הדף בטעינה

על המילה בָּטְנָה

במילון

 (ללא ניקוד: בוטנה)
* ראו גם: בוטן
מיןנקבה
שורשבטן (בוטנים)
נטייהבּוטְנים, בּוטְני־ לכל הנטיות

הגדרה

  • פירותיו של עץ ממיני האֵלה – קליפתן קשה, וגרעיניהן נאכלים בדרך כלל קלויים (רווח: פִיסְטוּק שַׁאמִי, פִיסְטוּק חַלַבִּי)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מונחים חדשים ברפואה ובטכנולוגיית המידע והחלטות בדקדוק (תשע"ד, 2014)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9027
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2014-03-09 13:41:01
    [post_date_gmt] => 2014-03-09 11:41:01
    [post_content] => 

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה בישיבתה ה־336 בא' באדר ב' תשע"ד (3 במארס 2014) את המילה קיהיון לדמנצייה במקום שיטיון ואת הצירוף אימות אנוש תמורת "קפצ'ה", וקיבלה החלטות נוספות במינוח ובדקדוק.

מונחי רפואה

הוועדה למונחי רפואה הגישה לאישור מליאת האקדמיה רשימה של כמאה מונחים – רבים מהם בעקבות פניות מן הציבור.

אחת הפניות החוזרות הייתה בנוגע למונח העברי שיטיון (דמנצייה), שנתפס כמילה פוגעת ומעליבה. האקדמיה פנתה לציבור וביקשה הצעות לחלופה אחרת. מן ההצעות הרבות נבחרה המילה קִהָיוֹן (בלי ניקוד קיהיון) – הצעתו של חבר הוועדה למונחי רפואה ד"ר בנימין מזוז. יתרונה של מילה זו שמצד אחד אינה מייפה את המצב, ומצד שני אין בה כדי להעליב. שם התואר הנגזר ממנה הוא קַהֲיוֹנִי (דמנטי).

כמו כן אושרה חלופה עברית חדשה למילה טראומה: חוֹבְלָה. בעבר נקבע המונח חֲבָלָה אך לא נקלט מסיבות מובנות. היו שהציעו לקבוע את המונח הלועזי כמונח התקני. ועדת המינוח המרכזית של האקדמיה שדנה במונח דיון מקדים הציעה לקבוע מילה קרובה למונח הקודם: חוֹבְלָה, המתקשרת לשם התואר חוֹבְלָנִי (טראומטי) המשמש פה ושם. כאמור המונח אושר.

למונח קרוב, הקרוי בפי רבים "הפרעת דחק פוסט־טראומטית" (בלעז PTSD), יהיה מעתה הַלֶּמֶת.

ברשימה אושרו כמה מונחים הקשורים לגיל המעבר, ובהם תֹּם וסת (תום וסת) תמורת menopause, במקום 'חדלון וסת' שנקבע בעבר. כן אושרו מונחי שְׁקִיפָה (=סקופייה), ובהם שְׁקִיפַת פְּנים ובקיצור שְׁקִיפָה (אנדוסקופייה), שְׁקִיפַת בֶּטֶן (לַפָּרַסְקוֹפּייה), שקיפת המעי הגס (קולונוסקופייה). נקבעה שורה של מונחים שבהם הרכיב פֶּרַע (המקביל ל־dys בלעז), כגון פֶּרַע לֵדָה (dystocia) ופֶרַע מֶתַח שרירים (dystonia). לצד המַשְׁאֵף המוכר חודשה המילה מַשְׁאֵפָה למכשיר אינהלציה, ולצד המילה הלועזית יַטְרוֹגֵנִי נקבע טיפולני (שם תואר המציין מחלה הנגרמת מן הטיפול הרפואי). במקום הצירוף "קצירת איברים" (תרגום מילולי של organ harvesting), המשמש בהקשר של תרומת איברים, נקבע צירוף עדין יותר – נטילת איברים.

המונחים פורסמו באתר מונחי האקדמיה. לרשימת המונחים המלאה לחצו כאן.

מונחי טכנולוגיית המידע

הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע הפועלת במכון התקנים הגישה לאקדמיה רשימות מונחים בלמידה מתוקשבת ובמציאות מדומה וכן רשימה של מונחים משלימים לפרקים שאושרו בעבר. במונחים שאושרו בפרק 'מציאות מדומה': יַצְגָן תמורת avatar, אֲפִיפוּת תמורת immersion, צַג רֹאשׁ (head-mounted display, HMD) ותְצוּגָה עִלִּית (head-up display, HUD). למושג teleportation, המציין מעבר ממקום למקום בכוח המחשבה וכדומה, נקבע שם הפעולה הִתְעַתְּקוּת המשמש כבר בספרות המדע הבדיוני, ולצדו חודשה המילה תַּעֲתוּקָה במשקל 'תחבורה' לציון המערכת המאפשרת מעברים כאלה.

