WP_Post Object
(
[ID] => 5353
[post_author] => 21
[post_date] => 2013-06-09 10:17:54
[post_date_gmt] => 2013-06-09 07:17:54
[post_content] => כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים
כּוֹתָר (title)
כותר הוא שם של פרסום, כגון ספר או חוברת, כפי שהוא כתוב בשער שלו.
את המילה כּוֹתָר חידש המתרגם אמציה פורת בשנות החמישים של המאה העשרים. החידוש מבוסס על המילה כּוֹתֶרֶת. בתנ"ך כותרת היא ראש מקושט של עמוד אבן, וכיום כותרות מופיעות בעיקר בראש של עמוד נייר – כותרת של ספר, כותרת בעיתון וכדומה. מסופר שאת המשמעות הזאת של המילה כותרת הגו במערכת עיתון 'דבר' העורך ברל כצנלסון והסופר והעיתונאי יצחק בן־דור.
עִיּוּל
עיול הוא רישום של פריט כערך בקטלוג, במילון, באנציקלופדיה או ברשימה אחרת.
הפועל עִיֵּל פירושו 'הכניס' (במקרה זה 'הכניס לרשימה') ומקורו בארמית. למשל: "מְעַיֵּיל פִּילָא בְּקוּפָא דְּמַחְטָא", כלומר מכניס פיל בקוּף (=חור) של מחט. מקור המימרה הזאת בתלמוד הבבלי, והיא מציינת הבעת סברה דחוקה שצריך להתחכם כדי ליישבה.
המונח עיול כלול במילון למונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976).
מַהֲדוּרָה
מהדורה היא הדפסה ראשונה או מחודשת של ספר, וכן כלל העותקים היוצאים בהדפסה אחת. את המילה מהדורה אפשר למצוא בספרות העברית המתחדשת. מקור המילה בארמית של התלמוד הבבלי – 'מהדורא' היא מַחְזוֹר, שכן השורש הארמי הד"ר מקביל לשורש העברי חז"ר. המילה מהדורה משמשת בעברית החדשה גם במשמעות דבר החוזר בשינויים, כגון בצירוף 'מהדורת חדשות'.
סוּגָה
סוגה היא סוג של חיבורים ספרותיים בעלי מאפיינים מוגדרים – בצורה, בסגנון או בנושא. למשל: שירה לירית, שירה אפית, דרמה, מסה, רומן. המילה סוגה משמשת גם לסיווג של טקסטים אחרים (טקסט עיוני, טקסט מדעי וכדומה) וגם לסיווג של יצירות אחרות כגון סרטי קולנוע.
את המילה סוגה חידש המשורר יונתן רטוש. המילה נקלטה בקרב אנשי הספרות ובשימוש הכללי, ואומצה באקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"ג (1993).
תַּו סֵפֶר (אֵקְס לִיבְּרִיס)
תו ספר הוא תווית המודבקת על ספר ומציינת את שייכותו לאדם מסוים או לאוסף מסוים. המונח הרווח 'אקס ליבריס' (בלטינית: מִן+ספרים) הוא על שום הכיתוב המקובל בתוויות אלו שמשמעו 'מספרֵי', 'מספריו של'.
המונח תו ספר נקבע במילון למונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976).
כִּתּוּב דַּשׁ
דש בעטיפה של ספר הוא קיפול השוליים אל פנים הכריכה. הטקסט המודפס עליו מכונה 'כיתוב דש', כפי שהטקסט שעל גב הספר מכונה 'כיתוב גב'.
דש העטיפה דומה לדש של בגד. את המילה דַּשׁ חידש בן־יהודה על פי המילה הארמית דַּשָּׁא (=דלת) מן התלמוד הבבלי. במקום אחד (בחלק מן הנוסחים) המילה מוזכרת בהקשר של לבישת חלוק, ומתפרשת כחלק בבגד שנועד להידוק פתח הצוואר.
המונח כיתוב דש אושר באקדמיה בשנת תשס"ו (2006).
מִפְתָּח
מפתח הוא זוג עמודים בספר הנראים זה לצד זה כאשר הספר פתוח.
המילה מִפְתָּח מקורה בתנ"ך, ושם משמעה פתיחה. בתקופות מאוחרות קיבלה המילה משמעויות נוספות: בספרות חז"ל מִפְתָּח הוא חלק פתוח בבגד, כגון 'מפתח החלוק'. בעברית החדשה מִפְתָּח משמש בהקשרים שונים, כגון מפתח של מחוּגה, מפתח של צמצם במצלמה, מפתח בגשר (רֶווח בין שני עמודים תומכים), מפתח של איבר (באנטומיה).
המילה מפתח כלולה במילון למונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976).
תְּמוֹכַת סְפָרִים
הצירוף 'תמוכת ספרים' נקבע במונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976) לציון החפץ ישר־הזווית המשמש לתמיכה בספרים שעל המדף. המילה הראשונה בצירוף – תְּמוֹכָה – נוצרה בעברית החדשה והיא מציינת התקן תומך, כגון קורה או עמוד. תְּמוֹכָה היא צורה אחרת של תּוֹמְכָה – גם היא מן העברית החדשה.
המונח 'תמוכת ספרים' לא נקלט, ובפועל משמש בעיקר הצירוף 'תומך ספרים' (ויש המכנים זאת 'מחזיק ספרים').
