה). הכינוי "ימים נוראים" עשוי להתפרש לדוברי העברית בת זמננו 'ימים קשים', ואולם לאמיתו של דבר גם בצירוף זה המילה נורא מציינת יראה: ייתכן שהכוונה ליראת כבוד – 'ימים נשגבים', 'ימים מלאי הוד', וייתכן שהכוונה ליראה ממש, כפי שכותב מנדלי מוכר ספרים בספרו "בימים ההם": "ימים נוראים, שאף הדגים במים מתפחדים מאימת הדין".
בלשון ימינו נוספה למילה נורא המשמעות 'רע מאוד', 'גרוע ביותר' ('איזה ספר נורא', 'זה לא נורא'). כך קרה גם למילה הנרדפת איום ('השמלה הזאת פשוט איומה'), ושימוש דומה יש גם במילים אחרות כגון מזעזע ('צבע מזעזע') וזוועה ('אתה נראה זוועה'). שימוש זה נובע כמובן ממשמעות הפחד והבְּעתה של המילה נורא ולא מן המשמעות של יראת כבוד. דבר מבעית הוא לרוב דבר רע ביותר, ומכאן קצרה הדרך להתפתחות המשמעות של דבר שלילי וקשה גם בלא ממד הפחד. השימוש בשם תואר שפירושו 'מפחיד' לציון דבר גרוע ביותר מוכר גם מלשונות אחרות, כגון המילים awful ו־terrible באנגלית ומילים מקבילות בגרמנית וברוסית. ייתכן שלשונות אלו הן שהשפיעו על התהליך שחל בעברית החדשה במילה נורא ובמילים הדומות לה, וייתכן שמדובר בתהליך סמנטי שהתרחש בכמה לשונות באופן בלתי תלוי.
התפתחות נוספת שחלה במילה נורא היא הפיכתה לתואר הפועל במשמעות 'מאוד' – אם בהקשר שלילי כגון 'נורא קשה', אם בהקשר חיובי כגון 'נורא יפה'. התפתחות זו מוכרת גם היא מלשונות אירופה – אנגלית (terribly hard, terribly beautiful), גרמנית, רוסית, צרפתית ועוד, ונראה שהעברית הושפעה בעניין זה מלשונות אלו. בבסיסה של התפתחות זו עומדת העוצמה הרגשית הרבה המצויה במילים המציינות דבר מפחיד או קשה במיוחד. מילים כאלו מנוצלות בלשון הדיבור להפלגה ולהגברה, משום שהדוברים חשים שמילים דוגמת 'מאוד' ו'ביותר' כבר נשחקו ואינן חריפות דיין: "מסובך רצח", "מצחיק פחד", "טעים בטירוף". מילים שליליות בעלות עוצמה רגשית רבה אף משמשות בלשון הדיבור להבעת דבר חיובי במיוחד, למשל: הורס, מדהים, מהמם, מטריף, שיגעון.
שתי המשמעויות המחודשות של נורא – 'גרוע ביותר' ו'מאוד' – מופיעות רק בחלק מן המילונים העבריים בני ימינו, וליד שתיהן נכתב "לשון דיבור". אף על פי כן נראה שיש הבדל ביניהן:
נורא במשמעות 'גרוע ביותר' קרוב למדי למשמעות המקורית השלילית של המילה, ונראה שאין טעם לפסול אותו.
לעומת זאת המילה נורא במשמעות 'מאוד' רחוקה יותר מן השימוש המקורי: אין בה כל היבט של שלילה או פחד, והשימוש בה כרוך גם בשינוי מעמדה מבחינת חלקי הדיבור: משם תואר היא הופכת לתואר פועל שאינו מותאם במין ובמספר למילה שהוא מעצים. בלשון התקנית ראוי אפוא להימנע מניסוחים דוגמת 'נורא יפה', 'יפה נורא', ובמקומם מומלץ לנקוט 'יפה מאוד', 'יפה ביותר' (רצוי שהמעצים יבוא לאחר הדבר המועצם – 'יפה מאוד' ולא 'מאוד יפה').
