WP_Post Object
(
    [ID] => 91396
    [post_author] => 3
    [post_date] => 2024-02-08 21:39:21
    [post_date_gmt] => 2024-02-08 19:39:21
    [post_content] => הדברים המובאים כאן הם המשך לרשומה הראשית על שמות הפעולה. בסעיף 1 נציג מגוון רחב של משקלים המשמשים לשמות הפעולה. בסעיף 2 נציג מקרים שבהם כנגד פועל בבניין מסוים משמש שם פעולה במשקל של בניין אחר.
1. שמות פעולה במגוון משקלים
אומנם בימינו רווחים שמות הפעולה הסדירים של הבניינים קל, פיעל והפעיל – קְטִילָה, קִטּוּל והַקְטָלָה, ואולם לצידם יש שמות פעולה רבים השקולים במשקלים אחרים. רובם של אלו הם מורשת לשון המקרא, שבה טרם התגבש השימוש הסדיר במשקלי שמות הפעולה.
נביא כאן דוגמאות לשפע הזה.
1.1 מגוון משקלי שמות הפעולה בבניין קל

 	
​קְטָלָה: דָּאַג – דְּאָגָה; רָוָה – רְוָיָה, סָבַר – סְבָרָה.
 	
קְטֵלָה: שָׁאַל – שְׁאֵלָה; שָׂרַף – שְׂרֵפָה; יָלַד – לֵדָה.
 	
קְטֻלָּה: ​פָּעַל – פְּעֻלָּה; גָּאַל – גְּאֻלָּה.
 	
קְטוֹל, קְטוּל: צָחַק – צְחוֹק; חָלַם – חֲלוֹם (בימינו גם חֲלִימָה); נָאַם – נְאוּם.
 	
קְטוֹלָה, קְטוּלָה: עָבַד – עֲבוֹדָה; סָעַד – סְעוּדָה, קָבַר – קְבוּרָה
 	
קְטֹלֶת: יָכֹל – יְכֹלֶת (במקרא משמש צורת מקור: "וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר: מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם", במדבר יד, טו–טז); יָבַשׁ – יְבֹשֶׁת.
 	
מִקִטָל ודומיו: שָׁפַט – מִשְׁפָּט (בימינו גם שְׁפִיטָה); אָסַר – מַאֲסָר; אָמַר – מַאֲמָר ('במאמר אלוהים', לצד אֲמִירָה); עָבַר – מַעֲבָר (וגם עֲבֵרָה במשמעות אחרת); עָנָה – מַעֲנֶה; נָתַן – מַתָּן (בסתר, לצד נְתִינָה); נָגַע – מַגָּע (לצד נְגִיעָה); נָח – מָנוֹחַ; יָלַד – מוֹלָד (כגון מולד הירח, לצד לֵדָה); סָפַד – מִסְפֵּד.
 	
מִקְטָלָה ודומיו: חָשַׁב – מַחְשָׁבָה (לצד חֲשִׁיבָה); נָח – מְנוּחָה; זָמַם – מְזִמָּה.
 	
המשקלים הסגוליים: נָדַר – נֶדֶר; כָּעַס – כַּעַס; לָעַג – לַעַג; בָּכָה – בְּכִי/בֶּכִי; שָׁבָה – שֶׁבִי/שְׁבִי; שָׂבַע – שֹׂבַע; רָגַז – רֹגֶז; מָרַד – מֶרֶד; מֵת – מָוֶת (לצד מִיתָה); חָטָא – חֵטְא; שָׁט – שַׁיִט.
 	
קִטְלָה, קַטְלָה וקֻטְלָה (ובשמם האחר: צורות סגוליות בנקבה): אָהַב – אַהֲבָה; רָקַם – רִקְמָה; חָמַד – חֶמְדָּה; יָזַם – יָזְמָה.
 	
קָטָל: נָקַם – נָקָם (לצד נְקָמָה); עָמַל – עָמָל; רָעַב – רָעָב; צָמֵא – צָמָא.
 	
קְטָל: פָּסַק – פְּסָק (פסק דין, לצד פְּסִיקָה); גָּזַר – גְּזָר (גזר דין, לצד גְּזֵרָה).
 	
