WP_Post Object
(
[ID] => 8691
[post_author] => 4
[post_date] => 2015-02-19 19:36:01
[post_date_gmt] => 2015-02-19 17:36:01
[post_content] => בעברית בת ימינו תורמים תרומה, ובלשון גבוהה יותר מרימים תרומה – ושני הניסוחים טובים.
את המילה תרומה ירשנו מן התנ"ך. היא נזכרת לראשונה בתחילת הפרשה הקרויה על שמה – פרשת תרומה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" (שמות כה, ב). השורש של תרומה הוא רו"ם, כמו תשובה מן שו"ב או תנופה מן נו"ף. לכן כמו שמשיבים תשובה ומניפים תנופה – בתנ"ך גם מרימים תרומה: "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה..." (במדבר טו, כ). פעם אחת אף נזכרות יחד הרמת תרומה והנפת תנופה: "וְקִדַּשְׁתָּ אֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם..." (שמות כט, כז).
אך מה הקשר בין תרומה להרמה? התרומה המקראית היא מתנה המופרשת מן החול אל הקודש, כגון הכסף והזהב שנידבו ישראל לבניין המשכן או התרומה הניתנת לכוהנים מן היבול. ייתכן שהשם תרומה מתקשר לפעולה של נותן התרומה – שהוא מרים את החלק שהוא מפריש מתוך הכלל. אפשרות אחרת היא שהתרומה נקראת כך משום שהיא ניתנת לגבוה – לאל או לנציגיו הכוהנים, ואף אפשר שבטקס הבאתה נהגו להרים אותה ממש.
בלשון חז"ל נוצר מן השם תרומה הפועל תָּרַם, שבו נעשתה התי"ו התחילית חלק מן השורש. עוד פעלים גזורי שם כאלה מלשון חז"ל הם התריע מן תרועה (במקרא הֵרִיעַ) והתחיל מן תחילה (במקרא הֵחֵל). היווצרותו של הפועל תרם קשורה אולי לכך שבתנ"ך אין פועל מיוחד לעניין זה: לצד הפועל 'הרים' משמשים הפעלים 'נתן', 'הביא' ו'הקריב', ואף הפועל 'הרים' עצמו איננו מיוחד לתרומה דווקא. ותינתן הדעת שהפועל תרם של לשון חז"ל איננו מחליף את הפועל המקראי הרים כי אם את הצירוף השלם הרים תרומה.
בימי הביניים היו שהתנגדו לשימוש בפעלים גזורי שם דוגמת תרם. על כך השיב באריכות המדקדק הנודע יונה אבן ג'נאח בהקדמתו ל'ספר הרקמה', ואף הרמב"ם נדרש לכך בפירושו למשנה (תרומות א, א בתרגום בן ימינו של הרב יוסף קאפח):
אָמְרָם בכל המשנה תרם ותורם ויתרום – מקשים עליו הבלשנים החדשים, ואומרים שהעיקר הרים ומרים וירים. ואינו קשה באמת, כיון שהעיקר בכל לשון חוזר למה שדברו בו בעלי אותו הלשון ונשמע מהם, ואלו בלי ספק עבריים בארצם כלומר בארץ ישראל, והנה נשמע מהם תרם וכל מה שהופעל ממנו.
בעברית החדשה חל במילה תרומה תהליך של חילון: היא יצאה אל מחוץ לתחום הקודש וקיבלה משמעות כללית של נדבה וסיוע – בחומר (תרומת כסף) וברוח (תרומה לספרות) ועוד. גם במשמעות זו הפועל הרגיל הוא תרם כבלשון חז"ל, אך המהדרים בלשונם נוקטים לעיתים את הצירוף הרים תרומה על פי המקרא.