ומה בדבר שם התואר נוראי? שם תואר זה נוצר בלשון הדיבור – אולי משום שהדוברים הרגישו צורך להדגיש את תפקידה של המילה נורא כשם תואר (שהרי כיום בלשונם של רבים שימושה העיקרי הוא תואר הפועל במשמעות 'מאוד'). מבחינה דקדוקית אפשר להשוות את נוראי לשמות תואר אחרים שבבסיסם צורת בינוני, כגון מוּחָשִׁי, נוֹזְלִי, אם כי מדובר בקבוצת מילים מצומצמת למדי. מכיוון שאין הבדל בין נורא לנוראי נעדיף בלשון המוקפדת את הצורה המקורית נורא, ובנקבה – נוראה (לעומת נוראית – צורת הנקבה של נוראי).
[post_title] => נורא יפה, נורא ואיום
[post_excerpt] => בלשון התקנית ראוי להימנע מניסוחים דוגמת 'נורא יפה', 'יפה נורא', ובמקומם מומלץ לנקוט 'יפה מאוד', 'יפה ביותר' (רצוי שהמעצים יבוא לאחר הדבר המועצם – 'יפה מאוד' ולא 'מאוד יפה').
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%a0%d7%95%d7%a8%d7%90-%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%a0%d7%95%d7%a8%d7%90-%d7%95%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9d
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2024-04-08 09:37:57
[post_modified_gmt] => 2024-04-08 06:37:57
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1530
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
בלשון התקנית ראוי להימנע מניסוחים דוגמת 'נורא יפה', 'יפה נורא', ובמקומם מומלץ לנקוט 'יפה מאוד', 'יפה ביותר' (רצוי שהמעצים יבוא לאחר הדבר המועצם – 'יפה מאוד' ולא 'מאוד יפה')."האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום".
המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות:
- רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'.
- מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה', 'התעצבנתי נורא'.
המילה נוֹרָא היא ביסודה פועל בבניין נפעל מן השורש יר"א – כמו נולד מן השורש יל"ד או נוצר מן השורש יצ"ר. המשמעות היסודית של נורא היא 'מעורר יראה', 'יראים ממנו'. כך למשל ניבא חבקוק על שלטון האימים של הכשדים – הבבלים: "כִּי הִנְנִי מֵקִים אֶת הַכַּשְׂדִּים הַגּוֹי הַמַּר וְהַנִּמְהָר... אָיֹם וְנוֹרָא הוּא..." (א, ו–ז). ועל המדבר, שהוא מקום מפחיד להולך בו, נאמר: "וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַהוּא..." (דברים א, יט).
ואולם יראה איננה שלילית בהכרח – יש יראה שהיא פחד ובעתה, ויש יראה שהיא יראת כבוד. בתנ"ך המילה נורא משמשת בעיקר במשמעות השנייה – כשם תואר לאל או לדברים הקשורים בו. למשל: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא" (דברים י, יז), "מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (בראשית כח, יז). בהקשרים כאלה המילה נוֹרָא קרובה במשמעה למילים 'נשגב', 'נעלה', 'נערץ'. משמעות זו ניכרת גם במילה נוֹרָאוֹת המציינת מעשים נשגבים, מעשי ניסים: "שָׁכְחוּ אֵל מוֹשִׁיעָם – עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם, נִפְלָאוֹת בְּאֶרֶץ חָם, נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף" (תהלים קו, כא–כב).
הימים הנוראים הם ראש השנה ויום הכיפורים, ולפי כמה מן המסורות גם הימים שביניהם (כלומר כל עשרת ימי תשובה). הכינוי "ימים נוראים" עשוי להתפרש לדוברי העברית בת זמננו 'ימים קשים', ואולם לאמיתו של דבר גם בצירוף זה המילה נורא מציינת יראה: ייתכן שהכוונה ליראת כבוד – 'ימים נשגבים', 'ימים מלאי הוד', וייתכן שהכוונה ליראה ממש, כפי שכותב מנדלי מוכר ספרים בספרו "בימים ההם": "ימים נוראים, שאף הדגים במים מתפחדים מאימת הדין".