קִטָּלוֹן וקִטְלוֹן: בָּטַח – בִּטָּחוֹן; חָסַךְ – חִסָּכוֹן; פָּתַר – פִּתְרוֹן; עָלַב – עֶלְבּוֹן.
 	
משקלים זכריים שונים: בָּנָה – בִּנְיָן (כגון 'בניין הכוח של צה"ל', לצד בְּנִיָּה); אָסַף – אָסִיף, קָטַף – קָטִיף.
 	
משקלים מיוחדים לגזרת ל"י: רָצָה – רָצוֹן (גם רְצִיָּה); חָרָה – חָרוֹן; פָּדָה – פְּדוּת (לצד פִּדְיוֹן); טָעָה – טָעוּת (לצד טְעִיָּה).
 	
משקל תְּקוּלָה (לגזרת ע"ו): נָע – תְּנוּעָה; נָם – תְּנוּמָה. משקל זה משמש שם פעולה גם לפועלי ע"ו בבניין הפעיל, כגון הֵגִיב – תְּגוּבָה; הֵבִיס – תְּבוּסָה.
 	
משקלי ת' (אחרים): גָּמַל – תַּגְמוּל; חָזָה – תַּחֲזִית.
 	
בינוני: חַי – חַיִּים (צורת בינוני ברבים).

1.2 משקלים אופייניים למשמעויות
בבניין קל אפשר לזהות קבוצות של שמות פעולה לפי משקלים הנושאים משמעות משותפת:

 	
משקל קְטָלָה לקולות: צְעָקָה, צְוָחָה, צְרָחָה, זְעָקָה, גְּעָרָה, יְבָבָה, יְלָלָה, נְעָרָה, שְׁאָגָה, אֲנָחָה, אֲנָקָה. (כמובן משקל זה משמש גם לשמות פעולה שאינם במשמעות זו כמו שְׁגָגָה, רְוָיָה, דְּאָגָה, שְׂרָרָה).
 	
משקלים סגוליים לרגשות (כולל משקלי הנקבה המקבילים לסגוליים): כַּעַס, פַּחַד, צַעַר, רֹגֶז, בְּכִי/בֶּכִי; גם השמות החד־הברתיים בגזרת ע"ו: גִּיל, בּוּז; ובנקבה: אַהֲבָה, שִׂמְחָה, קִנְאָה, יִרְאָה, שִׂנְאָה.

1.3 משקלים לא סדירים בבניינים אחרים
גם לפעלים בבניינים אחרים אפשר למצוא שמות פעולה במשקלים לא צפויים – מקצתם משקלי בניין קל. לדוגמה:

 	
משקלי ת: שִׁלֵּם – תַּשְׁלוּם; רִמָּה – תַּרְמִית; הִסְתַּפֵּר/סִפֵּר – תִּסְפֹּרֶת; הִתְפַּלֵּל – תְּפִלָּה; הִלֵּל – תְּהִלָּה; קִוָּה – תִּקְוָה; נִדְהַם – תַּדְהֵמָה.
 	
משקלי מ: הִתְקַלֵּחַ/קִלֵּחַ – מִקְלַחַת; נָבוֹךְ – מְבוּכָה; הֶעֱנִיק – מַעֲנָק.

1.4 שמות פעולה במשקלים הלא סדירים לציון תוצר הפעולה
בשל עושר המשקלים שתואר לעיל יש ולאותו פועל משמשים כמה שמות פעולה. לעיתים אחד מן השמות מתייחד לציון תוצאת הפעולה. בדוגמאות שלהלן המשמעות העיקרית של המילה השנייה בכל זוג היא תוצאת הפעולה:

 	
בְּנִיָּה / בִּנְיָן
 	
עֲשִׂיָּה / מַעֲשֶׂה
 	
הֲרִיסָה / הֶרֶס
 	
תִּרְגּוּם / תַּרְגּוּם
 	
הַבְדָּלָה / הֶבְדֵּל
 	
הַרְשָׁאָה / רִשָּׁיוֹן.