[post_title] => מילים לשבוע הספר
[post_excerpt] => ספרים רבותיי, ספרים! על מונחים עבריים יפים הקשורים לספר העברי – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a8
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2023-12-31 11:31:52
[post_modified_gmt] => 2023-12-31 09:31:52
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5353
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
ספרים רבותיי, ספרים! על מונחים עבריים יפים הקשורים לספר העברי – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים
כּוֹתָר (title)
כותר הוא שם של פרסום, כגון ספר או חוברת, כפי שהוא כתוב בשער שלו. את המילה כּוֹתָר חידש המתרגם אמציה פורת בשנות החמישים של המאה העשרים. החידוש מבוסס על המילה כּוֹתֶרֶת. בתנ"ך כותרת היא ראש מקושט של עמוד אבן, וכיום כותרות מופיעות בעיקר בראש של עמוד נייר – כותרת של ספר, כותרת בעיתון וכדומה. מסופר שאת המשמעות הזאת של המילה כותרת הגו במערכת עיתון 'דבר' העורך ברל כצנלסון והסופר והעיתונאי יצחק בן־דור.עִיּוּל
עיול הוא רישום של פריט כערך בקטלוג, במילון, באנציקלופדיה או ברשימה אחרת. הפועל עִיֵּל פירושו 'הכניס' (במקרה זה 'הכניס לרשימה') ומקורו בארמית. למשל: "מְעַיֵּיל פִּילָא בְּקוּפָא דְּמַחְטָא", כלומר מכניס פיל בקוּף (=חור) של מחט. מקור המימרה הזאת בתלמוד הבבלי, והיא מציינת הבעת סברה דחוקה שצריך להתחכם כדי ליישבה. המונח עיול כלול במילון למונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976).מַהֲדוּרָה
מהדורה היא הדפסה ראשונה או מחודשת של ספר, וכן כלל העותקים היוצאים בהדפסה אחת. את המילה מהדורה אפשר למצוא בספרות העברית המתחדשת. מקור המילה בארמית של התלמוד הבבלי – 'מהדורא' היא מַחְזוֹר, שכן השורש הארמי הד"ר מקביל לשורש העברי חז"ר. המילה מהדורה משמשת בעברית החדשה גם במשמעות דבר החוזר בשינויים, כגון בצירוף 'מהדורת חדשות'.סוּגָה
סוגה היא סוג של חיבורים ספרותיים בעלי מאפיינים מוגדרים – בצורה, בסגנון או בנושא. למשל: שירה לירית, שירה אפית, דרמה, מסה, רומן. המילה סוגה משמשת גם לסיווג של טקסטים אחרים (טקסט עיוני, טקסט מדעי וכדומה) וגם לסיווג של יצירות אחרות כגון סרטי קולנוע. את המילה סוגה חידש המשורר יונתן רטוש. המילה נקלטה בקרב אנשי הספרות ובשימוש הכללי, ואומצה באקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"ג (1993).תַּו סֵפֶר (אֵקְס לִיבְּרִיס)
תו ספר הוא תווית המודבקת על ספר ומציינת את שייכותו לאדם מסוים או לאוסף מסוים. המונח הרווח 'אקס ליבריס' (בלטינית: מִן+ספרים) הוא על שום הכיתוב המקובל בתוויות אלו שמשמעו 'מספרֵי', 'מספריו של'.
המונח תו ספר נקבע במילון למונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976).
כִּתּוּב דַּשׁ
דש בעטיפה של ספר הוא קיפול השוליים אל פנים הכריכה. הטקסט המודפס עליו מכונה 'כיתוב דש', כפי שהטקסט שעל גב הספר מכונה 'כיתוב גב'. דש העטיפה דומה לדש של בגד. את המילה דַּשׁ חידש בן־יהודה על פי המילה הארמית דַּשָּׁא (=דלת) מן התלמוד הבבלי. במקום אחד (בחלק מן הנוסחים) המילה מוזכרת בהקשר של לבישת חלוק, ומתפרשת כחלק בבגד שנועד להידוק פתח הצוואר. המונח כיתוב דש אושר באקדמיה בשנת תשס"ו (2006).מִפְתָּח
מפתח הוא זוג עמודים בספר הנראים זה לצד זה כאשר הספר פתוח.
המילה מִפְתָּח מקורה בתנ"ך, ושם משמעה פתיחה. בתקופות מאוחרות קיבלה המילה משמעויות נוספות: בספרות חז"ל מִפְתָּח הוא חלק פתוח בבגד, כגון 'מפתח החלוק'. בעברית החדשה מִפְתָּח משמש בהקשרים שונים, כגון מפתח של מחוּגה, מפתח של צמצם במצלמה, מפתח בגשר (רֶווח בין שני עמודים תומכים), מפתח של איבר (באנטומיה).
המילה מפתח כלולה במילון למונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976).
תְּמוֹכַת סְפָרִים
הצירוף 'תמוכת ספרים' נקבע במונחי הספרנות של האקדמיה משנת תשל"ו (1976) לציון החפץ ישר־הזווית המשמש לתמיכה בספרים שעל המדף. המילה הראשונה בצירוף – תְּמוֹכָה – נוצרה בעברית החדשה והיא מציינת התקן תומך, כגון קורה או עמוד. תְּמוֹכָה היא צורה אחרת של תּוֹמְכָה – גם היא מן העברית החדשה. המונח 'תמוכת ספרים' לא נקלט, ובפועל משמש בעיקר הצירוף 'תומך ספרים' (ויש המכנים זאת 'מחזיק ספרים'). [post_title] => מילים לשבוע הספר [post_excerpt] => ספרים רבותיי, ספרים! על מונחים עבריים יפים הקשורים לספר העברי – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-12-31 11:31:52 [post_modified_gmt] => 2023-12-31 09:31:52 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5353 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