בלשון ימינו נוספה למילה נורא המשמעות 'רע מאוד', 'גרוע ביותר' ('איזה ספר נורא', 'זה לא נורא'). כך קרה גם למילה הנרדפת איום ('השמלה הזאת פשוט איומה'), ושימוש דומה יש גם במילים אחרות כגון מזעזע ('צבע מזעזע') וזוועה ('אתה נראה זוועה'). שימוש זה נובע כמובן ממשמעות הפחד והבְּעתה של המילה נורא ולא מן המשמעות של יראת כבוד. דבר מבעית הוא לרוב דבר רע ביותר, ומכאן קצרה הדרך להתפתחות המשמעות של דבר שלילי וקשה גם בלא ממד הפחד. השימוש בשם תואר שפירושו 'מפחיד' לציון דבר גרוע ביותר מוכר גם מלשונות אחרות, כגון המילים awful ו־terrible באנגלית ומילים מקבילות בגרמנית וברוסית. ייתכן שלשונות אלו הן שהשפיעו על התהליך שחל בעברית החדשה במילה נורא ובמילים הדומות לה, וייתכן שמדובר בתהליך סמנטי שהתרחש בכמה לשונות באופן בלתי תלוי.
התפתחות נוספת שחלה במילה נורא היא הפיכתה לתואר הפועל במשמעות 'מאוד' – אם בהקשר שלילי כגון 'נורא קשה', אם בהקשר חיובי כגון 'נורא יפה'. התפתחות זו מוכרת גם היא מלשונות אירופה – אנגלית (terribly hard, terribly beautiful), גרמנית, רוסית, צרפתית ועוד, ונראה שהעברית הושפעה בעניין זה מלשונות אלו. בבסיסה של התפתחות זו עומדת העוצמה הרגשית הרבה המצויה במילים המציינות דבר מפחיד או קשה במיוחד. מילים כאלו מנוצלות בלשון הדיבור להפלגה ולהגברה, משום שהדוברים חשים שמילים דוגמת 'מאוד' ו'ביותר' כבר נשחקו ואינן חריפות דיין: "מסובך רצח", "מצחיק פחד", "טעים בטירוף". מילים שליליות בעלות עוצמה רגשית רבה אף משמשות בלשון הדיבור להבעת דבר חיובי במיוחד, למשל: הורס, מדהים, מהמם, מטריף, שיגעון.
שתי המשמעויות המחודשות של נורא – 'גרוע ביותר' ו'מאוד' – מופיעות רק בחלק מן המילונים העבריים בני ימינו, וליד שתיהן נכתב "לשון דיבור". אף על פי כן נראה שיש הבדל ביניהן:
נורא במשמעות 'גרוע ביותר' קרוב למדי למשמעות המקורית השלילית של המילה, ונראה שאין טעם לפסול אותו.
לעומת זאת המילה נורא במשמעות 'מאוד' רחוקה יותר מן השימוש המקורי: אין בה כל היבט של שלילה או פחד, והשימוש בה כרוך גם בשינוי מעמדה מבחינת חלקי הדיבור: משם תואר היא הופכת לתואר פועל שאינו מותאם במין ובמספר למילה שהוא מעצים. בלשון התקנית ראוי אפוא להימנע מניסוחים דוגמת 'נורא יפה', 'יפה נורא', ובמקומם מומלץ לנקוט 'יפה מאוד', 'יפה ביותר' (רצוי שהמעצים יבוא לאחר הדבר המועצם – 'יפה מאוד' ולא 'מאוד יפה').
ומה בדבר שם התואר נוראי? שם תואר זה נוצר בלשון הדיבור – אולי משום שהדוברים הרגישו צורך להדגיש את תפקידה של המילה נורא כשם תואר (שהרי כיום בלשונם של רבים שימושה העיקרי הוא תואר הפועל במשמעות 'מאוד'). מבחינה דקדוקית אפשר להשוות את נוראי לשמות תואר אחרים שבבסיסם צורת בינוני, כגון מוּחָשִׁי, נוֹזְלִי, אם כי מדובר בקבוצת מילים מצומצמת למדי. מכיוון שאין הבדל בין נורא לנוראי נעדיף בלשון המוקפדת את הצורה המקורית נורא, ובנקבה – נוראה (לעומת נוראית – צורת הנקבה של נוראי).
[post_title] => נורא יפה, נורא ואיום [post_excerpt] => בלשון התקנית ראוי להימנע מניסוחים דוגמת 'נורא יפה', 'יפה נורא', ובמקומם מומלץ לנקוט 'יפה מאוד', 'יפה ביותר' (רצוי שהמעצים יבוא לאחר הדבר המועצם – 'יפה מאוד' ולא 'מאוד יפה'). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%95%d7%a8%d7%90-%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%a0%d7%95%d7%a8%d7%90-%d7%95%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-04-08 09:37:57 [post_modified_gmt] => 2024-04-08 06:37:57 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1530 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
