WP_Post Object
(
    [ID] => 95174
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-06-27 16:17:34
    [post_date_gmt] => 2024-06-27 13:17:34
    [post_content] => כאשר ניסינו לחשוב איזו מילה עברית היא בעלת המספר הגדול ביותר של משמעויות שאין ביניהן קשר, התייצבה המילה בר במקום הראשון עם לא פחות משש משמעויות.
[presto_player id=95175]
    [post_title] => בר: מילה אחת ומשמעויות רבות
    [post_excerpt] => כאשר ניסינו לחשוב איזו מילה עברית היא בעלת המספר הגדול ביותר של משמעויות שאין ביניהן קשר, התייצבה המילה בר במקום הראשון עם לא פחות משש משמעויות.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%a8-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%90%d7%97%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-02 22:44:41
    [post_modified_gmt] => 2024-07-02 19:44:41
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=95174
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 49678
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2021-03-02 14:36:39
    [post_date_gmt] => 2021-03-02 12:36:39
    [post_content] => מפיהם של ילדים נשמעת לעיתים המילה 'בַּתּוֹת', צורת הרבים של בַּת. השיבוש אולי משעשע, אבל השאלה נותרת בעינה: אם צורת הריבוי של בֵּן היא בָּנִים – מדוע צורת הריבוי של בַּת היא בָּנוֹת, ולא "בַּתּוֹת"?

בֵּן ו־בַּת הן ממילות היסוד בלשון העברית ובלשונות השמיות בכלל. כשמות בני משפחה אחרים כמו אב, אם ואח, הן שייכות לקבוצת מילים מצומצמת המשותפות לרוב הלשונות השמיות – עובדה המעידה על עתיקותן אך גם על היותן קשות לפיענוח.

למילה בֵּן צורת רבים מיוחדת: בָּנִים. בשונה ממילים דומות, כגון עֵד–עֵדים או שֵׁם–שֵׁמות, במקרה של בֵּן–בָּנִים צורת הרבים ככל הנראה אינה נגזרת ישירות מצורת היחיד.[1] דוגמאות לכך במילים יסודיות אחרות: יוֹם–יָמִים, בַּיִת–בָּתִּים, עִיר–עָרִים.

ביסודה של המילה בַּת עומדת המילה בֵּן. נוספה לה האות תי"ו לציון הנקבה, והצורה שהייתה אמורה להתקבל היא "בנת" (בדומה לערבית: بِنْت, 'בִּנְת'). אלא שכמו במקרים רבים אחרים בעברית, הנו"ן חסרת התנועה הידמתה לעיצור שאחריה ו"נבלעה" בו (כגון מַפָּל ולא "מנְפל", יִסַּע ולא "ינְסע", יִשָּׁמֵר ולא "ינְשמר"), וכך נתקבלה הצורה בַּת.[2]

בצורת הרבים בָּנוֹת מתגלה הנו"ן המקורית[3] ותי"ו הנקבה נעלמת – כמו בצורות רבים אחרות של מילים בנקבה המסתיימות בתי"ו – וכך יש לנו הצמד בָּנִים ו־בָּנוֹת, בדומה לזַמָּרִים וזַמָּרוֹת (ולא "זמרתות"), וכן הולכת–הולכות, טבעת–טבעות, כותונת–כותונות.[4]

הילדים הקטנים הגוזרים את הצורה בַּתּוֹת מפעילים את המנגנון לגזירת צורת הרבים שרכשו, ופשוט מוסיפים למילה בַּת את הסיומת ־וֹת. דוגמאות דומות לגזירת צורת רבים אוטומטית כזאת בפי ילדים הן "טעותים" (במקום טעויות) ו"אחותות" (במקום אחיות).