במונחים המשלימים שאושרו: תיצוג (מן תצוגה) במקום "רִנְדור" – פעולה ההופכת נתונים ממוחשבים כמו צבע, מרקם ואור לתצוגה, וכך מְשווים להדמיה ממוחשבת מראֶה של תמונה שצולמה במציאות. יָתְרָה (bloatware) היא תכנה המספקת עודף תפקודיות ונָזְקָה (malware) היא תכנת מחשב זדונית. לצמד המונחים stateful ו־stateless נקבע הצמד בַּר־עָבָר וסַר־עָבָר – הראשון מציין מחשב שעוקב אחר מהלך האירועים, זוכר אותם ומאפשר חזרה עליהם, והשני מציין מחשב שאינו עוקב ואינו מאפשר חזרה. כן נקבע הצירוף אִמּוּת אֱנוֹשׁ תמורת CAPTCHA – סדרת אותיות ומספרים מעוּותים שיש להקלידם במטרה לוודא שהמענה אנושי ולא ממוחשב.

המונחים פורסמו באתר מונחי האקדמיה.

ענייני דקדוק

האקדמיה החליטה שלא לפסול את גזירת הזוגי מן הרבים. אמנם דרך המלך לגזירת צורות הזוגי היא מצורות היחיד, כגון שְׂפָתַיִם (ולא "שְׂפוֹתַיִם"), נְקֻדָּתַיִם מן נְקֻדָּה (ולא מן נְקֻדּוֹת), רַגְלַיִם (לפי נטיית היחיד רַגְלי, רַגְלך). ואולם במקורות, בספרות החדשה ובלשון הדיבור קיימות גם צורות זוגי שבבסיסן עומדת צורת ריבוי. כך הן הצורות המקראיות דְּלָתַיִם (על בסיס דְּלָתות), חוֹמוֹתַיִם (מן 'חומות'), ובספרות החדשה בֻּבּוֹתַיִם (בשיר ילדים ידוע של ח"נ ביאליק) ועוד ועוד. לפי החלטה זו אין לפסול את הצורה קומוֹתיים לצד קומָתיים.

עוד הוחלט לראות בצורה בֹּטֶן צורה תקנית. צורה זו נגזרת מצורת הרבים בָּטְנִים. אלא שלפי כללי הדקדוק צורת הרבים של בֹּטֶן אמורה להיות בְּטָנִים בדומה למילים צֹרֶך–צְרָכִים, כֹּתֶל–כְּתָלִים ועוד רבות. בספרות ובמילונים אנו מוצאים את צורת היחיד בָּטְנֶה או בָּטְנָה, ואולם בדיבור רווחת הצורה בֹּטֶן וּועדת הדקדוק מצאה לה צד של היתר. נעיר כי בָּטְנִים במקורות, ובעקבותיהם גם במינוח התקני, אינם אגוזי אדמה אלא מה שקרוי בפינו "פיסטוקים".

[post_title] => מונחים חדשים ברפואה ובטכנולוגיית המידע והחלטות בדקדוק (תשע"ד, 2014) [post_excerpt] => האקדמיה ללשון העברית התכנסה לישיבתה ה־336 בא' באדר ב' תשע"ד (3 במארס 2014), ואישרה מונחים שונים ברפואה ומונחים בטכנולוגיית המידע. כמו כן אישרה מליאת האקדמיה כמה החלטות בדקדוק. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-10-25 15:34:31 [post_modified_gmt] => 2023-10-25 12:34:31 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9027 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

האקדמיה ללשון העברית התכנסה לישיבתה ה־336 בא' באדר ב' תשע"ד (3 במארס 2014), ואישרה מונחים שונים ברפואה ומונחים בטכנולוגיית המידע. כמו כן אישרה מליאת האקדמיה כמה החלטות בדקדוק.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של ענפי עץ השקד וכיתוב של בית משירו של לוין קיפניס ״ לשנה טובה שקדייה! לשנה טובה שקדייה! ויתן לך אלהים : גשם טוב, שפע טל, שמש אור, רוח קל! ״ - לוין קיפניס

שקדייה

WP_Post Object
(
    [ID] => 5851
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2014-01-14 15:18:04
    [post_date_gmt] => 2014-01-14 13:18:04
    [post_content] => 

קרוב לוודאי שהמילה שקדייה חידושו של לוין קיפניס היא, והופעתה הראשונה בשירו "לשנה טובה, שקדיה" (תרע"ט).[1]

בתוך זמן קצר התקבלה השקדייה ללשונם של הילדים, כפי שמעידים שיריהם של יחיאל הלפרין ("חמשה־עשר בשבט", תרפ"ז) וישראל דושמן ("השקדיה פורחת ושמש פז זורחת"), אך ספק אם השתרשה מייד בלשון המדוברת. זו ודאי הסיבה שיהודה גור לא מצא לנכון להביאה במילוניו (אף לא ב"מילון עברי", תש"ו). גם נ"ה טור־סיני ראה בה מילה של ילדים וציין בערכה: "כינוי חיבה לעץ השקד, נוהג בספרות הילדים" (מילון בן־יהודה, 1959). לעומתם רשם אבן־שושן במילונו הראשון: "כינוי עממי לעץ השקד", אך שתי המובאות שהביא הן משירי הילדים (מלון חדש, כרך ה, תשי"ב).

בספרות חז"ל יש ששמות עצים באים בסיומת נקבה, למשל: אֱגוֹזָה, בָּטְנָה, חָרוּבִית, תְּמָרָה. שמות כאלה מצויים גם ביצירות סופרים ומשוררים: אַגָּסָה (דבורה בארון, "משפחה", תרצ"ג), תַּפּוּחָה (זלמן שניאור, "בירח־בוּל", תר"ע) וכמובן "לבלבו בגן העצים, הדֻּבְדִּבְנִיָּה הלבינה" (ח"נ ביאליק, "קומי צאי", תרס"ה).[2] בשירו של קיפניס אפשר שהחרוז הנוח – לשנה טובָה / שקדיָּה – הוא שתמך בחידוש הלשוני הזה, אבל מפני מה העדיף המשורר את השקדייה מן השקדה הקרובה יותר במשקלה לתְּמָרָה, לחֲרוּבָה ולתְּאֵנָה שבשירו? – האם נתלה לוין קיפניס באילן גבוה כביאליק, והדמיון הרב שבין שני האילנות המלבינים – הדובדבן והשקד – סייע?

מכל מקום ריבוי השמות המחודשים בסיומת ־יָּה ב"לשון הירושלמית" ובהם שמות צמחים ופרחים – זִכְרִיָּה, חַמָּנִיָּה, עַגְבָנִיָּה – ודאי השפיע על לוין קיפניס. בשנת תרע"ו פרסם קיפניס את הסיפור "זהב תפוח־הזהב" ובו קרא לעץ התפוז זְהָבִיָּה ולפריו תפוחיחים – "והיתה כל זהביה, כאם רחמניה פועה והומיה ומספרת מעשיה" (ספריה קטנה לילדים, מדרגה ראשונה, כרך שני, ו).[3]

ובסיפורו "מעשה בתפוח שהלך לשוח" כתב על התפוחה וילדיה התפוחיחים (שם, כא). צורת הנקבה של שמות העצים ודאי הקלה על משוררים ומְספרים לדמות את העץ ופריו לאם וילדיה.

שקדייה-1 שקדייה-2 שקדייה-3

כל הזכויות שמורות למחברים ולאקו"ם.


[1] ראו אליהו הכהן, "לוין קיפניס והזמר העברי", עיונים ביצירת לוין קיפניס, המכללה לחינוך ע"ש לוינסקי, תשמ"ב. מעניין לציין שב"ספר השקדים" למלך זגורודסקי (יפו תרע"ה) כתוב: "מכינים משקה שקדוניה מחלב ושקדים מתוקים, מרוסקים ומסוננים" (עמ' נ).

[2] הערך "דובדבניה" אינו מצוי ב"מלון חדושי ח.נ. ביאליק" של יצחק אבינרי (תל־אביב תרצ"ה), ומכאן שאין זה חידוש של ביאליק.

[3] איתמר בן־אב"י קרא זהבייה לפרי התפוז. ראו יעקב כנעני, אוצר הלשון העברית, כרך 4, תשכ"ג, ערך זַהֲבִיָּה.

[post_title] => שקדייה [post_excerpt] => מי חידש את המילה שקדייה, וכיצד התקבלה ונפוצה בעברית החדשה? על מה ועל מי הסתמך מחדש המילה בחידושו? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a9%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%99%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-01-28 14:06:36 [post_modified_gmt] => 2024-01-28 12:06:36 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5851 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מי חידש את המילה שקדייה, וכיצד התקבלה ונפוצה בעברית החדשה? על מה ועל מי הסתמך מחדש המילה בחידושו?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך בָּטְנָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>