WP_Post Object
(
    [ID] => 95545
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-07-08 12:46:51
    [post_date_gmt] => 2024-07-08 09:46:51
    [post_content] => הצירוף בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת מתאר מעשה – ולעיתים דווקא חוסר מעש – הגורם נזק חמור לטווח הארוך, דבר שעתידים להצטער עליו עוד זמן רב. למשל: 'אם לא ננצל את ההזדמנות ההיסטורית שנקרתה בדרכנו, זו תהיה בכייה לדורות'; 'ההזנחה הפושעת של השמורה עתידה להיות בכייה לדורות'.

מקורו של הצירוף במדרש חז"ל, והוא קשור בקשר הדוק לאחד הימים הקשים ביותר בלוח השנה העברי – תשעה באב.

בספר במדבר פרק יג מסופר כי לאחר כשנתיים שבהן נדדו בני ישראל במדבר, שלח משה שנים־עשר מרגלים לתור את הארץ המובטחת. בתיאור שליחתם נאמר "וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים" (במדבר יג, כ) – כלומר הדבר אירע בעונת הבשלת הענבים, בחודשי הקיץ. המרגלים תרו את הארץ ארבעים יום, ולאחר מכן שבו ודיווחו למשה ולעם על מה שראו שם: "וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ: בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ, וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ. אֶפֶס, כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם". ובהמשך אמרו: "הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ – אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא".

דברי המרגלים עוררו בעם בהלה ופחד, ככתוב: "וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם, וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא. וַיִּלֹּנוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל הָעֵדָה: לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ". על המילים "וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא" אמר רבי יוחנן: "אותו היום – ערב תשעה באב היה. אמר הקב"ה: הן בכו בכייה של חינם, ואני אקבע להם בכייה לדורות" (בבלי תענית כט ע"א ועוד). בְּכִיָּה היא שם הפעולה של הפועל בָּכָה בלשון חז"ל – לעומת בְּכִי (או בֶּכִי בהפסק) בלשון המקרא.

אם כן לפי המסורת היהודית חל יום חזרתם של המרגלים מן הארץ בתשעה באב, ובגלל בִּכיוֹ של העם באותו היום נקבע התאריך הזה ליום בכייה לדורות, כלומר למועד שעתידים להתרחש בו אסונות רבים. ואכן במשנה מפורטים חמישה דברים רעים שאירעו לישראל בתשעה באב – הראשון שבהם הוא העונש על חטא המרגלים, ושניים מארבעת האחרים – חורבן שני בתי המקדש: "בתשעה אב נגזר על אבותינו שלא ייכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשנייה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר"[1] (משנה תענית ד, ו).

בעת החדשה חלה תזוזת משמעות קלה בצירוף 'בכייה לדורות': לא עוד בכי שבוכים במועד קבוע בכל הדורות, כי אם צער כבד שיישאר לעתיד הרחוק ויעורר חרטה עמוקה על מה שגרם לו.

-----------
[1] מקובל לפרש שהכוונה לירושלים – שלאחר חורבן הבית עשאוה הגויים כשדה חרוש, ונתקיימה בה נבואת הפורענות של מיכה: "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַ͏ִם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר" (מיכה ג יב; וראו גם ירמיהו כו, יח).
    [post_title] => בכייה לדורות
    [post_excerpt] => הצירוף 'בכייה לדורות' מתאר דבר שתוצאותיו השליליות יימשכו זמן רב. מקור הצירוף במדרש חז"ל, והוא קשור לחטא המרגלים וגם לתשעה באב.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%9b%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-08-15 09:43:38
    [post_modified_gmt] => 2024-08-15 06:43:38
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=95545
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 15180
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2016-05-05 13:11:25
    [post_date_gmt] => 2016-05-05 10:11:25
    [post_content] => כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה,
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה

במילים האלה נפתח ההמנון הלאומי של מדינת ישראל "הַתִּקְוָה", המבוסס על שני בתיו הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר המשורר העברי נפתלי הרץ אימבר, יליד גליציה, בשנת תרל"ח (1878/1877) בעת שישב ברומניה.

