WP_Post Object
(
    [ID] => 62401
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2022-03-29 16:52:51
    [post_date_gmt] => 2022-03-29 13:52:51
    [post_content] => 
בישיבת מליאת האקדמיה האחרונה אושרו המונחים תַּחֲנִית מִבְלָט (תחנת אוטובוס הבולטת לרצועת החניה), שִׂיחִיָּה (גריגה),
והמונח המתמטי סְדוּרָה (tuple)
 

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית, שהייתה ביום שני כ"ה באדר שני תשפ"ב, 28 במארס 2022 (ישיבה שעה), אושרו מונחים חדשים בתחומים שונים.

נקבעו שלושה סוגי תחניות (תחנות אוטובוס ברחוב):

 	
תַּחֲנִית מִפְרָץ (תַּחֲנַת מִפְרָץ) – תחנית שבה האוטובוס עוצר במפרץ על חשבון החניה או המדרכה.
 	
תַּחֲנִית נָתִיב (תַּחֲנַת נָתִיב) – תחנית שבה האוטובוס עוצר בנתיב הנסיעה (ברחוב שבו אין רצועת חניה).
 	
תַּחֲנִית מִבְלָט (תַּחֲנַת מִבְלָט) – תחנית שבה המדרכה מורחבת על חשבון רצועת החניה.

המונחים הללו נקבעו בעקבות פנייה של איתי רוגטקה לאקדמיה. הוא סיפר בפנייתו שאנשי תכנון תחבורה החלו להשתמש בצירוף הלא עברי והלא הגיוני "תחנת אנטי־מפרץ", והציע תמורתו 'תחנת מבלט'. בעקבות הצעתו התקיים דיון של נציגי האקדמיה עם יועצי תחבורה ובהם חברים בוועדה למונחי תחבורה שפעלה באקדמיה בעבר, והוסכם על שלושת המונחים. משרד התחבורה סמך את ידו על מונחים אלו, ועתה הם אושרו באקדמיה.

עוד אישרה האקדמיה את המונח שִׂיחִיָּה (בלי ניקוד שיחייה) תמורת גריגה. מונח זה מחליף את המונח 'שׂוּחַ' שנקבע במילון למונחי הביולוגיה שהתפרסם בשנת תשס"ט (2009). שיחייה (גריגה) היא תצורת צומח ים־תיכונית המאופיינת בשיחים שגובהם כמטר המלווים בבני שיח ובצמחים עשבוניים – לצד תצורות הצומח בתה, חורש ויער. המילה 'שיחייה' במשמעות זו משמשת פה ושם.

מונח נוסף שאושר שייך לתחום המתמטיקה. הדוקטורנט שמעון רגב מאוניברסיטת בן־גוריון הציע חלופה עברית יפה למונח tuple – סְדוּרָה. הצעתו זכתה בתמיכה של מתמטיקאים ומתמטיקאיות בכירים.

סדורה היא רשימה סופית של איברים או ערכים המסודרים לפי סדר, אי אפשר להחליף את הערכים ואי אפשר לשנות את סדרם, לדוגמה הרשימה – אי, בית, ירוק, חלב, כוס – היא סדורה של 5 איברים, והרשימה – 1, 15, 32, 7, 7, 5 – היא סדורה של 6 איברים. בתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב משמש הצירוף n-tuple, רשימה סופית שלה n איברים; בעברית נקבע בעבר n-יָה [קרי: אֶנְיָה]. עתה לצד n-יה ישמש המונח סְדוּרַת n.

 