יחס אחר יש בין יֶרִי – פעולה כללית, ובין יְרִיָּה – פעולה יחידה (וברבים סדרה של פעולות).
1.5 שמות פעולה שונים לציון משמעויות שונות של הפועל
הגיוון במשקלי שמות הפעולה מעמיד לרשותנו אפשרות של בידול משמעות כשהפועל משמש במשמעויות שונות (וראו דוגמאות נוספות בסעיף 2.7 להלן):

בניין קל

 	
גָּזַר – גְּזֵרָה (עונש) / גְּזִירָה (חיתוך במספריים)
 	
חָקַר – חֲקִירָה (במשטרה) / מֶחְקָר (אקדמי) / תַּחְקִיר (בתקשורת) / חִקּוּר (דין)
 	
לָחַם – מִלְחָמָה (האירוע הכללי) / לְחִימָה (הפעולה עצמה)
 	
נָהַג – נְהִיגָה (ברכב) / מִנְהָג
 	
עָצַר – עֲצִירָה / מַעֲצָר
 	
שָׁאַל – שְׁאֵלָה / שְׁאִילָה
 	
טָעַן – טַעֲנָה / טְעִינָה

בניין פיעל

 	
בִּקֵּר – בִּקּוּר / בַּקָּרָה / בִּקֹּרֶת (שלושת השמות מקבילים לשלוש משמעויות הפועל)
 	
בִּקֵּשׁ – בַּקָּשָׁה / בִּקּוּשׁ
 	
צִפָּה – צִפּוּי / צִפִּיָּה (משקל מיוחד)

בניין הפעיל

 	
הִכִּיר – הַכָּרָה / הֶכֵּרוּת

2. שמות פעולה חריגים מבחינת הבניין
אל אי־הסדירות במשקלי שמות הפעולה מצטרפת אי־סדירות מסוג אחר: שמות פעולה במשקל של בניין אחד לפועל בבניין אחר. בחלק מן המקרים אפשר לשער שאי־ההלימה נובעת משינוי בבניין הפועל במהלך הדורות (כך למשל ייתכן שפועל בבניין קל השתנה לבניין פיעל אך שם הפעולה השתמר במשקל האופייני לבניין קל; תהליך זה מסתבר כאשר אין פועל משמש בבניין קל כנגד הפועל בבניין פיעל).
2.1 שמות פעולה של בניין קל לפעלים בבניין פיעל
בדוגמאות המובאות כאן יש שמות פעולה במשקלים השונים של בניין קל שהובאו לעיל :

 	
משקל קְטִילָה: רִמָּה – רְמִיָּה; הִגֵּר – הֲגִירָה להרחבה
 	
משקל קְטָלָה: בֵּרֵךְ – בְּרָכָה; קִלֵּל – קְלָלָה; יִלֵּל – יְלָלָה.
 	
משקלי מ': שִׂחֵק – מִשְׂחָק (אבל יש גם שָׂחַק בבניין קל); רִמָּה – מִרְמָה (משקל המתאים לבניין קל, כגון לָחַם – מִלְחָמָה).
 	
משקלים סגוליים: שִׁקֵּר – שֶׁקֶר; שִׁבֵּחַ – שֶׁבַח; קִנֵּא – קִנְאָה (השוו: שָׂמַח – שִׂמְחָה); וגם בבניין הפעיל: הִרְוִיחַ – רֶוַח.
 	
משקלים שונים: בִּשֵּׂר – בְּשׂוֹרָה (השוו: עָבַד – עֲבוֹדָה); חִלֵּק – חֲלֻקָּה (השוו: גָּאַל – גְּאֻלָּה), נִצֵּחַ – נִצָּחוֹן (השוו: חָסַךְ – חִסָּכוֹן).