בשורות השנייה והרביעית נחרזות המילים הוֹמִיָּה וצוֹפִיָּה המוכרות לנו למן המקרא. הומייה היא הוֹמָה, ומילה זו נקרית במקרא שלוש פעמים: פעם אחת בישעיהו "תְּשֻׁאוֹת מְלֵאָה עִיר הוֹמִיָּה קִרְיָה עַלִּיזָה" (כב, ב) ופעמיים במשלי. צופייה היא צוֹפָה, ומילה זו נקרית פעם אחת במשלי: "צוֹפִיָּה הילכות (קרי: הֲלִיכוֹת) בֵּיתָהּ" (לא, כז). לצד הומייה וצופייה מצויות במקרא גם בוכייה (במגילת איכה) ופורייה (בישעיהו, ביחזקאל ובתהלים).

הצורות האלה מיוחדות במקרא ללשון השירה והנבואה, ולצידן משמשות הן בשירה המקראית הן בפרוזה צורות הבינוני (הווה) הרגילות בנקבה דוגמת עוֹלָה, עוֹשָׂה ורוֹאָה (כולן בבניין קל). כך בִּמקום עיר הומייה בישעיהו מדובר בספר מלכים על קריה הומה (מלכים א א, מא).

השירה המקראית ידועה בצורותיה המיוחדות. רבות מהן משמרות מאפייני לשון קדומים, והצורות הנ"ל – המשמרות את אות השורש האחרונה – הן דוגמה לכך: הומייה וצופייה, כמו הצורות הרגילות עוֹלָה ועוֹשָׂה, שייכות לשורשים שעיצורם האחרון הוא יו"ד (או וי"ו). יו"ד זו הייתה לכתחילה הגויה, כמו במילים צָפוּי, גָּלוּי, עֶלְיוֹן, בִּנְיָן, אבל במקרים רבים היא הפכה לאות לא הגויה, כמו בפעלים עָלִיתִי, תִּרְאֶינָה, ובמקרים אחרים נשמטה כליל, כבמילים קָנָה, קָנוּ, יִקְנֶה, יִקְנוּ, לִקְנוֹת, מִקְנֶה. כך קרה גם בצורות הבינוני הרגילות: קוֹנֶה, קוֹנָה, קוֹנִים, קוֹנוֹת.

והנה בכמה מקרים, בעיקר בשירה, משתקפת היו"ד המקורית, למשל בפעלים חָסָיוּ (דברים לב, לז – במקום חָסוּ), אֶהֱמָיָה (תהלים עז, ד – במקום אֶהֱמֶה), יֶחֱזָיוּן (ישעיהו כו, יא – לצד יֶחֱזוּ). לאלה מצטרפות צורות הבינוני יחידה הנ"ל וגם הצורה עֹטְיָה (שיר השירים א, ז – במקום עוֹטָה), הבנויה בדגם צורות הבינוני נקבה יוֹשְׁבָה, מוֹשְׁלָה, שׁוֹפְטָה ודומותיהן. אף צורת רבות בעלת יו"ד עיצורית מזדמנת לנו במקרא: הֹמִיּוֹת (משלי א, כא).

בעברית בת ימינו הצורות הומייה, צופייה ובוכייה משמשות בעיקר בלשון המליצית ובצירופים כגון 'ערבה בוכייה', 'יונה הומייה'. מזלה של הצורה פורייה שפר עליה אף יותר: בלשונם של רבים היא מחליפה לגמרי את פּוֹרָה כצורת הנקבה הרגילה של פּוֹרֶה, ובעקבותיה אף נולדה צורת הרבים פּוֹרִיִּים.
    [post_title] => הומייה וצופייה
    [post_excerpt] => בהמנון התקווה אנו שרים: "כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה". מה ההסבר לצורתן המיוחדת של המילים הוֹמִיָּה וצוֹפִיָּה המתועדות כבר במקרא?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%a6%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-11-23 10:20:33
    [post_modified_gmt] => 2023-11-23 08:20:33
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=15180
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)