____________________________________________________________
[1] יש המשערים כי צורת היחיד וצורת הרבים מבוססות על משקלים שונים. צורת היחיד בֵּן התגלגלה מן הצורה bin (אחרים חושבים שהיא התגלגלה מצרור העיצורים bn, כפי שאולי משתקף במילה הערבית اِبْن 'אִבְּן', שבה אין תנועה בין שני העיצורים), ואילו צורת הרבים בָּנִים התגלגלה מן הבסיס ban.
[2] מסיבה זו דגושה התי"ו בנטייה: בִּתִּי, בִּתּוֹ וכיו"ב. ומדוע בַּת ולא "בִּת", כתנועה בערבית ובנטייה העברית? כנראה הודות למה שבלשנים מכנים חוק פיליפי: מעתק הגאים שבו תנועת i קצרה נעתקה בתנאים מסוימים לתנועת a קצרה. אך יש גם הצעות אחרות.
[3] ולפי ההשערה שהוזכרה לעיל (עיינו הערה 1) צורת הרבים בָּנוֹת התגלגלה מן הבסיס לצורת הרבים בָּנִים.
[4] ואומנם בכמה צורות רבים נדירות תי"ו הנקבה נשארת, כך במילים עִתִּים/עִתּוֹת (רבים של 'עת'), אֲמִתּוֹת (רבים של 'אמת'; וממנה אף נגזרה לאחור צורת היחיד אֲמִתָּה במשמעות 'אקסיומה').
    [post_title] => על בנים ועל בנות
    [post_excerpt] => מפיהם של ילדים נשמעת לעיתים המילה 'בַּתּוֹת' כצורת הרבים של בַּת. השיבוש אולי משעשע, אבל השאלה נותרת בעינה: אם צורת הריבוי של בֵּן היא בָּנִים – מדוע צורת הריבוי של בַּת היא בָּנוֹת ולא "בַּתּוֹת"?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%9c-%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-03-21 09:43:37
    [post_modified_gmt] => 2021-03-21 07:43:37
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=49678
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 76
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-10-05 13:14:24
    [post_date_gmt] => 2010-10-05 11:14:24
    [post_content] => 
המילה בַּר שאולה מן הארמית ופירושה 'בן'. למשל ר' שמעון בר יוחאי הוא בנו של יוחאי. לצד המשמעות הביולוגית של המילה היא משמשת חלק מצירוף המציין תכונה או מעמד של אדם או של דבר, כגון 'בר דעת', 'בר־מצווה', 'בר־אוריין'. צירופים אלו ואחרים נקרים בספרות חז"ל.
שימוש זה של 'בר' מקביל בדיוק לשימוש במילה בן: 'בן חיל', 'בן נכר', 'בני תמותה' – במקרא; 'בן זוג', 'בן חורין', 'בן תורה' – בספרות חז"ל, ועוד דוגמאות רבות עתיקות וחדשות.
בימינו רווחים הצירופים שבהם 'בר' או 'בן' מציינים תכונה אפשרית (ומקבילים לסיומות able באנגלית ו־bar בגרמנית), כגון 'בר מימוש', 'בר השגה', 'בר הסגרה', 'בן השוואה'.
נשאלת השאלה מה צורת הנקבה ומה צורת הרבים של 'בר' בצירופים הללו. רבים נוהגים להטות בפשטות: 'בַּר מזל', 'בָּרַת מזל', 'בָּרֵי מזל', 'בָּרוֹת מזל'. אלא שצורות אלו בָּרת־, בָּרי־, בָּרות־ בעייתיות: ברוב ניבי הארמית צורת הנקבה וצורת הנסמך־רבים של בַּר הן כבעברית: בַּת־, בְּנֵי־. אומנם בכמה ניבים, כגון בארמית הגלילית, מצויה הצורה ברת־, ואולם על פי הדקדוק הארמי ניקודה בשווא: בְּרַת־. הצורה ברי־ אינה מתועדת כלל.
אם כן דרך המלך בנטייתם של צירופים דוגמת 'בר מזל' ו'בר השגה' היא על דרך העברית בדומה לצירופים בר מצווה ובת מצווה: 'בת מזל', 'בני מזל', 'בנות מזל'; 'בת השגה', 'בני השגה', 'בנות השגה'. כיוצא בהם: 'בני סמכא', 'בת מימוש', 'בנות הסגרה'.
    [post_title] => בר מזל, בר השגה - בנקבה וברבים
    [post_excerpt] => דרך המלך בנטייתם של צירופים דוגמת 'בר מזל' ו'בר השגה' היא על דרך העברית בדומה לצירופים בר מצווה ובת מצווה: 'בת מזל', 'בני מזל', 'בנות מזל'; 'בת השגה', 'בני השגה', 'בנות השגה'. כיוצא בהם: 'בני סמכא', 'בת מימוש', 'בנות הסגרה'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%a8-%d7%9e%d7%96%d7%9c-%d7%91%d7%a8-%d7%94%d7%a9%d7%92%d7%94-%d7%91%d7%a0%d7%a7%d7%91%d7%94-%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-04 19:25:28
    [post_modified_gmt] => 2023-08-04 16:25:28
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=76
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)