 2.2 שמות פעולה של בניין קל לפעלים בבניין התפעל
הִתְחָרֵט – חֲרָטָה; הִתְאַמֵּץ – מַאֲמָץ (יש גם אָמַץ בבניין קל); הִתְאַבֵּל – אֵבֶל (יש גם אָבַל).
2.3 שמות פעולה של בניין קל לפעלים בבניין נפעל
לפעלים אחדים בבניין נפעל שאינם מביעים פעולה סבילה ואין כנגדם פעלים בבניין קל – משמשים שמות פעולה השקולים במשקלי בניין קל: נֶאֱנָח – אֲנָחָה (מן המקרא); נִכְנַס – כְּנִיסָה; נֶהֱנָה – הֲנָאָה (מלשון חז"ל); נִפְרַד – פְּרֵדָה (הפועל מקראי ואילו שם הפעולה מן העברית החדשה).

יש לזכור שהיווצרותם של שמות פעולה במשקל המיוחד לנפעל הִקָּטְלוּת היא תופעה מאוחרת, ואין אפוא פלא ששמות הפעולה של פעלים אלו ואחרים נוצרו במשקלי שמות הפעולה הרגילים לבניין קל.

יש גם במפתיע מקרים הפוכים: לפועל שָׂרַד בבניין קל משמש שם הפעולה הִשָּׂרְדוּת (של בניין נפעל), וכן משמש שם הפעולה הִצָּרוּת (של עורקים) המתאים לבניין נפעל אף שאין פועל מתאים בבניין זה.
 2.4 שמות פעולה במשקל קִטּוּל לפעלים בבניין התפעל
כידוע יש קשר הדוק בין הבניינים פיעל והתפעל: לעיתים קרובות הפועל בבניין התפעל מציין גוון של הפועל בבניין פיעל (כגון פעולה הדדית – הִתְפַּיֵּס [עם] לעומת פִּיֵּס; פעולה חוזרת – הִצְטָרֵף [=צירף את עצמו]; שינוי מצב – הִתְרַכֵּךְ לעומת רִכֵּךְ). לא פלא אפוא ששמות פעולה במשקל קִטּוּל האופייני לבניין פיעל עשויים לשמש לפעלים בבניין התפעל. וכמובן יש להביא בחשבון ששמות פעולה במשקל הִתְקַטְּלוּת החלו להיווצר בשלב מאוחר יחסית (ואכן בחלק מן הדוגמאות להלן נוצר גם שם פעולה במשקל זה). בחלק מן הדוגמאות שלהלן אין פועל בבניין פיעל:
הִתְוַכֵּחַ – וִכּוּחַ, הִשְׁתַּמֵּשׁ – שִׁמּוּשׁ, הִשְׁתַּעֵל – שִׁעוּל, הִתְאַפֵּק – אִפּוּק, הִתְעַטֵּשׁ – עִטּוּשׁ, הִתְרַשֵּׁל – רִשּׁוּל.
2.5 שמות פעולה במשקל קִטּוּל לפעלים בבניין קל

 	
רָקַד – רִקּוּד (משקל קִטּוּל של בניין פיעל). שם הפעולה נוצר בלשון חז"ל שבה משמש כמעט אך ורק הפועל בבניין פיעל רִקֵּד (לרוב הוא מכוון לניעור הנפה בעת ניפוי הקמח). בעברית החדשה השתגר השימוש בבניין קל (מורשת המקרא שבו יש 3 מופעים בבניין קל ו־5 בבניין פיעל).
 	
דָּן – דִּיּוּן (במקום דִּין; השם דִּין ביסודו הוא שם פעולה: "כִּי יַעֲשֶׂה ה' דִּין עָנִי מִשְׁפַּט אֶבְיֹנִים", תהלים קמ, יג).
 	
דָּר – דִּיּוּר (במקום דִּירָה; השם דִּירָה ביסודו הוא שם פעולה: "שם תהי דירתו ושם תהא מיתתו ושם תהא קבורתו" משנה מכות ב, ז).
 	
חָתַךְ – חִתּוּךְ (השם חֲתִיכָה משמש לציון דבר שנחתך; הפועל חִתֵּךְ קיים)
 	
מָאַס – מֵאוּס (לצד מְאִיסָה; גם את הפועל מֵאֵס אפשר למצוא פה ופה).
 	