[post_title] => פרשת תרומה – תרם תרומה והרים תרומה
[post_excerpt] =>
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%aa%d7%a8%d7%9d-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%94
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2022-12-24 11:29:24
[post_modified_gmt] => 2022-12-24 09:29:24
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8691
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
בעברית בת ימינו תורמים תרומה, ובלשון גבוהה יותר מרימים תרומה – ושני הניסוחים טובים. את המילה תרומה ירשנו מן התנ"ך. היא נזכרת לראשונה בתחילת הפרשה הקרויה על שמה – פרשת תרומה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
המשך קריאה >>
בעברית בת ימינו תורמים תרומה, ובלשון גבוהה יותר מרימים תרומה – ושני הניסוחים טובים.
את המילה תרומה ירשנו מן התנ"ך. היא נזכרת לראשונה בתחילת הפרשה הקרויה על שמה – פרשת תרומה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" (שמות כה, ב). השורש של תרומה הוא רו"ם, כמו תשובה מן שו"ב או תנופה מן נו"ף. לכן כמו שמשיבים תשובה ומניפים תנופה – בתנ"ך גם מרימים תרומה: "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה..." (במדבר טו, כ). פעם אחת אף נזכרות יחד הרמת תרומה והנפת תנופה: "וְקִדַּשְׁתָּ אֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם..." (שמות כט, כז).
אך מה הקשר בין תרומה להרמה? התרומה המקראית היא מתנה המופרשת מן החול אל הקודש, כגון הכסף והזהב שנידבו ישראל לבניין המשכן או התרומה הניתנת לכוהנים מן היבול. ייתכן שהשם תרומה מתקשר לפעולה של נותן התרומה – שהוא מרים את החלק שהוא מפריש מתוך הכלל. אפשרות אחרת היא שהתרומה נקראת כך משום שהיא ניתנת לגבוה – לאל או לנציגיו הכוהנים, ואף אפשר שבטקס הבאתה נהגו להרים אותה ממש.
בלשון חז"ל נוצר מן השם תרומה הפועל תָּרַם, שבו נעשתה התי"ו התחילית חלק מן השורש. עוד פעלים גזורי שם כאלה מלשון חז"ל הם התריע מן תרועה (במקרא הֵרִיעַ) והתחיל מן תחילה (במקרא הֵחֵל). היווצרותו של הפועל תרם קשורה אולי לכך שבתנ"ך אין פועל מיוחד לעניין זה: לצד הפועל 'הרים' משמשים הפעלים 'נתן', 'הביא' ו'הקריב', ואף הפועל 'הרים' עצמו איננו מיוחד לתרומה דווקא. ותינתן הדעת שהפועל תרם של לשון חז"ל איננו מחליף את הפועל המקראי הרים כי אם את הצירוף השלם הרים תרומה.
בימי הביניים היו שהתנגדו לשימוש בפעלים גזורי שם דוגמת תרם. על כך השיב באריכות המדקדק הנודע יונה אבן ג'נאח בהקדמתו ל'ספר הרקמה', ואף הרמב"ם נדרש לכך בפירושו למשנה (תרומות א, א בתרגום בן ימינו של הרב יוסף קאפח):
אָמְרָם בכל המשנה תרם ותורם ויתרום – מקשים עליו הבלשנים החדשים, ואומרים שהעיקר הרים ומרים וירים. ואינו קשה באמת, כיון שהעיקר בכל לשון חוזר למה שדברו בו בעלי אותו הלשון ונשמע מהם, ואלו בלי ספק עבריים בארצם כלומר בארץ ישראל, והנה נשמע מהם תרם וכל מה שהופעל ממנו.
בעברית החדשה חל במילה תרומה תהליך של חילון: היא יצאה אל מחוץ לתחום הקודש וקיבלה משמעות כללית של נדבה וסיוע – בחומר (תרומת כסף) וברוח (תרומה לספרות) ועוד. גם במשמעות זו הפועל הרגיל הוא תרם כבלשון חז"ל, אך המהדרים בלשונם נוקטים לעיתים את הצירוף הרים תרומה על פי המקרא.
[post_title] => פרשת תרומה – תרם תרומה והרים תרומה [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%aa%d7%a8%d7%9d-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-12-24 11:29:24 [post_modified_gmt] => 2022-12-24 09:29:24 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8691 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )
