WP_Post Object
(
[ID] => 11998
[post_author] => 7
[post_date] => 2015-10-13 11:38:33
[post_date_gmt] => 2015-10-13 08:38:33
[post_content] => בפרשת ניצבים מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל איננה מחייבת אותו: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח).
המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה פעמים בתנ"ך, ותמיד בצירוף 'שרירות לב'. מקובל לפרשה 'כוח', 'תוקף' – כמשמע השורש הארמי שר"ר ('שריר וקיים'). על פי הבנה זו שרירות לב משמעה 'עקשנות', 'קְשִׁי עורף'.
הבנה אחרת של שרירות לב מצויה למשל בפירוש רש"י: "במראית לבי כמו 'אשורנו ולא קרוב', כלומר מה שלבי רואה לעשות". לפי הבנה זו שְׁרִירוּת שייכת דווקא לשורש שו"ר המציין ראייה (כמו "שורו, הביטו וראו"). פירוש זה, שאולי משכנע פחות מבחינת השורש, מקבל חיזוק משימוש הצירוף שרירות לב בכמה ממגילות מדבר יהודה, שכן הוא בא בהן לצד המילה עַיִן ולצד מילים מן השורש תו"ר ומן השורש תע"י (בדומה לכתוב "וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", במדבר טו, לט).
בתרגומי המקרא מצויות בעיקר שתי הבנות של 'שרירות לב': (1) מחשבה, (2) עקשנות, קשי עורף.
בעברית החדשה הצירוף שרירות לב משמש לעיתים לציון רוע ועריצות, ויש שהוא משמש לציון התנהגות חסרת התחשבות או ללא שיקול דעת (במשמע זה משמשת גם שְׁרִירוּת לבדה).
מן המילה שְׁרִירוּת נוצר שם התואר שְׁרִירוּתִי לציון דבר שנעשה ללא שיקול דעת או ללא התחשבות – אם על פי רצון או גחמה אם באופן מקרי.
[post_title] => פרשת ניצבים – שרירות לב
[post_excerpt] =>
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%91
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2022-12-24 11:07:38
[post_modified_gmt] => 2022-12-24 09:07:38
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=11998
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
בפרשת ניצבים מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל איננה מחייבת אותו: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח). המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה
המשך קריאה >>
בפרשת ניצבים מתואר מי שחושב ששבועת הברית עם האל איננה מחייבת אותו: "וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח).
המילה שְׁרִירוּת מופיעה כמה פעמים בתנ"ך, ותמיד בצירוף 'שרירות לב'. מקובל לפרשה 'כוח', 'תוקף' – כמשמע השורש הארמי שר"ר ('שריר וקיים'). על פי הבנה זו שרירות לב משמעה 'עקשנות', 'קְשִׁי עורף'.
הבנה אחרת של שרירות לב מצויה למשל בפירוש רש"י: "במראית לבי כמו 'אשורנו ולא קרוב', כלומר מה שלבי רואה לעשות". לפי הבנה זו שְׁרִירוּת שייכת דווקא לשורש שו"ר המציין ראייה (כמו "שורו, הביטו וראו"). פירוש זה, שאולי משכנע פחות מבחינת השורש, מקבל חיזוק משימוש הצירוף שרירות לב בכמה ממגילות מדבר יהודה, שכן הוא בא בהן לצד המילה עַיִן ולצד מילים מן השורש תו"ר ומן השורש תע"י (בדומה לכתוב "וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", במדבר טו, לט).
בתרגומי המקרא מצויות בעיקר שתי הבנות של 'שרירות לב': (1) מחשבה, (2) עקשנות, קשי עורף.
בעברית החדשה הצירוף שרירות לב משמש לעיתים לציון רוע ועריצות, ויש שהוא משמש לציון התנהגות חסרת התחשבות או ללא שיקול דעת (במשמע זה משמשת גם שְׁרִירוּת לבדה).
מן המילה שְׁרִירוּת נוצר שם התואר שְׁרִירוּתִי לציון דבר שנעשה ללא שיקול דעת או ללא התחשבות – אם על פי רצון או גחמה אם באופן מקרי.
[post_title] => פרשת ניצבים – שרירות לב [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%91 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-12-24 11:07:38 [post_modified_gmt] => 2022-12-24 09:07:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=11998 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )
