WP_Post Object
(
    [ID] => 33924
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2019-03-17 15:47:01
    [post_date_gmt] => 2019-03-17 13:47:01
    [post_content] => המושגים 'ימין' ו'שמאל' משמשים בהקשר הפוליטי מימי המהפכה הצרפתית. מהם נגזרו שמות התואר יְמָנִי ושְׂמָאלִי. לצד שמאלי נוצר גם שְׂמֹאלָנִי, ואילו לצד ימני לא נוצר יְמִינָנִי. נשאלנו מדוע.

ראשית נאמר שהסיומת ־ָנִי בשמות תואר משמשת בכמה תפקידים:

(א) גיוון של הסיומת ־ִי – לרוב בהצטרפות למילים קצרות, כגון בשמות התואר רוּחָנִי, גּוּפָנִי, יְדָנִי, כּוֹחָנִי; ולעיתים במילים המסתיימות ב־ָה, כגון תּוֹרָנִי.
(ב) לציון עמדה או תכונה קיצונית (בגוון ביקורתי), כגון לאומני – מי שנאמן נאמנות קיצונית ללאום (לעומת לאומי).
(ג) לציון מי שדוגל או תומך בעמדה מסוימת, לרוב תרגום של הסיומת ־יסט בלועזית (וגם ־יסטי), כגון זוּלָתָנִי – אלטרואיסט או אלטרואיסטי.


במקרים רבים הסיומת ־ָנִי נוצרת מן הסיומת ־ִי המצטרפת למילה המסתיימת ב־ָן, כגון מַהְפְּכָנִי מן מַהְפְּכָן, בַּלְשָׁנִי מן בַּלְשָׁן, גִּזְעָנִי מן גִּזְעָן, סוֹבְלָנִי מן סוֹבְלָן.

נראה שהמילה שְׂמֹאלָנִי (וגם שְׂמֹאלָן) החלה לשמש בשנות החמישים של המאה העשרים לציון בעל דעות שמָאליות – בגוון ביקורתי.

על רקע זה נשאלת השאלה למה לא נוצרה הצורה יְמִינָנִי. נראה שדוברי העברית לא הרגישו נוח ברצף של שתי נו"נים. עוד ייתכן ששתי הברותיו האחרונות של שם התואר יְמָנִי נתפסות באוזנינו כסיומת ־ָנִי, ומייתרות את הצורך ביצירת מילה נוספת.
הרחבה
דוגמאות לשמות תואר חדשים בסיומת ־ָנִי לציון מי שדוגל בעמדה או בגישה מסוימת:

 	
בְּרִיאוּתָנִי – מי שחורת על דגלו את השמירה על אורח חיים בריא.
 	
חֶבְרָתָנִי – סוציאליסטי, מי שדוגל בחברתנות, כלומר בשוויון חברתי.
 	
יְסוֹדָנִי – פונדמנטליסטי, מי שדבק ביסודות הדת.
 	
סְבִיבָתָנִי – מי שדוגל בשמירה על הסביבה.
 	
סַמְכוּתָנִי – מי שתומך בשיטת משטר ריכוזית ועתירת סמכויות.
 	
צְבָאָנִי – מיליטריסטי, מי שנוטה להעריך הערכת יתר את הכוח הצבאי.

    [post_title] => שמאלני וימני
    [post_excerpt] => המושגים 'ימין' ו'שמאל' משמשים בהקשר הפוליטי מימי המהפכה הצרפתית. מהם נגזרו שמות התואר יְמָנִי ושְׂמָאלִי. לצד שמאלי נוצר גם שְׂמֹאלָנִי, ואילו לצד ימני לא נוצר יְמִינָנִי.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%9e%d7%90%d7%9c%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-08-15 14:28:21
    [post_modified_gmt] => 2021-08-15 11:28:21
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=33924
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 67
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-10-04 13:02:09
    [post_date_gmt] => 2011-10-04 11:02:09
    [post_content] => שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה?

תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן המקרא), וכך גם רָאשֵׁי ממשלה.

כידוע צורות הנטייה של היחיד באות בחולם, כגון רֹאשִׁי (הראש שלי), רֹאשְׁךָ, רֹאשָׁהּ – על פי צורת היחיד רֹאשׁ. לעומת זאת צורות הנטייה של הרבים באות בקמץ, כגון רָאשֵׁינוּ, רָאשיה (של המדינה), רָאשיהם, וכאמור גם צורת הנסמך רָאשֵׁי – על פי צורת הרבים רָאשִׁים.

הדקדוק ההיסטורי מלמד שהתנועה a היא התנועה המקורית. התנועה o שבמילה רֹאש נוצרה בתהליך המכונה 'המעתק הכנעני', שבו תנועת a (ארוכה) הפכה בנסיבות מסוימות ל־o. עדות לתופעה זו עולה מהשוואה בין מילים עבריות למקבילותיהן בערבית ובארמית – שפות שמיות שבהן לא חל המעתק הכנעני. למשל: שׁלוֹם בעברית לעומת سَلام [סַלַאם] בערבית, שְׁלָם או שְׁלָמא בארמית. המעתק הכנעני לא חל בצורת הרבים 'ראשים', והחוקרים נתנו לכך הסברים שונים.

שאלת התנועה – קמץ או חולם – עולה גם בשם התואר הגזור מן המילה רֹאשׁ: רָאשִׁי או רֹאשִׁי. דרך ההגייה התקנית המקובלת היום היא בקמץ, כגון כביש רָאשי, הרב הרָאשי. שם תואר זה נוצר בעברית של ימי הביניים בהשראת שם התואר הערבי رَئِيسِيّ [רַאִיסִיּ], וקשה לדעת כיצד הגו אותו בני הזמן. צורתו כפי שהיא נוהגת היום דומה לשם התואר שְׂמָאלִי המתועד כבר במקרא (לעומת צורת היסוד שְׂמֹאל – בחולם – שבה חל המעתק הכנעני).
    [post_title] => רֹאשׁ ורָאשִׁים
    [post_excerpt] => האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה שבמקרא, וכך גם רָאשֵׁי ממשלה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 15:30:54
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:30:54
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=67
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)