WP_Post Object
(
    [ID] => 94686
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-06-23 16:08:42
    [post_date_gmt] => 2024-06-23 13:08:42
    [post_content] => האם אי תנועה הוא כמו אי בים או כמו אי־צדק? מה פירוש השם המקראי איזבל, ואיך (אולי) קראו לחתולים בתקופת התנ"ך?
[presto_player id=94736]
    [post_title] => אי תנועה ואיים אחרים
    [post_excerpt] => האם אי תנועה הוא כמו אי בים או כמו אי־צדק? מה פירוש השם המקראי איזבל, ואיך (אולי) קראו לחתולים בתקופת התנ"ך?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%99-%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%94-%d7%95%d7%90%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-02 20:39:43
    [post_modified_gmt] => 2024-07-02 17:39:43
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=94686
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 27959
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-03-04 12:28:56
    [post_date_gmt] => 2018-03-04 10:28:56
    [post_content] => 
שמות עבריים רבים היו לשמות בין־לאומיים בזכות דמויות מן התנ"ך ומן הברית החדשה, אבל רק למעטים מהם גלגולים מגוונים ולעיתים אף קשים לזיהוי כגלגולי השם אֱלִישֶׁבַע.
השם אלישבע נזכר בתנ"ך פעם אחת: "וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת נָדָב וְאֶת אֲבִיהוּא אֶת אֶלְעָזָר וְאֶת אִיתָמָר" (שמות ו, כג). בספרי שמואל ומלכים נזכרות נשים אחרות שנשאו שמות דומים: בַּת־שֶׁבַע, אשת אוריה החיתי ואחר כך אשת דוד המלך (שמואל ב יא, ג), ויהוֹשֶׁבַע, בת המלך יורם (מלכים ב יא, ב). ככל הנראה משמעות היסוד של שֶׁבַע אינה שם מספר – שכן שמות המספר אינם מקובלים בשמות פרטיים בעברית. מקצת המילונים מפרשים את היסוד הזה מלשון שבועה, ואולם בערך 'אלישבע' באנציקלופדיה מקראית העלה שמואל אפרים ליונשטם השערה שמקורו בשורש שׂב"ע בשי"ן שמאלית, כלומר 'האל הוא מקור השובע'.
השם אלישבע הוסיף לשמש גם בתקופת בית המקדש השני – אם כי לא היה נפוץ כמו השמות מרים, מרתה ושלומציון. מכל מקום על פי הברית החדשה זה היה שם אימו של יוחנן המטביל הנזכרת בבשורה על פי לוקס (פרק א) ונמנית עם קדושי הכנסייה הנוצרית. בשל כך השם העברי אלישבע הוא אחד השמות הנפוצים בקרב הנוצרים, ומכאן גם בלשונות באירופה.
אולם הגייתו בלשונות אירופה שונה למדי מהגייתו המקורית בעברית. בכתב היד הקדום של תרגום השבעים לתורה תועתק השם אלישבע כך: Ελισάβε' (בתעתיק לטיני – Elisabe), ואולם ברוב המכריע של הגרסאות באה בסוף השם האות θ או τ, כלומר Elisabeth או Elisabet, וכך גם בברית החדשה.
מה פשר השינויים האלה מן השם העברי? העיצור שׁ אינו קיים ביוונית, ולפיכך בכל השמות המקראיים הוא מתועתק ב־s, לדוגמה שמה של העיר ירושלים בתרגום השבעים – Ιερουσαλήμ (‏Ierusalem), ומכאן הגיית שם העיר בלשונות אירופה של ימינו בעיצור s או z ולא sh כבעברית. קשה יותר להסביר את הוספת העיצור t או th בסופו של השם. אפשר שמקור העיצור הזה באות θ‏ (th) שפותחת את המילה הסמוכה לשם אלישבע בפסוק מספר שמות ("אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב") כפי שהוא מתורגם בתרגום השבעים: ten Elisabe thygatera Aminadab (המילה thygatera פירושה 'אֶת הבת', והיא מקבילה למילה daughter באנגלית).[1]
השערה אחרת מובאת באנציקלופדיה המקראית בשם בנימין מזר (מייזלר): בספר דברי הימים ב (כב, יא) נזכר שמה של יהושבע בת יורם בצורה חלופית – יְהוֹשַׁבְעַת. אפשר שגם לשם אלישבע הייתה חלופה מקבילה – אלישבעת, והיא הייתה ידועה למתרגמים ליוונית.
מן הצורה Elisabeth (גם Elisaveta או Elizabeth) נוצרו קיצורים מגוונים: אייליש, לִיזָה או לִיז (ומכאן שם החיבה לִיזֵט בצרפתית), בֵּת, בֵּטִי, בֶּטְסִי או בֵּסִי (ומכאן כנראה גם הצורה פֵּסִי או פֶּסְיָה המקובלת בקהילות ישראל הדוברות יידיש, בעיצור p, שהוא מקבילו הלא־קולי של b) וגם בֵּטִינָה (ומכאן קיצור נוסף – טינה) ועוד. אף השם אִיזַבֵּלָה או אִיזַבֵּל, לדוגמה שמה של מלכת קסטיליה במאה החמש עשרה, נתגלגל ככל הנראה מן השם אלישבע > אליזבת – ולא מן השם אִיזֶבֶל הקרוב לו יותר בצליל. לא סביר שאִיזֶבֶל, שמה של דמות מקראית שלילית במובהק, התחבב על קוראי התנ"ך בארצות העולם.
השם אלישבע מוסיף לשמש גם בקרב דוברי העברית עד ימינו. כמו רוב השמות המסורתיים הוא שכיח יותר במשפחות דתיות מבמשפחות חילוניות.
___________________________
[1] תודה לד"ר שפרה שנול, שבדקה את נוסח תרגום השבעים לשמות ו, כג והעלתה את ההשערה המובאת כאן בנוגע למקור העיצור t/th בשם Elisabeth. לדבריה בכתבי היד של תרגום השבעים לא הטילו רווח בין המילים, וייתכן שזה גרם לשינוי השם הפרטי ל־Elisabeth. ואפשר שאגב השמעת הפסוק בעל פה השתנתה בתודעת הלומדים חלוקת המילים המתרגמות את הצירוף 'את אלישבע בת עמינדב': במקום ten Elisabe thygatera Aminadab – שמעו ten Elisabeth thygatera Aminadab.
 

 
    [post_title] => אליזבת, ליזה, בֵּטִי ופסיה – כולן אלישבע
    [post_excerpt] => שמות עבריים רבים היו לשמות בין־לאומיים בזכות דמויות מן התנ"ך ומן הברית החדשה, אבל רק למעטים מהם גלגולים מגוונים כגלגולי השם אֱלִישֶׁבַע.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%99%d7%96%d7%94-%d7%91%d7%98%d7%99-%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%9f-%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%91%d7%a2
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-04 22:12:43
    [post_modified_gmt] => 2023-12-04 20:12:43
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=27959
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)