עָסַק – עִסּוּק (יש היקרויות יחידות של הפועל עִסֵּק בלשון חז"ל)
 	
סָעַד – סִעוּד (לצד סַעַד, בלשון המשנה יש סִעֵד, והאקדמיה קבעה מְסַעֵד למי שמטפל באדם "סיעודי")
 	
כָּסַף (נִכְסַף) – כִּסּוּפִים
 	
דָּגַם – דִּגּוּם (במקום דְּגִימָה; השם דגימה משמש לציון תוצאת הפעולה)
 	
יָזַם – יִזּוּם (לצד יָזְמָה)
 	
קָדַח – קִדּוּחַ (לצד קְדִיחָה)
 	
אָטַם – אִטּוּם (לצד אֲטִימָה)
 	
קָטַן – קִטּוּן (שם הפעולה קְטִינָה אינו משמש)
 	
קָטַע – קִטּוּעַ (לצד קְטִיעָה)
 	
שָׁפַט – שִׁפּוּט (לצד מִשְׁפָּט ושְׁפִיטָה)
 	
רָשַׁם (נִרְשַׁם) – רִשּׁוּם וגם הַרְשָׁמָה (הצורה רְשִׁימָה משמשת לציון התוצר; ותינתן הדעת שלפועל הִרְשִׁים משמש השם המופשט רֹשֶׁם.

2.6 שמות פעולה במשקל הַקְטָלָה לפעלים בבניין פיעל
במקרים שלהלן לצד שם הפעולה הצפוי לבניין פיעל, משמש שם פעולה במשקל הַקְטָלָה של בניין הפעיל לצד צורה במשקל קִטּוּל:

 	
שִׁעֵר – הַשְׁעָרָה (לצד שִׁעוּר – מילה זו משמשת שימוש רחב אך אינה נתפסת כשם פעולה).
 	
נִמֵּק – הַנְמָקָה (=ארגומנטציה, לצד נִמּוּק 'ארגומנט' המציין את תוצאת הפעולה).
 	
כִּוֵּן – הַכְוָנָה (לצד כִּוּוּן). להרחבה

2.7 שימוש בשמות פעולה המתאימים לבניינים אחרים – לבידול משמעות
ראינו לעיל (1.5) שימוש במשקלים שונים של שמות הפעולה לצורך בידול משמעות כאשר הפועל משמש במשמעויות שונות. במקרים שלהלן נוצר למטרה זו שם פעולה במשקל של בניין אחר (ברובם משקל קִטּוּל לפועל בבניין קל):

 	
חָזָה – חָזוֹן / חִזּוּי (מן הסתם כדי להימנע מ'חזייה')
 	
שָׁקַל – שְׁקִילָה / שִׁקּוּל (דעת)
 	
טָעַן – טְעִינָה / טִעוּן
 	
כָּבַשׁ – כְּבִישָׁה / כִּבּוּשׁ
 	
לִוָּה – לִוּוּי / לְוָיָה (של מת; להרחבה)

2.8 שמות במשקל קִטּוּל שאין כנגדם פועל
לסיום נציין ששם הפעולה קִטּוּל – הפורה במשקלי שמות הפעולה בימינו – מוליד שמות פעולה חדשים גם כשאין כנגדם פועל (לעיתים אפשר למצוא בספרות את הפועל אך הוא אינו משמש בלשון הרגילה; למקצת השמות נוצר או ייווצר בשלב מאוחר יותר פועל). הינה מבחר דוגמאות: ביון, דיוור (נראה שהחל שימוש גם בפועל), היגוי, עיתוי, רישוי, שיטור, שימוע. ויש גם מילים שחודשו במשקל קִטּוּל לציון שם מכליל: ביגוד (כלל הבגדים, והשוו 'הלבשה' ו'הנעלה'), מִכשור (כלל המכשירים).