 
    [post_title] => החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אדר ב' תשפ"ב, מארס 2022)
    [post_excerpt] => בישיבת מליאת האקדמיה שהייתה בכ"ה באדר ב' (28 במארס) אושרו המונחים תַּחֲנִית מִבְלָט (תחנת אוטובוס הבולטת לרצועת החניה), שִׂיחִיָּה (גריגה) וסְדוּרָה (tuple).
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-4
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-06-06 16:28:26
    [post_modified_gmt] => 2022-06-06 13:28:26
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=62401
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5431
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2013-02-03 14:22:58
    [post_date_gmt] => 2013-02-03 12:22:58
    [post_content] => 
כַּנָּה
כנה היא צמח – או חלק של צמח (גזע, ענף) – שמרכיבים עליו צמח אחר. לצמח המורכב על הכנה קוראים רוכב, ולאחר שהם מתאחים הם נעשים צמח אחד. ההרכבה – טכניקה בת אלפי שנים – נועדה לשלב תכונות טובות של הכנה (למשל התאמה לסוג הקרקע) ותכונות טובות של הרוכב (למשל זן רצוי של פרי).
המילה כנה מופיעה פעם אחת במקרא: "הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת, וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ..." (תהלים פ, טו–טז). נראה שהכוונה לשתיל או לשורש – כמשמעה של מילה זו בארמית. כנה היא גם צורה אחרת של כַּן – בסיס, ובמונח החקלאי המודרני נתמזגו שני המשמעים. המילה כנה בהוראת בסיס מוכרת מלשון חז"ל וכן בלשון ימינו במשמעות התקן המשמש משען או תמך, כגון כנת רובים (מתקן להעמדת רובים).
אֶשְׁבּוֹל (spadix)
אשבול הוא תפרחת שבה הפרחים סדורים לאורך שִׁזְרָה מעובה (שזרה, בדומה לשִׁדְרָה, היא ציר התפרחת).
המילה אשבול נוצרה משורש המילה שִׁבֹּלֶת במשקל המילה אֶשְׁכּוֹל. באשכול הפרחים מחוברים אל השזרה בעוקצים. בשיבולת הפרחים יושבים ישירות על ציר התפרחת ללא עוקצים.
המונח אשבול נקבע במילון למונחי מורפולוגיה של צמחים של ועד הלשון העברית משנת תר"ץ (1930).
שׂוּחַ (גָּרִיגָה)
 בתה היא צמחייה נמוכה של בני שיח, כגון סירה קוצנית וקורנית מקורקפת. שוח מאופיין בשיחים, כגון לוטם וקידה שעירה. החורש מורכב מעצים, כגון אלון ואלה ארץ־ישראלית, וביניהם שיחים, בני שיח ומטפסים. יער מאופיין בעצים, כגון אלונים ואורנים, ויש בו פחות שיחים וצמחים עשבוניים.
המילה שוח נגזרה משִׂיחַ – צמח מעוצה נמוך מעץ, חסר גזע מרכזי או שענפיו מסתעפים מתחתית גזעו. שִׂיחַ היא מילה מקראית הנזכרת למשל בסיפור הבריאה: "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח" (בראשית ב, ה). לצידה קיימת המילה שִׂיחַ במשמעות שיחה, אך נראה שאין ביניהן קשר.
את המילה שוח הציעה הוועדה למונחי הביולוגיה והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ט (2009).

עדכון: בשנת תשפ"ב אישרה האקדמיה את המילה שִׂיחִיָּה במקום שׂוּחַ.
הַבְחָלָה
הבחלה – הבשלה מלאכותית – היא שיטה שבה גורמים להבשלתם של פירות שנקטפו לפני מועד הבשלתם הטבעי, כגון בננות והדרים. ההבחלה נעשית על ידי גז אתילן.
הפועל הבחיל, גרם להבשלה, מצוי בהלכות שבת: "כל דבר שהיה מבחיל את הפרי חייב משום זורע" (ירושלמי שבת י ע"א).
אל הפועל מתקשר השם המופשט בוחַל. וכך נאמר במשנה: "מָשָׁל מָשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה: פַּגָּה, בֹּחַל וָצֶמֶל: פַּגָּה – עוֹדָהּ תִּינוֹקֶת, בֹּחַל – אֵלּוּ יְמֵי נְעוּרֶיהָ... צֶמֶל – כֵּיוָן שֶׁבָּגְרָה..." (נידה ה, ז). המילים פגה, בוחל וצמל מציינות שלושה שלבים בהתפתחות פרי התאנה.
מן המילה צמל חודש המונח צְמִילָה – לציון הבשלת יתר (מונחי ביולוגיה כללית, תשס"ט, 2009).
    [post_title] => עברית בצמיחה
    [post_excerpt] => על המילים כַּנָּה, אֶשְׁבּוֹל, שׂוּחַ (שִׂיחִיָּה) והַבְחָלָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a6%d7%9e%d7%99%d7%97%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-10-02 00:14:36
    [post_modified_gmt] => 2022-10-01 21:14:36
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5431
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)