כתבה רונית גדיש
    [post_title] => שמות הפעולה – מגוון המשקלים וחריגים
    [post_excerpt] => בימינו לצד שמות הפעולה הסדירים קְטִילָה, קִטּוּל והַקְטָלָה משמשים שמות פעולה רבים השקולים במשקלים אחרים. כמו כן לא מעט שמות פעולה במשקל של בניין אחד משמשים לפועל בבניין אחר. ברשומה מובאות שפע של דוגמאות לתופעות אלו.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%92%d7%95%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%92%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-03-13 13:47:13
    [post_modified_gmt] => 2024-03-13 11:47:13
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=91396
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 51548
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2021-06-03 16:22:01
    [post_date_gmt] => 2021-06-03 13:22:01
    [post_content] => 
מפעם לפעם תוהים דוברי העברית מהי צורת היחיד של מילים כגון מְגוּרִים, רַחֲמִים או נְעוּרִים – האומנם מאחורי צורות הרבים האלו מסתתרות צורות היחיד "מָגוֹר", "רַחַם" ו"נָעוּר"? התשובה היא שמילים אלו נתונות לנו בריבוי תמידי, ואין להן אפוא צורת יחיד.
הינה פירוט הדברים:

כבר בלשון המקרא אפשר למצוא שפע של מילים שצורתן צורת רבים אף שהן מציינות פרט יחיד. כך הן המילים שנזכרו לעיל וכך הן גם המילים זְקוּנִים, חַיִּים, פָּנִים, כְּלוּלוֹת, ואליהן מצטרפות עוד ועוד מילים ברובדי הלשון שלאחר מכן. ריבוי זו מכונה בפי הבלשנים ריבוי תמידי, ובלטינית plurale tantum ("רבים בלבד"). הריבוי התמידי אומנם איננו ייחודי לעברית, אך הבלשן הצרפתי יהודי מאיר למבר (Lambert; 1863–1930) העריך כי בעברית יש המספר הרב ביותר של הצורות מהסוג הזה.

חוקרי לשון המקרא ניסו לעמוד על היווצרותו הייחודית של הריבוי התמידי והציעו דרכים שונות לסיווגו. בנקל אפשר לזהות שמדובר בעיקר בשמות מופשטים, ובהערכה כללית נראה כי רבים מביעים מצב או איכות, כגון נְדוּדִים, מִבְטָחִים, עֲלוּמִים, או גודל ועוצמה, כגון מַעֲמַקִּים, מְרוֹמִים. בלשון חכמים נוספו מילים רבות אחרות בעלות ריבוי תמידי, ובהן שמות פעולה מן העולם המשפטי (בעיקר ביחסי איש ואישה) דוגמת שידוכים, אירוסים, קידושים, נישואים, גירושים ו(גט) פיטורין.

במילים הנתונות בריבוי תמידי נכללות גם כאלה המכוונות לריבוי פרטים, למשל: שְׁפָטִים ("וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים", שמות יב, יב), כְּשָׁפִים ("וּכְשָׁפֶיהָ הָרַבִּים", מלכים ב ט, כב), פְּרָעוֹת ("בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל", שופטים ה, ב). נראה שאך מקרה הוא שלא נזדמנה צורת היחיד של מילים אלו במקרא, ואף לאורך הדורות הן שימשו רק ברבים, וכך הגיעו אל העברית החדשה בצורת רבים קפואה.

לפתחם של עורכי מילונים עומדת תדיר השאלה אם להציג ערכים כאלה בצורת היחיד אף אם היא עצמה אינה משמשת; לדוגמה, האם במילון יוצגו הערכים לֶבֶט, פַּרְעָה(?) ורָפָא או לְבָטִים, פְּרָעוֹת ורְפָאִים? יש מן העורכים הנוהגים לקבוע את הערך בצורת היחיד ולהעיר כי הצורה משמשת ברבים בלבד, ויש המעדיפים להביא את הערך בצורתו המוכרת, היינו ברבים.
התאם ברבים או ביחיד
אף שמילים בריבוי תמידי עשויות לציין מבחינת משמעותן פרט אחד, ההתאם הדקדוקי המתייחס אליהן יהיה ברבים: 'חיים שלווים', 'רחמים עצמיים'; 'הפיטורים ייכנסו לתוקפם מחר', 'האירוסין נקבעו לחודש הבא'.

עם זאת כמה צורות רבים המשמשות ריבוי כבוד יבואו בהתאם דקדוקי ליחיד: אֲדוֹנִים או בְּעָלִים כשמדובר באדם אחד: "וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי" (בראשית לט, ב); "הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת" (שמות כא, כט), וכמובן אלוהים, כשהכוונה לאלוהי ישראל: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א; לעומת 'אלוהים אדירים' וכדומה).
מילים בריבוי תמידי שנגזרה מהן צורת יחיד
מילים אחדות שנחשבו ריבוי תמידי נגזרה מהן בשלב מאוחר יותר בתולדות העברית צורת יחיד. למשל מן המקרא מוכרת המילה תַּחֲנוּנִים ברבים בלבד, כגון "שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי" (תהלים קמג, א). צורת היחיד תַּחֲנוּן – לציון סוג מסוים של תפילה – מופיעה לראשונה רק בספרות הגאונים. מלשון חז"ל מוכרת המילה תַּשְׁלוּמִים במשמעות 'קנס', כגון 'ואם הזיק חייב בתשלומין' וכן בצירופים 'תשלומי כפל', 'תשלומי נזק', ורק זעיר פה זעיר שם היא באה ביחיד. לימים השתגרה צורת היחיד תַּשְׁלוּם, ובעברית ימינו מתקיים יחס רגיל בין היחיד לרבים, כגון 'אפשר לשלם בתשלום אחד או בכמה תשלומים'. מן המילה מַשְׁאַבִּים נגזרה בימינו צורת היחיד מַשְׁאָב (ומכאן גם טעות ההגייה הנפוצה מַשְׁאַבּ), וכך גם נגזרו מַעֲדָן מן מַעֲדַנִּים ומַמְתָּק מן מַמְתַּקִּים (בלשון הפיוט יש גם צורות יחיד ממילים אלו). מצורת הרבים (הזוגי) שוליים נגזרה צורת היחיד שׁוּל (בעיקר בתחום התחבורה), וכיום יש הנוקטים פיטור עובד לצד המילה הרגילה ברבים פיטורים.
מילים הרגילות בריבוי אך יש צורת יחיד כנגדן 
לצד השמות בריבוי תמידי שאין כנגדם צורות ביחיד, יש גם שמות הרגילים ברבים ומקיימים יחסים מיוחדים עם צורת היחיד שלהם.

יש שמות שבין צורת היחיד לצורת הרבים שלהם אין יחס של פרט לעומת ריבוי פרטים אלא בידול משמעות. למשל המילה לִמּוּדִים איננה הרבים של לִמּוּד: לִמּוּד הוא שם פעולה שהוראתו 'קניית ידיעות' ואילו לִמּוּדִים הם 'פעילות סדירה של בית ספר או מוסד אקדמי'. אף מַצָּע (במשמעות 'בסיס') אינו משמש צורת היחיד של מַצָּעִים (כלי מיטה).

בשמות אחרים אין בין צורת היחיד לצורת הרבים הבדל של ממש במשמעות, לפחות במקצת משימושיהם. לדוגמה, אפשר לעשות שיפוצים או שיפוץ בבית. כך גם אין הבדל של ממש בין 'ההמונים גדשו את הרחבה' ובין 'ההמון גדש את הרחבה'; אפשר לומר 'נגמר לי הכוח' או 'נגמרו לי הכוחות' באותה המשמעות בדיוק, ואין הבדל בין 'מי שעובר את הגבול המותר' ל'מי שעובר את הגבולות המותרים'. יחס דומה יימצא בין המילים חילוף וחילופים, כסף וכספים, מגע ומגעים, קיצוץ וקיצוצים ועוד.
שמות בריבוי תמידי בסיומת הזוגי ־ַיִם
מן השמות הבולטים בריבוי תמידי הם שתי מילות היסוד מַיִם ושָׁמַיִם – לכאורה הן בעלות ריבוי הזוגי ־ַיִם – אך מן ההשוואה ללשונות שמיות אחרות עולה שאין מדובר בצורות זוגי אלא בצורות ריבוי.

במקרים אחרים אפשר למצוא שמות בסיומת הזוגי המציינים בעיקר מכשירים הבנויים משני חלקים אך במהותם מציינים חפץ יחיד, כגון 'מאזניים' ו'מלקחיים' (מן המקרא), 'מספריים' ו'מכנסיים' (מלשון חז"ל), ו'מלחציים' ו'אופניים' בעברית החדשה.
נספח
מובאות כאן רשימות מילים בריבוי תמידי או הרגילות בריבוי לפי התייחסותן לצורות היחיד.

א. שמות בריבוי שהוראתם יחיד
בתולים, גנזים, זנונים, מבושים, מדנים, מערומים, מקרקעים, מראשות, מרגלות, נכאים, עוועים, פלילים, תמרורים.

ב. שמות בסיומת ־ין (צורן הריבוי הארמי)
אושפיזין, (יחסי) גומלין, זיקוקין (די נור), (סחר) חליפין, (בעיטת) עונשין, תימוכין, מודיעין, שְׁלָחִין.
אליהם מצטרפים צירופים במעמד תואר הפועל: בְּמֵישָׁרִין, בַּעֲקִיפִין, לַחֲלוּטִין, לַחֲלוּפִין, לְסֵרוּגִין.

ג. שמות בריבוי שהוראתם ריבוי פרטים אך אין כנגדם צורת יחיד
אהבהבים, (סיפורי) בדים, בלויים, גינונים, כבסים, כישורים, סנוורים, עגבים, שיראים, תחלואים, תככים, תמלוגים, תנחומים, תפנוקים, תשואות.

ד. שמות בריבוי שיש כנגדם צורת יחיד, אך צורת הרבים רגילה יותר
כיסופים, להטוטים, מאוויים, מכמנים, מגדים, מצהלות, משמנים, נאפופים, עשתונות, שיפולים, תלאות, תעצומות, חגווי־(סלע), תכריכים.

ה. שמות בריבוי שהוראתם שונה מהוראת היחיד
איש – אישים; מאורע (מקרה שהיה) – מאורעות (פרעות); טוּב – טוּבים (נכסים מיטלטלים); מזון –מְזוֹנוֹת (חובת הספקת מחיה לבן משפחה); מוֹתָר (מה שנותר; עדיפות) – מוֹתָרוֹת (נוחיות ועינוג מעבר לנדרש); מחבוא – מחבואים (משחק).

שמות פעולה: שימור (שם פעולה) – שימורים (אוכל משומר); קידוש – קידושים; גירוש – גירושים, סידור – סידורים, מילוי – מילואים, פיצוח – פיצוחים; פינוק – פינוקים; בחירה – בחירות; חֶרְפָּה – חֲרָפוֹת, הריסה – הריסות.

ו. צורות בינוני שצורת הרבים שלהם משמשת שם עצם
הדורים, קדומים, כתובים; נפלאות, נוראות, נוספות, נצורות; שונות, קורות (חיים); מצלצלים, מיטלטלין; דברי מאכל: חמוצים, ממולאים, כבושים, מלוחים; סוגי מים: זורמים, קולחים, שופכים (רווח: שְׁפָכִים).

ז. שמות תואר שצורת הרבים שלהם משמשת שם עצם
תחתונים (קיצור של 'מכנסיים תחתונים'), עתיקות (וכיום משמשת גם צורת היחיד 'עתיקה').
    [post_title] => על ריבוי תמידי או איך אומרים נעורים ביחיד
    [post_excerpt] => מפעם לפעם תוהים דוברי העברית מהי צורת היחיד של מילים כגון מְגוּרִים, רַחֲמִים או נְעוּרִים – האומנם מאחורי צורות הרבים האלו מסתתרות צורות היחיד "מָגוֹר", "רַחַם" ו"נָעוּר"? על מילים בריבוי תמידי שאין להן צורת יחיד ועל עוד מילים רבות הרגילות דווקא בצורת הרבים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%97%d7%99%d7%93-%d7%a2%d7%9c-%d7%a8%d7%99%d7%91%d7%95%d7%99-%d7%aa%d7%9e%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-11-06 18:55:32
    [post_modified_gmt] => 2023-11-06 16:55:32
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=51548
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)